אלפא בנחש מים קטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
‏α בנחש מים קטן
Hydrus constellation map.svg
Cercle rouge 100%.svg
מיקומו של α בנחש מים קטן בקבוצת נחש מים קטן
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים נחש מים קטן
שמות נוספים גליזה 83, HD 12311
סוג תת-ענק לבן-צהבהב
בהירות 2.84[1]
סיווג ספקטרלי F0 IV[1]
עלייה ישרה 01ʰ 58ᵐ 46.19ˢ
נטייה ‏11.49″ ‏34′ ‏61°‏-
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 1.13
מרחק 72 שנות אור
22.08 פארסק[1]
רדיוס 3[2] רדיוסי שמש
מסה 2[2] מסות שמש
עוצמת הארה פי 30 מהשמש
טמפרטורה 7,690[2] K
מהירות סיבוב 118[3] ק"מ/שנייה
גיל 810[4] מיליון שנים
מהירות רדיאלית 8.7[1] קילומטר בשנייה
תנועה עצמית 265[1] מילי-שניות קשת בשנה
מתכתיות 0.07 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

α בנחש מים קטן, נקרא גם גליזה 83, הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים נחש מים קטן עם בהירות מדרגה 2.84. בשל מיקומו הדרומי הכוכב (כמו גם הקבוצה) לא היו ידועים לתרבויות המערביות ולכן לא קיבל הכוכב שם משלו. סביב שנת 3000 לפנה"ס היה הכוכב במרחק זוויתי של כשתי מעלות מהקוטב השמיימי הדרומי כך שניתן היה לראותו בכל שעות הלילה לאורך כל השנה בחצי הכדור הדרומי, ולהיעזר בו למציאת הקוטב השמיימי הדרומי.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

α בנחש מים קטן הוא תת-ענק לבן-צהבהב עם סיווג ספקטרלי F0 IV, שנמצא במרחק של כ-72 שנות אור ממערכת השמש. מסתו כפולה ממסת השמש, רדיוסו גדול פי 3 מרדיוס השמש, טמפרטורת פניו כ-7,700 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 30 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה ומעט יותר מכך בצרוף הקרינה בתחום העל-סגול.[2] גילו של הכוכב הוא כ-800 מיליון שנים והוא כבר נמצא בשלבי סיום של היתוך המימן להליום בליבתו, תוך כדי תהליך של התקררות והתנפחות בדרך להפוך לענק אדום. בשל קרבתו למערכת השמש הוא נכלל בקטלוג גליזה לכוכבים קרובים.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 SIMBAD: α Hydri
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 M. L. Malagnini & C. Morossi: Accurate absolute luminosities, effective temperatures, radii, masses and surface gravities for a selected sample of field stars, Astronomy & Astrophysics Supplement Series, vol. 85, no. 3, p. 1018-9 (1990)
  3. ^ D. V. Cotton, J. Bailey, L. Kedziora-Chudczer, K. Bott, P. W. Lucas, J. H. Hough & J. P. Marshall: The linear polarisation of southern bright stars measured at the parts-per-million level, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 455, Iss. 2, p. 3 (2016)
  4. ^ R. Lachaume, C. Dominik, T. Lanz & H. J. Habing: Age determinations of main–sequence stars, Astronomy & Astrophysics, vol. 348, p. 905 (1999)
  5. ^ W. Gliese: Catalogue of Nearby Stars, Veröffentlichungen des Astronomischen Rechen-Instituts Heidelberg, Nr. 22, p. 24 (1969)