אמנות האהבה
אמנות האהבה (בלטינית: Ars Amatoria) היא סדרה בת שלושה ספרים, שנכתבה בחרוזים על ידי המשורר הרומי אובידיוס. נושאה המרכזי הוא אמנות הפיתוי. שני הכרכים הראשונים, שנכתבו בעבור גברים בשנים 1 לפנה"ס - 1 לספירה, לערך, עוסקים ב"כיבוש לבבות הנשים" וב"שמירה על אהובתך לצדך", בהתאמה. השלישי, הפונה לנשים ומורה להן כיצד למשוך גברים, נכתב בתקופה מאוחרת יותר.
ההוצאה לאור של אמנות האהבה הייתה גורם, ולו חלקי, להגלייתו של אובידיוס לפרובינציות על ידי אוגוסטוס, קיסר רומא. הילולו של אובידיוס את האהבה מחוץ-לנישואין נתפש ככל הנראה כבלתי-נסבל על ידי משטר שחתר לקדם את "ערכי המשפחה". בשנת 8 לספירה, כאשר מעמדו של אובידיוס ברומא התערער סופית, היה זה מחמת פרסום יצירותיו "השגיאה", שעל טבעה נבנו השערות מעורפלות רבות, ו"הפואמה", שהיא ככל הנראה "אמנות האהבה" (מתוך ה׳תוגות׳, 2.207: "Perdiderint... me duo crimina, carmen et error").
ביצירה זו ישנן גם שתי התייחסויות לשבת היהודית (I, 76, 415-416).
על היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פואמה זו היא מעין מדריך מעשי לגברים ולנשים בהלכות החיזור. הפואמה נחלקת לשלושה ספרים, שהם סוג של שיעורים בקשר לאהבה. בספר הראשון מסופר היכן וכיצד אפשר לקשור קשרי-אהבים ולשמור עליהם. הספר השני הוא מדריך לגברים המייעץ כיצד לשמור על נאמנות האישה. הספר השלישי מייעץ לנשים כיצד עליהן למצוא את הדרך הקלה והבטוחה ביותר אל לבו של גבר.[1] חוקרים רבים טוענים שחיבור זה הוא ה"שיר" (carmen) שאובידיוס מזכיר כאשר הוא מדבר על הסיבות לגלותו בכך שהוא מהלל את האהבה מחוץ לנישואים שנתפש על ידי שלטון אוגוסטוס כבלתי נסבל לאחר "חוקי יוליה" (אנ') (בלטינית Lex Julia). שני הספרים הראשונים נכתבו כנראה בשנת 2 לספירה, והספר השלישי יצא כשנתיים לאחר יציאת השניים הראשונים.
הספר הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספר הראשון הדובר ממקם אותנו בקירקוס או בתיאטרון שם האוהב (amator) יכול להיפגש עם האהובה (puella, נערה). הוא מסביר כיצד ניתן לפלרטט עם הנערה כאשר היא צופה בתחרות המרכבות.[2] הדובר מייעץ לאוהב להריע בקול לאותה מרכבה שהנערה אוהדת.[3] האווירה של העצות של הדובר היא אווירה של מרמה ושקר.[4]
בהמשך, הדובר עצמו שהוא המורה כבר פועל לפי העצות שלו עצמו.[5] הוא טוען שכל אישה תיכנע מכיוון שהיצר המיני אצל הנשים חזק מאשר אצל הגברים. הוא מוכיח את טענתו בכך שהוא נותן רשימה של נשים מיתולוגיות שפעלו לפי יצר זה.[6] הוא נותן כדוגמה מפורטת את סיפורה של פאסיפאה,[7] שהתאהבה בשור. הליבידו החזק של פאסיפאה אמור להוכיח את היצר המיני החזק אצל כל הנשים, והדובר טוען שהנשים ברומא של אותה תקופה הן לא יוצאות דופן. הוא עוד מייעץ לתלמיד שלו, לאוהב, לפנות אל אהובתו בדמעות ובכך להפציר בה להקשיב לו.[8] בסוף הספר הראשון הדובר מלמד שהאוהב יכול להשתמש בכוח כדי לזכות בנערה. הדובר טוען שהנשים בעצם רוצות להיאנס, וכדי להוכיח זאת הוא שוב נותן דוגמה מהמיתולוגיה; האונס של אכילס את דאידאמיה (אנ').[9]
הספר השני[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספר השני הדובר מצהיר שהאהבה, ובכך חיבור זה של אובידיוס, יותר חשובה מהיצירות של הסיודוס והומרוס.[10] הספר הזה, כאמור, מתמקד בשאלה כיצד לשמור על נאמנותה של האישה, לאחר שהאוהב השיג אותה. הדובר מסביר לאוהב כיצד לחזק ולבסס את הקשר עם נערה. בסוף הספר יש הצעה לתרחיש שבה הנערה תחלה.[11] במקרה כזה, על האוהב לדאוג ולטפל בה היטב, כדי שאחר כך יוכל לקבל ממנה תגמול למעשיו. הדובר מייעץ לו לטפל בה באמצעות נשיקות, ולא באמצעות תרופות, וטוען שהתרופה המרה תגרום לה לשנוא אותו. בהמשך עולה נושא חוסר הנאמנות של האוהב,[12] והדובר מייעץ לו להשתיק את כל העניין הזה ולא לדבר על כך. לאחר מכן הוא מלמד אותו כיצד עליו להתנהג במיטה.[13] בסוף הספר הזה הדובר מצהיר שעכשיו גם הנשים רוצות שהוא ייעץ להן, ושהוא יתייחס לכך בספר הבא שלו.[14]
הספר השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר השלישי הוא ספר עצות לנשים שהנושא העיקרי שלו זה לענות לשאלה- כיצד לעסוק בענייני האהבה, ולמעשה מתייחס יותר לאינטרס הגברי ופחות לנשי.[15] לפי אובידיוס, הנשים ללא שום ספק רוצות עצה כיצד להיראות מושכות, והדובר מייעץ להן כיצד להשתמש במוצרי יופי.[16] הוא מייעץ תחילה כיצד אישה צריכה להציג עצמה בפומבי.[17] הוא ממשיך ומדבר על התסרוקות האפנתיות ביותר, הבגדים, והקוסמטיקה. בהמשך העצות שלו מגיעות אפילו לתנוחות שהאישה צריכה להיות בהן במיטה כדי להיראות מושכת. לאחר מכן הדובר מייעץ לנערה, כמו שהוא מייעץ לגברים בספרים הקודמים, היכן היא יכולה למצוא פרטנר ליחסי מין,[18] כיצד לפתות אותו ולזכות בו,[19] ולבסוף כיצד לשמור עליו מעוניין.[20] לבסוף ישנם הסברים כיצד נערה צריכה להתנהג במשתה וכשהיא מתנה אהבים.[21]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שלמה דיקמן, "פובליוס אובידיוס נזו: מטמורפוזות" ירושלים: מוסד ביאליק, 1965.
- Holzberg, N., Ovid: The Poet and His Work, London: Cornell University Press, 1998.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תרגום אנגלי ל"אמנות האהבה"
- אמנות האהבה בגרסת המקור, כרך ראשון (בלטינית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שלמה דיקמן, 1965, עמ׳ 15.
- ^ אובידיוס, אמנות האהבה, 1. 89- 134.
- ^ אובידיוס, אמנות האהבה, 1. 145- 146.
- ^ N. Holzberg, 1998, pp. 95.
- ^ אובידיוס, אמנות האהבה, 1. 263.
- ^ אובידיוס, אמנות האהבה, 1. 282- 344.
- ^ אובידיוס, אמנות האהבה, 1. 289- 326.
- ^ אובידיוס, אמנות האהבה, 1. 659- 660.
- ^ N. Holzberg, 1998, pp. 95-98.
- ^ אובידיוס, אמנות האהבה, 2. 1- 20.
- ^ אובידיוס, אמנות האהבה, 2. 315- 336.
- ^ אובידיוס, אמנות האהבה, 2. 373- 492.
- ^ אובידיוס, אמנות האהבה, 2. 703- 732.
- ^ אובידיוס, אמנות האהבה, 2. 745- 746.
- ^ N. Holzberg, 1998, p.104.
- ^ אובידיוס, אמנות האהבה, 3. 101- 250.
- ^ אובידיוס, אמנות האהבה, 3. 101- 132.
- ^ אובידיוס, אמנות האהבה, 3. 381- 432.
- ^ אובידיוס, אמנות האהבה, 3. 433- 524.
- ^ אובידיוס, אמנות האהבה, 3. 525- 746.
- ^ אובידיוס, אמנות האהבה, 3. 747- 808.
