אמפיקיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןאמפיקיון
Amphicyon ingens

שחזור של Amphicyon ingens

שחזור של Amphicyon ingens
תקופה
תחילת מיוקן-סוף פליוקן 16.9–2.6 מיליון שנה לפני זמננו
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
תת־סדרה: דמויי כלב
משפחה: כלבי דוב
סוג: אמפיקיון
מינים
  • A. major
  • A. giganteus
  • A. laugnacensis
  • A. galushai
  • A. frendens
  • A. ingens
  • A. longiramus
  • A. palaeindicus
  • A. lyddekeri
שם מדעי
Amphicyon
לארטה, 1836
תחום תפוצה
מפת תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אמפיקיון (שם מדעי: Amphicyon; מילולית: "כלב מעורפל") הוא סוג נכחד של טורף נכחד מהמשפחה כלבי דב, מאבות הכלביים המודרניים, שחי לפני 16.9-2.6 מיליון שנה באמריקה הצפונית, אסיה, דרום אירופה ודרום אפריקה בין המיוקן לפליוקן.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצור זה היה טורף גדול שאורכו הגיע לאורך 2.5 מטרים ושקל מעל 600 קילוגרם, על פי צורות המדידה "המפריזות", בכך הוא היה מהטורפים הגדולים ביותר שהיו מעולם.

היצור היה דומה בצורתו לדוב בעל מאפיינים כלביים והיו לו לסתות גדולות, זנב עבה וניבים המזכירים ניבי זאב. ייתכן שהוא היה אוכל-כול כמו הדובים המודרניים והיה כבד מכדי לרדוף אחרי טרף לאורך זמן, מה שלבסוף גרם להיעלמותו. ייתכן שהוא אכל נבלות, חטף טרף מטורפים אחרים או התמקד במינים איטיים כמו הכליקותריום שחי בתקופתו. מעריכים שאכל גם צמחים בנוסף לבשר.

נתגלו מינים שונים של האמפיקיון באפריקה, אמריקה הצפונית ואירואסיה. התיארוך המאוחר ביותר שלהם מגיע ל-2.6 מיליון שנה, בסיום הפליוקן.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמפיקיון מופיע בפרק החמישי של הסדרה מפלצות חוזרות לתחייה שם הוא מהווה טורף-על שמסוגל להבריח את הדיאודון, אך הפרטים הצעירים נטרפים על ידי להקת אפיקיונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמפיקיון בוויקישיתוף