אלתר דוד קורצמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלתר דוד הכהן קורצמן
Kurzman David.jpg
לידה 1865
ה'תרכ"ה
קרקוב, פולין
פטירה אוקטובר 1942 (בגיל 77 בערך)
במחנה ההשמדה בלז‘ץ, פולין גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
תפקידים נוספים נשיא ומנהל בית היתומים "בית מגדלי יתומים" (1898–1942)

הרב אלתר דוד הכהן קורצמןפולנית: Dawid Alter Kurzmann ‏; ה'תרכ"ה, 1865ה'תש"ב, 1942) היה ממייסדי "אגודת ישראל העולמית" ושימש כחבר בוועד הפועל העולמי וכנשיא "אגודת ישראל" בקרקוב. מונה לנשיא ולמנהל בית היתומים "מגדלי יתומים" וכונה בפי חניכיו "אבי היתומים".

הרב קורצמן נספה בשואה במחנה השמדה בבלז'ץ ביחד עם 300 יתומי המוסד, אף על פי שהוצע לו להציל את עצמו[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב קורצמן נישא לדנצ'ה ונולדו להם שלושה ילדים. לפני מלחמת העולם השנייה, נמנה עם מייסדי "אגודת ישראל העולמית" ומראשי אגודת ישראל בעיר. כמו כן נמנה עם מייסדי הסמינר למורות "בית יעקב" ו"ישיבת חכמי לובלין", בה שימש כמנהלה האדמיניסטרטיבי.

הרב קורצמן היה עוזרו ויועצו של הרב מלובלין הרב יהודה מאיר שפירא והיה בין מייסדי "ישיבת חכמי לובלין", נשיא בית היתומים "בית מגדלי יתומים" ומנהל המוסד בפועל. במרץ 1941 לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה עם כיבוש פולין, בית היתומים המפואר בקרקוב הועבר לחדרים צרים ואפלים בגטו ברובע פודגוז'ה לרחוב קרקוזה 8 (Krakusa) ומשם עבר לרחוב יוזפינסקה (Józefińska)‏ מס' 31 ואחר ליוזפינסקה 41. בבית היתומים בתוך הגטו קובצו כל הילדים שנאספו מבתי היתומים בקרקוב. בתנאים קשים ותוך סיכון חיים יומיומי פעל הרב קורצמן למלא את כל מחסורם של הילדים היתומים ואף הקפיד להקנות להם את ערכי דת בחינוכם הבסיסי ובחינוך תורני. באקציה באוקטובר 1942, עם חיסול בית היתומים, סירב להיפרד מ־300 היתומים, ויחד עם בתו הלה ובעלה דוד שמלקס, המנהלת אנה פוירשטיין ועובדי מוסד נוספים, צעד לתאי הגזים.

בעיתון "הצופה" מ-21 בדצמבר 1979, כתב ניצול השואה מאיר בוסאק[2]:

דמותו של יאנוש קורצ'אק זוהרת מתוך מחשכי השואה. אך הוא לא היה היחידי במעשהו הגדול". ביום 28 באוקטובר 1942 נסגרו שוב השערים בחומות הגטו, הגרמנים ציוו על ילדי בית היתומים ללכת עם שיירת המשלוחים לתחנת הרכבת. הרב קורצמן, איש מכובד, אמיד, למדן ונדבן גדול, עמד בראש תהלוכת 300 ילדים יתומים מהמוסד שאותו ניהל, מובלים לעבר המשרפות בבלז'ץ. דמותו האצילית ומסירותו ללא גבול התבטאה ביתר שאת כאשר הנאצים הציעו מטעם הנהלת ה-י.ס.ס (יידישע-סוציאלע-זעלבסט-הילפע – העזרה הסוציאלית היהודית) לר' אלתר דוד קורצמן וגב' אנה פוירשטיין בעלה וצוות מדריכי המוסד שיעברו אל הפינה במגרש בה עומדים המאושרים על ידי הגרמנים להישאר בגטו. שניהם סירבו ובראש פלוגות היתומים הלכו לתאי המוות.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1959 החלה משפחתו של הרב דוד קורצמן במאמצים להנציח את זכרו בארץ ישראל. ב–2014, קראה עיריית ראשון לציון רחוב על שמו בשכונת נחלת השבעה. בטקס הסרת הלוט השתתפו רבני העיר, נציגי עיריית ראשון לציון, נציגי אגודת ישראל, נציגי "גינזך קידוש השם" וקהל רב. נכדו, תושב העיר, מרצל קורצמן, אמר אז[3]: "זו התגשמות חלומנו. כקורבן טראגי של השואה הנוראה, לא זכה סבי לקבר ישראל, ולא זכה להכרה רשמית כלשהי בהנצחת זכרו ופועלו האצילי ויוצא דופן".

בקרקוב, פולין[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלאת 65 שנים לאקצית אוקטובר 1942 הוסר הלוט מעל שלט המנציח את בית היתומים בגטו, חניכיו ומחנכיו, שהיה ברחוב יוזפינסקה 41. בסיום הטקס התכבדו המשתתפים לשתול פקעות של כרכומים, אשר יפרחו באביב הבא ויזכירו לכל את הילדים שנספו בשואה. האירוע התקיים ב-20 באוקטובר, ביוזמת עמותת TOUR walking FREE הפועלת בפודגוז’ה, ושתילת הכרכומים היא חלק מ"פרויקט הכרכומים" ביוזמת מוזיאון גליציה בקרקוב[4].

זה היה נוסח הפנייה שלהם לפרנסי העיר:

אל נשיא העיר קרקוב 004–31 פלאק ווישיסטק שוויינטך 3 - 4,
יועצים יקרים ומועצות של עיר הבירה של קרקוב אנו החתומים מטה מבקשים מכם לתת לדוד קורצמן את שמו של אחד הרחובות של קרקוב. ביום השנה ה -75 למותו הטרגי, אנו מתחילים במאמצים להנציח את דוד קורצמן. אנחנו חושבים שהוא יהיה פטרון גדול לאחד הרחובות של קרקוב בגלל פעילותו לצדקה ופעילות חברתית לפני המלחמה, אבל בעיקר בגלל ההקרבה והמסירות שלו במהלך הכיבוש הגרמני בקרקוב. אדם שמוכן להקריב את חייו כדי לספק טיפול ותמיכה לחלשים מגיע לכל צורות ההנצחה והכבוד. בכבוד רב, אליצ'ה זיוולו (Alicja Zioło) מטעם מועצת המנהלים ומדריכי קרן הליכת ההליכה החופשית.

אליצ'ה זיוולו 2017

מדי שנה, ביום חיסול הגיטו, נערכת צעדה מכיכר גיבורי הגיטו לכיוון גיטו פלאשוב. מספר קורצן הנכד˘כי שמו של הסבא חי עדיין בפולין, עיתונאים פולנים החוקרים את השואה הוציאו ספר על מפעלו העצום של הסבא שלי"[5].

רחוב בעיר הפולנית קרקוב ייקרא על שם הרב אלתר דויד קורצמן. יוזמת ההצעה לקרוא על שמו רחוב היא מדריכת טיולים פולנייה נוצרייה, אליציה ז'יולו, ששמעה על סיפורו של קורצמן, התרשמה מסיפור הגבורה שלו וביחד עם חבריה לעבודה אספו חתימות מתושבי העיר, והעלו את הרעיון לקרוא לרחוב חדש בעיר על שמו[6]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אודות השואה: קורצמן אלתר דוד, מתוך: שבר בת עמי, פרקים בתולדות היהדות הדתית בתקופת השואה, יד ושם, ירושלים
  • אשכנזי נורית, אב היתומים מיקוד וגמישות: 2005
  • לוין יצחק, עורך, אלה אזכרה, המכון לחקר בעיות היהדות החרדית (ניו יורק)
  • סיבור ג'אז גוש, אנושיות, 2014
  • קורצמן מרצל, כולם היו בניו, 2016

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ י. פריינד, יאנוש קורצ'אק החרדי, ב"יתד השבוע", 24 באפריל 2015
  2. ^ אלתר דוד הכהן קורצמן, באתר ארגון יוצאי קרקוב בישראל
  3. ^ הם קראו לו אבי היתומים, באתר "local"‏, 13 במאי 2014
  4. ^ נוביני קרקובסקיה, לילי הבר, הנצחת בית היתומים היהודי בגטו, גיליון 219, נובמבר 2017
  5. ^ עופר אדרתיאנוש קורצ'אק סיפורו של הרב שצעד אל מותו עם חניכיו, באתר הארץ, 28 בינואר 2018
  6. ^ מעת לעט,נילי בן ארי, לא האמנו שזה יקרה:"רחוב בקרקוב ייקרא על שם רב שנרצח בשואה", גיליון 424, 30 במאי 2019