אלעזר מנדל בידרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלעזר מנדל בידרמן
קברו של רבי אלעזר מנחם מנדל מלעלוב בהר הזיתים
קברו של רבי אלעזר מנחם מנדל מלעלוב בהר הזיתים
לידה 1827 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1882 (בגיל 55 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 1882 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדמו"ר חסידות לעלוב ה־3
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי אלעזר מנחם מנדל בידרמן (תקפ"ז, 1827 - ט"ז באדר ב' תרמ"ג, מרץ 1883) היה האדמו"ר השלישי מלעלוב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנם של רבי משה בידרמן ורבקה רחל בתו של "היהודי הקדוש" מפשיסחה. נישא למאטיל פייגא בתו של רבי צבי בן החוזה מלובלין. בשנת תרי"א (1850) עלה אביו לארץ ישראל. חמיו של רבי אלעזר התנגד לעלייתו, אך הוא החליט שיש לעלות לארץ ישראל במסירות נפש, וקיבל על כך את הסכמתו של רבי שלום מבעלז. אביו נפטר כחודשיים לאחר שעלה לארץ ישראל ורבי אלעזר מנדל הוכתר כממלא מקומו. הוא עמד בראש היישוב החסידי בירושלים, כשלצידו עומד אחיו רבי יצחק דוד.

נהג ללכת מדי יום לכותל המערבי. כמו כן הלך רבות לקבר שמעון הצדיק.

עמד בקשר קרוב עם הרב אברהם אבלי קוסובסקי, ראב"ד בבית הדין של הזית רענן, ולמד עמו יחד בבית הכנסת החורבה. מסופר עליו שלא הסכים לאכול בפסח מחוץ לביתו, מחשש חמץ. המקום היחיד שבו הסכים לאכול, היה בביתו של ידידו הראב"ד אברהם אבלי קוסובסקי. בדומה לכך מסופר על רבי אברהם אבלי שהקפיד בחג הסוכות של לצאת מסוכתו כלל, ואפילו את התפילות היה עושה במנין בתוך סוכתו. המקום היחיד שאליו הסכים ללכת בחג היה לסוכת של הרבי מלעלוב, כדי לדבר איתו בדברי תורה.[1]

נפטר במהלך סעודת פורים שנמשכה למוצאי פורים. דברי תורתו יצאו בספר "ליקוטי דברי דוד", ירושלים תשכ"ח.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו היו רבי דוד צבי שלמה בידרמן, רבי ירחמיאל יוסף מללוב ורבי אלתר אברהם בצלאל מסוסנוביץ. חתניו היו רבי יהושע אהרן אדלר ורבי שמואל שמלקה הורוביץ.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות - אישים, בערכו.[דרושה הבהרה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ התפרסם בהמבשר תורני, גיליון 618, סוכות תשפ"א.