אינטרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אינטרסאנגלית: Interest) הוא השאיפה של גורם חברתי (יחיד, מוסד או קבוצה חברתית) להשיג מטרה מסוימת, למענה הוא מוכן לנקוט בפעולה ואף להשקיע משאבים חברתיים (כגון כסף או יוקרה).

בשיח הפופולרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיח הפופולרי יש למושג האינטרס שתי משמעויות נפרדות. הראשונה משמשת בעיקר בתחום טוהר המידות, ובאה לציין פעולה של יחיד הנובעת ממניעים זרים למטרותיו של הארגון אותו הוא מייצג, ופוגעים במטרות אלו:

החקירה נובעת מרדיפה שמנהל נגדי קצין משטרה, שיש לו אינטרס אישי לקידום פרויקט נדל"ני יקר ואני עצרתי את קידומו.

– יוסי בן דוד, מצוטט ב-ynet

המשמעות השנייה של מושג האינטרס שמה במרכזה את האינטרס של כלל המערכת החברתית. בשימוש זה נהוג להתייחס לאינטרס של המדינה כולה, או של כלל הציבור:

בירושלים מברכים על הידיעה שחמאס שוקל ברצינות את האפשרות להתנתק מהשליטה הכלכלית של ישראל על רצועת עזה. [...] "זה אחד האינטרסים המובהקים של ישראל ובתנאי שיישמרו האינטרסים הביטחוניים שלנו מול מצרים".

התנתקות חמאס מישראל - אינטרס מובהק - ynet

משמעות זו של המושג נמצאת בשימוש גם בשפה המשפטית, שם מייצג הביטוי אינטרס הציבור את טובת הכלל, והוא בשימוש כאשר זו עומד בניגוד לטובתם של הצדדים בדיון המשפטי.

במדעי החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג אינטרס אינו נמצא בשימוש נרחב בגישות הסכמיות לחקר מדעי החברה, שכן אלו שמות את הדגש על המטרות המשותפות לכלל המערכת החברתית ולא על מטרותיה של כל אחת מהקבוצות הפעילות בזירה החברתית, או על מטרותיו של היחיד. ברוב גישות קונפליקט, לעומת זאת, מושג האינטרס הוא מושג יסוד בנסיון להסביר את ההתרחשויות החברתיות, שכן גישות אלו רואות באינטרסים את הכוח המניע מאחורי פעילותם של גורמים חברתיים, פעילות המהווה לפי גישות אלו את הכוח המניע את החברה.

תאוריות של כלכלת שוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבסיס התאוריות התומכות בכלכלת שוק כאמצעי יעיל לאספקת צרכיו החומריים של אדם עומדות ההנחה כי במצב בו כל אדם פועל על פי האינטרס האישי שלו, סך כל האינטרסים יביא לפעולה מיטבית של השוק. לכן הן טוענות שאין להציב מכשולים בפני האינטרסים הכלכליים של האדם, ולאפשר לו לפעול ללא מגבלות. מצב זה מתקיים בסיטואציה של תחרות משוכללת.

תורת המשחקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תורת המשחקים אינה עוסקת באופן שבו מחליטים שחקנים על האינטרסים שלהם, ומקבלת אינטרסים אלו כנתונים. אך מרגע שנקבעו, מהווים האינטרסים את הקלט החשוב ביותר של התורה - שכן ההנחה היא שכל השחקנים קובעים את פעולותיהם בצורה רציונלית, באופן שיאפשר להם להשיג את מירב האינטרסים שלהם.

תורת המשחקים מכילה מספר הנחות יסוד באשר לאופי של האינטרסים של השחקנים. התורה מניחה שכל שחקן מודע למכלול האינטרסים שלו, ומסוגל לדרגם לפי חשיבות ולקבוע איזה אינטרס נמצא בראש סדר העדיפויות. יתר על כן, התורה מניחה שסדר העדיפויות של שחקן הוא טרנזיטיבי - אם שחקן מעדיף את אינטרס א' על פני אינטרס ב', ואת אינטרס ב' על פני אינטרס ג' - הרי שהוא גם מעדיף את אינטרס א' על פני אינטרס ג'. הנחות יסוד אלו באשר לאינטרסים הן הכרחיות לפעולתה התקינה של תורת המשחקים.

מרקסיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתורה המרקסיסטית האינטרסים של הפרט הם לעולם אינטרסים מעמדיים - האינטרס נובע ישירות ממיקומו המעמדי של הפרט. כל חברה מתחלקת לבעלי אמצעי ייצור ולחסרי אמצעי הייצור (ובחברה המתועשת המודרנית - בורגנים ופרולטרים, בהתאמה). האינטרס של חסרי כוחות הייצור הוא לתפוס בעלות על אמצעי הייצור, בעוד שהאינטרס של בעלי כוחות הייצור הוא לשמר את מעמדם ולא לוותר על השליטה בהם.

לפי תורה זו, האינטרס המעמדי הוא האינטרס היחיד של הפרט. אינטרסים אחרים, שהפרט סבור שיש לו, אינם אלא תודעה כוזבת. כאן נכללים אינטרסים לאומיים, תרבותיים ואחרים. אלו אינם אינטרסים אמיתיים, משום שהשגתם לא תקדם את הפרט. לפי התפיסה המרקסיסטית, סיכויי חייו של הפרט נגזרים אך ורק ממצבו המעמדי, וכל שינוי שאינו שינוי כלכלי - קרי, שינוי ביחסי הייצור - לא יביא לשיפור באיכות חייו. העובדה שרבים סבורים שיש להם אינטרסים שאינם כלכליים נובעת מפעולתו של מבנה העל - המערכת החברתית שהיא תוצר של יחסי הייצור, וכל תפקידה הוא השימור של יחסי ייצור אלו. ביום שיכירו חסרי אמצעי הייצור באינטרסים האמיתיים שלהם, יהפכו ממעמד כשלעצמו למעמד למען עצמו, ויוכלו לפעול למען המהפכה - האמצעי היחיד שישפר את מצבם.

פוסט-סטרוקטורליזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההגות הפוסט סטרוקטורליסטית מערערת על הקישור הישיר בין נתוניו הסוציו-דמוגרפיים של הפרט לבין האינטרסים שלו. לפי טענה זו, התהליך שבו מאפייניו של היחיד - דוגמת מצבו הכלכלי, השתייכותו לקבוצות חברתיות ועוד - מיתרגמים לאינטרסים אינו תהליך ישיר, אלא מתווך תרבותית. מעמדו של אדם, לדוגמה, אינו קובע ישירות את האינטרסים שלו. האדם מפרש בעזרת המטען התרבותי שלו את מעמדו, ומכך גוזר את האינטרסים שלו. בהקשר תרבותי מסוים, עובדת היותו של אדם חסר אמצעים יחסית לאחרים עשויה להתגלגל לכך שירצה במהפכה סוציאליסטית, שלאחריה לא יהיו עוד הבדלי מעמד; בהקשר תרבותי אחר, יכולה אותה עובדה בדיוק לגרום לו לשאוף לשפר את מעמדו הריבודי, ולהפוך לבעל אמצעים.

כתוצאה מתפיסה זו, מושג האינטרס משמש באופן שונה במחקר. ראשית, מוקד המחקר עובר מהאופן שבו אינטרסים משפיעים על התנהגותם של פרטים ולכן על החברה, אל האופן שבו נקבעים אותם אינטרסים - על הכוחות המעורבים בתהליך התרגום של מאפיינים לאינרטסים. שנית, מושג האינטרס הופך להיות נגזרת של השיח, ולכן משתנה מחברה אחת לשנייה מחד, ותולדה של יחסי הכוחות בחברה מאידך.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]