אמצעי הצבעה (מחשב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוח גרפי מדגם "Intuos 3" מתוצרת Wacom. לוח גרפי הוא אמצעי הצבעה המאפשר קלט באמצעות עט אלקטרוני על גבי משטח, המשמש כלוח רישום.
מוט הצבעה המצוי בין קלידי המקלדת - אמצעי הצבעה הדומה לג'וייסטיק

אמצעי הצבעה הוא כל אמצעי קלט של מחשב שהפעילות המרכזית שלו היא שליטה במיקום הסמן.

אמצעי ההצבעה הנפוצים במחשבים הנפוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2010, אמצעי הקלט הנפוץ ביותר במחשבים אישיים שולחניים הוא העכבר ובמחשבים ניידים הוא משטח הנגיעה. אולם בעבר נעשה שימוש נרחב באמצעי אצבוע אחרים. בשנות השמונים היה שימוש רב בג'ויסטיק כאמצעי הצבעה ומאוחר יותר נעשה שימוש בסטיק האנלוגי במחשבים ניידים.

לפני שהומצא משטח הנגיעה ואחרי שהג'וייסטיק נזנח, מחשבים שלא היה מקום להניע עכבר לידם צוידו בכדור עקיבה. בתקופה זו אמצעי ההצבעה כונו גם עכברים ותחליפי עכבר. נכון לשנת 2010, כדור עקיבה משרת בעיקר אנשים עם לקות בתנועת אצבעותיהם, למשל עקב פציעת מאמץ חוזרני שנגרמה מהקלדה.

נכון לשנת 2010 אמצעי ההצבעה הנפוץ נוסף הוא מסך המגע. מסך המגע משמש עבור מחשבים שאין בסביבתם מקום לא לעכבר ולא למקלדת, כגון מחשבי לוח, מחשבי כף יד ומחשבים בדוכני מידע או בכלי טיס. מסך המגע נוח גם עבור מחשבים שהשימוש בהם מועט או דחוף, או שנעשה בסביבה שבה קשה למשתמש להתרכז, כמו מחשב שממנו נערכות הזמנות במזנון מהיר.

אמצעי הצבעה נדירי שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחשב בעל סידורי נגישות לאדם עם לקות תנועה קשה עשוי להיות מצויד באמצעי הצבעה מסוג נדיר, בהתאם ללקות של המשתמש.[1] למשל, מערכת מעקב אחר תנועת העין או אמצעי לשליטה בסמן המורכב על המצח. אנשים עם לקות תנועה קשה עוד יותר עשויים להשתמש באמצעי הצבעה המורכב מארבעה לחיצים המושמים במקומות שונים על גופם, בהתאם לשרירים הבודדים שהם יכולים להניע.

סוג נוסף של מחשבים המצויד באמצעי הצבעה מסוג נדיר הם מחשבים היוצרים מציאות מדומה. כל טעמה של המציאות המדומה הוא יצירת אשליה שהמשתמש אינו מתעסק במחשב. על כן אמצעי הקלט של המחשב מעוצבים בכוונה תחילה באופן שאינו מזכיר אמצעי קלט של מחשב. אמצעי הצבעה כזה עשוי להיות דומה להגה של טנק, לכלי ירי או לחרב. ישנם גם אמצעי הצבעה של מציאות מדומה שהמשתמש אמור כלל לא להרגיש בקיומם כגון מצלמה שעוקבת אחר תנועת צמיד המורכב על ידו.

מחשבים אחרים שעשויים להיות מצוידים באמצעי הצבעה נדירי שימוש הם מחשבים של אנשים העוסקים במשימות נדירות. לדוגמה, אדם המצייר קריקטורות במחשבו עשוי לצייד את המחשב בלוח גרפי.

סוגי אמצעי הצבעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לחלק את אמצעי ההצבעה לשלושה סוגים על פי הדרך שבה האמצעי מניע את הסמן מנקודה לנקודה על המסך:

  • אמצעי הצבעה טוטלי, כמו מסך נגיעה – אמצעי הצבעה שגורם לסמן לצוץ בנקודה בה מחליט המשתמש מיד אחרי שהוא נעלם מהנקודה הקודמת שבה הוא היה מבלי כל צורך לעשות את הדרך שבין שתי הנקודות.
  • אמצעי הצבעה נשלט מהירות, כמו העכבר ומשטח הנגיעה – אמצעי הצבעה שמזיז את הסמן מנקודה לנקודה באותה מהירות ובאותה דרך שבה המשתמש מזיז את ידו בין הנקודות האנלוגיות לנקודות הרצויות על המסך.
  • אמצעי הצבעה חסר שליטת מהירות, כמו הג'וייסטיק וכמו מקשי החצים שעל המקלדת – אמצעי הצבעה שהמשתמש מורה לו את כיוון התנועה הכללי וממתין עד להגעת הסמן לנקודה הרצויה על המסך.

דרך אחרת לחלק את אמצעי ההצבעה היא לפי המאמץ הגופני שהפעלתם דורשת מהמשתמש. ככל שהאמצעי דורש מאמץ גופני מועט יותר, כך הוא מתאים יותר לאנשים עם גפיים חלשות או לאנשים ידיים חלשות במיוחד או למשתמשים המפעילים את המחשב במשך שעות ומעוניינים למנוע פציעות מאמץ חוזרני. אולם, לעיתים החיסכון במאמץ גופני דורש מהמשתמש מאמץ מנטלי רב יותר או שמאט את פעולתו. מיון האמצעים לפי אבן בוחן זו:

  • אמצעים הדורשים כי המשתמש יזיז חומרה (כמו עכבר, כדור עקיבה או עט אור)
  • אמצעים הדורשים כי המשתמש ילחץ עליהם ויזיז את ידו (כמו מסך נגיעה ומשטח נגיעה)
  • אמצעי חישת קרבה - חלק מהמקלדות וחלק ממשטחי הנגיעה ומסכי המגע דורשים רק שהמשתמש יקרב עד מאוד את אצבעו אליהם אך לא דורשים לחיצה של ממש.
  • אמצעים החשים את מיקום ידו של המשתמש או חלק גוף אחר בלא צורך לקרב חלק גוף אל האמצעי (למשל מצלמת מעקב עיניים, מחזיר אור תת-אדום על מצח המשתמש).
  • brain–computer interface (BCI) אמצעים המופעלים על ידי חישת פעילות עצבית שאינה מביאה לתנועה[2][3]. המשתמש באמצעים אלה נדרש, על פי רוב, לדמיין כי הוא מזיז את האצבע המורה של ידו. הרציונל לפיתוחם הוא שירות אנשים שאינם יכולים להניע שום חלק בגופם והצורך להבין טוב יותר את פעילות מערכת העצבים. השירות לאנשים עם לקות תנועה קשה מאוד אינו מסתכם בהפעלת המחשב ומכיל גם הפעלת מכשור מסוגים רבים בעזרת המחשב. נכון לשנת 2010 נבנו רק אבות טיפוס של אמצעים אלה ואין ערובה שאמצעי כזה יימכר אי פעם באופן מסחרי. חלק מאמצעים אלה חשים או את גלי המוח באזורי המוח האחראים לתנועה והאחרים את השדר העצבי בגפיים או בגב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • August, S. and Weiss, P.L.: A human factors approach to adapted access device prescription and customization. Journal of Rehabilitation Research and Development 29(4) 64-77, 1992
  • Cook A.M., and Hussey, S.M.: Assistive technologies, Principles and Practice (2nd Edition) St. Louis: Mosby 2002 Chapters 7 & 8
  • Disabilities and Technologies Roger Hudson, October 2005

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Turpin, G., Armstrong, J., Frost, P., Fine, B., Ward, C. D., and Pinnington, L. L.: Evaluation of alternative computer input devices used by people with disabilities. Journal of Medical Engineering and Technology 29(3):119-29, 2005
  2. ^ The Use of EEG Modifications Due to Motor Imagery for Brain–Computer Interfaces. Febo Cincotti, Donatella Mattia, Claudio Babiloni, Filippo Carducci, Serenella Salinari, Luigi Bianchi, Maria Grazia Marciani, and Fabio Babiloni. IEEE TRANSACTIONS ON NEURAL SYSTEMS AND REHABILITATION ENGINEERING, VOL. 11, NO. 2, JUNE 2003
  3. ^ Can J Occup Ther. 2010 Apr;77(2):101-12.In Process Citation, Vincent C, Bisson J, Langlois E, Cantin JF.