אמפיטריאון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האל יופיטר (זאוס) מתאהב באלקומנה, אשתו של אמפיטריון, מלך תבי. כאשר אמפיטריון יוצא למלחמה נגד הטלבואים, יופיטר לובש את דמותו, נכנס לביתם, אוכל, מדבר ושוכב עם אלקומנה שבטוחה שזה בעלה שחזר מהמלחמה. יופיטר מאריך את הלילה כדי שיהיה לו כמה שיותר זמן להיות איתה. כל הזמן הזה מרקוריוס, בנו של יופיטר, עומד על המשמר מחוץ לבית, מחופש לסוסיא-עבדו של אמפיטריון. כשסוסיא חוזר הוא מגלה שיש מחוץ לביתו אדם שנראה בדיוק כמונו, שבתחבולות משכנע אותו שהוא לא סוסיא ומבריח אותו משם. אמפיטריון מאשים את אלקומנה בבגידה. יופיטר (מחופש לאמפיטריון) אומר לאלקומנה שהוא צריך לחזור לפני שהצבא ישים לב להיעדרו, והוא נותן לה גביע זהב והולך. אמפיטריון האמיתי בשובו הביתה לאחר ניצחונו במלחמה שומע מסוסיא שכשחזר הביתה הוא ראה עוד סוסיא עומד ליד הדלת ואמפיטריון לא מאמין לו. כשהם מגיעים הביתה אלקומנה חושבת שהוא לועג לה, כי לפני רגע הוא אמר לה שהוא צריך ללכת ועכשיו פתאום הוא חוזר? הם רבים, היא מראה לו את הגביע כהוכחה לכך שהוא היה בבית בלילה, והוא מאשים אותה בבגידה. אלקומנה בלידה אחת יולדת שני בנים של אמפיטריון ושל יופיטר, האחד, הרקולס, בנו של זאוס והשני, איפיקלס, בנו של אמפיטריאון. שמו של הרקולס ניתן לו כלעג לאשתו של יופיטר (ונוס/הרה) על כך שהוא הילד של בעלה שבגד בה. יופיטר משמיע את קולו מהשמיים בליווי רעמים ומודה במעשיו.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמפיטריאון בוויקישיתוף
Perseus-slays-medusa.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.