לקות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svgהמונח "מום" מפנה לכאן. לערך העוסק בלהקה איסלנדית, ראו מום (להקה).

לקות היא אחד מסדרה של מושגים המתארים מוגבלות בכשירות גופנית, נפשית או קוגניטיבית של אדם. להלן הגדרותיו של ארגון הבריאות העולמי לסדרת מושגים זו, ההולכות ונעשות מקובלות, החל משנות ה-80 של המאה ה-20, על הגורמים הטיפוליים ובשפת היום-יום. המשך ערך זה משווה את הגדרת המושג לקות להגדרות אחרות של מוגבלות.

הגדרות ארגון הבריאות העולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון הבריאות העולמי רואה את הלקות כפועל יוצא של שילוב שני גורמים: שונות פתולוגית של הפרט ותנאי סביבתו. ראיית מושג הלקות כתלוי בשני גורמים אלה נקראת "המודל החברתי". זאת בניגוד לגישה המכונה "המודל הרפואי", שמקבלת את החברה והסביבה כנתון שאין לשנותו ורואה את הלקות כנובעת כולה מפגם רפואי בפרט.

השוני הפתולוגי הוא כל מה שמומחה בתחום רפואי, פרא-רפואי או פסיכולוגי קובע שהוא כזה וקביעה זו אינה קשורה בהכרח בשכיחות הסטטיסטית של שוני זה. למרבית בני האדם יש אי שלמות בתכונה זו או אחרת. בעלי המקצועות הטיפוליים טוענים, למשל, שתפקוד אנושי תקין כולל יכולת לרוץ או לצעוד מספר קילומטרים בקלות וכך מגדירים את מרבית האוכלוסייה האנושית של העת החדשה כבעלת תכונה פתולוגית. בשוני פתולוגי זה אין די כדי להגדיר אדם כבעל לקות.

הגורם השני הוא תנאי הסביבה בהם אדם חי. תנאים אלה יכולים להיות:

  • תנאי סביבה פיזיים טבעיים עבור אדם החי בתנאים דומים לאלה שהיו בפרה היסטוריה.
  • תנאים פיזיים של סביבה מלאכותית, דהינו נגישות פיזית של הסביבה שעוצבה בידי בני אדם.
  • גישת החברה, למשל: דעות קדומות, מצב חקיקתי שמקל אפליה, אי אכיפת חוקים המורים על שוויון והתאמות לנכים (כגון שמירת חנייה קרובה לנכה תנועה, תוספת זמן במבחן למי שכותב לאט בשל מגבלה פיזית או קוגניטיבית).
  • גישת הפרט כלפי השוני הפתולוגי שלו (למשל בושה או גאווה בשוני, גישה חיובית או שלילית לטכנולוגיה מסייעת).

מצב מובהק של אי שלמות הוא מצב קבוע. זאת בניגוד למצב של פציעה או מחלה שהוא דינמי ומתפתח (מחריף או מחלים). המילה "בריא" היא היפוכן של המילים "חולה" ו-"פצוע". להיפוכם של המושגים "אי שלמות" ומושגים הנובעים ממנו על פי הגדרות שונות (כגון: "מוגבלות", "לקות", "מניעת השתתפות" ו-"נכות") אין תרגום טוב בעברית. באנגלית משתמשים במושג Able-Bodied כהיפוכן של מילים אלה.

ההגדרות הנוכחיות של ארגון הבריאות העולמי (ICF)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההגדרות של ארגון הבריאות העולמי International Classification of Functioning, Disability and Health (ICF) [1] לשלושה מצבי הלקות (Disability) בסיסיים:

  • אי שלמות (Impairment) היא כל תכונה שמומחה בתחום רפואי, פרא-רפואי או פסיכולוגי קובע שהיא גורמת לירידה תפקודית ביחס למקובל באוכלוסייה. למרבית בני האדם יש אי שלמות בתכונה זו או אחרת.
  • פעילות מוגבלות (Activity Limitation) היא מצב בו אי שלמות מפריעה לאדם בעת השתתפותו בפעילויות חיים חשובות בלא סיוע אנושי צמוד.
  • מניעת השתתפות (Participation Restriction) היא אי שלמות המונעת מאדם לקיים את תפקידו החברתי. הכוונה ב-"תפקיד חברתי" עבור מבוגר היא הורות ופרנסה. עבור ילד הכוונה היא לימודים ומשחק.

"פעילויות חיים" מחולקות על ידי העוסקים בריפוי בעיסוק לפעילויות עבודה, לימודים, טיפול עצמי ופנאי.

ניכר מההגדרות האלה שהמושגים "פעילות מוגבלות" ו-"מניעת השתתפות" תלויים גם באדם בעל השונות וגם בחברה ובסביבה. דוגמה לאדם מנוע השתתפות: משתמש כיסא גלגלים שגר בעיר לא נגישה לחלוטין ואינו יכול לצאת מהבית בלא סיוע צמוד. דוגמה ל-"פעילות מוגבלות": אותו אדם בעיר הבנויה באופן מאוד נגיש לנכים. לפי שעה, גם במקומות הנגישים ביותר, יש דברים חשובים שקשה למשתמש כיסא גלגלים לעשות בעצמו.

ההגדרות הישנות של ארגון הבריאות העולמי (ICIDH)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל ה-ICIDH ששימש בעבר את ארגון הבריאות העולמי חילק את רמות תפקוד הלא תקין לשלוש רמות[2]:

  • אי שלמות (Impairment) היא כל תכונה שמומחה בתחום רפואי, פרא-רפואי או פסיכולוגי קובע שהיא עשויה לגרום לירידה תפקודית ביחס למקובל באוכלוסייה, בסביבות מסוימות.
  • לקות (Disability) היא אי שלמות אשר מפריעה לאדם להשתתף בפעילויות חיים חשובות בלא סיוע אנושי צמוד. ההבדל בין המושג "מוגבלות" למושג "נכות" הוא הבדל כמותי.
  • נכות (Handicap) היא אי שלמות אשר מפריעה לאדם לקיים את תפקידו החברתי. הכוונה ב-"תפקיד חברתי" עבור מבוגר תפקיד זה הוא הורות ופרנסה. עבור ילד הכוונה היא לימודים ומשחק.

הגדרות הביטוח הלאומי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נכות

המושג נכות מוגדר בחוק הביטוח הלאומי בתור מגבלה בתפקוד גופני או נפשי הנובעת ממום מולד או מפגיעה פיזית או נפשית, עקב מחלה, תאונה, זדון וכדומה.

נכות יכולה להתבטא כאי-יכולת, תפקוד חלקי או חוסר תפקוד מוחלט של חלק בגוף האדם. נכות יכולה להיות גם פגיעה בנפשו של האדם. רמת הנכות משתנה ומתפרסת על פני טווח רחב של מגבלות, קלות וחמורות; למשל, סיווג מנכות קלה כמו צליעה ועד לשיתוק כמעט מוחלט של הגוף המגיע עד למצב של חוסר הכרה עמוק והפסקת פעילות מוחית.

הגדרות החוק והרשויות בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשות המפקד האמריקנית (American Census Bureau) מגדירה כבעל לקות כל אדם שחוק אמריקני כל שהוא מגדיר כבעל לקות וכל אדם שזכאי לסיוע על ידי תוכנית סיוע ממשלתית אמריקנית לאנשים עם לקויות‏‏[3]. ההגדרה הזו מועילה לחישוב הוצאות הממשלה על סיוע לאנשים עם לקויות.

החוק האמריקני הבולט ביותר בתחום שוויון ההזדמנויות לאנשים עם לקויות, Americans with Disabilities Act of 1990 (ADA, P.L. 101-336, Title V, § 3[2A]), המגדיר את המושג "לקוי" באופן שונה מזה המוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי. לפי חוק זה, אדם בעל לקות הוא מי שמוגבלותו מפריעה לו להשתתף בפעולות חיים מרכזיות, מי שאובחן ככזה ומי שנחשב על ידי הציבור ככזה [4]:

The term disability means, with respect to an individual,

(a) a physical or mental impairment that substantially limits one or more of the major life activities of such individual;

(b) a record of such an impairment; or

(c) being regarded as having such an impairment.

השוני הבולט ביותר הוא שלפי חוק זה, אדם שהחברה מחשיבה אותו ללקויי הוא כזה בלי קשר ליכולותיו הגופניות, הרגשיות או הקוגניטיביות. לדוגמה נשא אידס (שהמחלה לא התפרצה אצלו) מוגדר לפי חוק זה כבעל לקות אך אינו מוגדר כך על ידי ארגון הבריאות העולמי.

הגדרות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסטטיסטיקה, "שונות מהנורמה" מוגדרת עבור ערכים המתפלגים בהתפלגות נורמלית כערכו של משתנה הרחוק שתי סטיות תקן ומעלה מהממוצע. לדוגמה, אדם בעל מנת משכל של 70 ומטה (פיגור שכלי) או של 130 ומעלה (מחוננות) הוא אדם לא נורמלי מבחינת יכולת מנטאלית.

הגדרה ל-"שונות מהנורמה" שמציעים הסטטיסטיקאים היא הגדרתם של העוסקים בתורת המוסר. על פי תורת המוסר "שונות מהנורמה" היא התנהגות שאינה הולמת את צווי המוסר המקובלים בחברה.

כמו המוסד לביטוח לאומי, גם אגף השיקום של משרד הביטחון של ממשלת ישראל לא משתמש כלל במושגים "לקות" ו-"מוגבלות". הם מתארים את תפקודו של אדם בעזרת המושג "אחוזי נכות". אחוזי הנכות מחושבים על פי מידע סטטיסטי המתאים כל מצב גופני אל הירידה ביכולת העבודה בעקבות אותו מצב גופני. מצב קבוע של נקיעות חוזרות של הקרסול, למשל, מוגדר באגף השיקום של משרד הביטחון בתור 10% נכות. במידה ואדם סובל משילוב של שני מצבים גופניים כאלה, מחשבים קודם כל את ירידת היכולת שנגרמת על ידי המצב המגביל ביותר, ומתוך האחוזים הנותרים, מחשבים את הירידה בכשירות שגורם המצב השני. לדוגמה, נקיעות חוזרות בשני הקרסוליים יוגדרו כ-19% אחוזי נכות משום שנקיעות חוזרות באחד הקרסוליים נותנים 10% נכות והנקיעות בקרסול השני נותנות 10% מתוך ה90 הנותרים.

המונח "צרכים מיוחדים" מתאר על פי רוב תלמיד שמערכת החינוך הממלכתית במדינות שונות צריכה לספק לו בשל לקותו מה שאינה מספקת לתלמידים אחרים. היו ניסיונות לכלול במושג גם תלמידים טעוני טיפוח ותלמידים מחוננים שיש לדאוג להם להעשרה אולם ניסיונות אלה לא צלחו.

להגדרות שמכילות בתוכן את המושג "לקות" לא תמיד יש קשר להגדרת המושג "לקות" על ידי ארגון הבריאות העולמי. המושג לקות שמיעה, לדוגמה, אינו מתאר מי ששמיעתו מוגבלת מספיק כדי להפריע לו בפעילויות חיים מרכזיות אך אינה מפריעה לו למלא את תפקידו החברתי. למושג "לקות שמיעה" אין גם מקבילות כמו "מוגבלות שמיעה" או "נכות שמיעה".

סוגי לקויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לחלק את הלקויות השונות על פי סוגים.

אחת מדרכי החלוקה של הלקויות היא:

חלוקה זו נוחה במיוחד ליצירת סכמות עבודה עבור נותני שירות לאנשים עם מוגבלויות, אך היא נשענת על הכללות גסות ואינה מקובלת על העוסקים תורת האבחון. דוגמה לגסות ההכללה שבחלוקה זו ניתן למצוא בתחום מוגבלויות הראיה שנוטים להכליל בו גם מוגבלויות בתפקודי עיבוד מידע ויזואליים "נמוכים" (תפישה ויזואלית) וגם מוגבלויות בתנועת שרירי העיניים. זאת במקום להכליל את שתי התופעות האחרונות כמוגבלויות קוגניטיביות (מוגבלויות בעיבוד מידע) ומוגבלויות תנועה בהתאמה. דוגמה אחרת היא אי הכללת "מוגבלויות מישוש" בין המוגבלויות חושיות. מוגבלות במישוש מוכללת או סימפטום של מוגבלות תנועה (כמו שיתוק) או של מוגבלות קוגניטיבית (כמו מוגבלויות הקשת האוטיסטית).

השפעת הפוליטקלי קורקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשפות שונות ישנם מושגים וניסוחים הקשורים במוצא, דת, נטייה מינית, לקות וכיוצא זה, שאנשים רבים סוברים שהם מעליבים ושהשימוש בהם מיותר. מקורם של חלק מהמושגים האלה הוא מהעגה וחלק אחר עשוי להיחשב כחלק מהשפה התקנית.

מאז שנות השישים החלה להתפשט בעולם תפיסה הקשורה בהימנעות ממושגים וניסוחים מעליבים שמקורה מארצות הברית והיא קרויה תקינות פוליטית. על פי תפיסה זו, על אנשים להשתדל ולהימנע משימוש בביטויים ומניסוחים שעשויים להעליב מישהו, גם אם הם לא היו מודעים קודם לכן שביטויים וניסוחים אלה מעליבים. להקפדה על כללי הפוליטקלי קורקט מסובכת יותר מהימנעות אך ורק מהתבטאות שברור מאוד שהיא מעליבה משום שלא כל אדם נעלב מאותם ביטויים ומשום שהימנעות מביטויים וניסוחים רבים שאדם רגיל אליהם מסרבלת את פשטות ובהירות הביטוי. מה גם שהימנעות מהגיית מושג שמישהו רגיל לתאר בו את עצמו עשויה לרמוז לו שיש לו צורך להתבייש בעצמו.

לדוגמה, שימוש במושגים "מונגולואיד" ו-"גמד" נחשב לא רצוי לפי תפיסה זו. הביטוי "מונגולואיד" אומר שאדם לוקה בתסמונת שגורמת לו, כביכול, להיראות כמו בן העם המונגולי. הנאמנים לתפיסת הפוליטקלי קורקט יעדיפו את הביטוי "בעל תסמונת דאון" שמשמעותו נייטרלית אך הוא מאלץ את המשתמש בו לשלב פסוקית במשפט במקום מילה בודדת. הביטוי "גמד" עמוס משמעויות תרבותיות ויש לו השלכות מגוונות. החלפתו ב-"אדם נמוך קומה" אולי מעליבה פחות אך היא מסרבלת את המשפט בו היא מופיעה. החלפתו במושג "מאותגר גובהית" עשויה להקל על מי שיש לו בעיה להכיר בגובהו ולהכביד על מי שגאה בקומתו. המושג "מאותגר גובהית" נמנע מלהסביר שהאדם נמוך והוא כביכול אומר שהאדם המתואר יכול להתגבר על בעייתו – מה שהרבה פעמים הוא שקר, או שבעייתו נותנת לו הזדמנויות להתגבר על מכשולים ולחוש סיפוק. בעיית גובה שאי אפשר להתגבר עליה אינה "אתגר" ואדם עם בעיה הקשורה לגובה יכול גם להיות גבוהה מדי.

המשג "מאותגר" אינו משמש ככל הנראה כחלק ממערכת הגדרות של ארגון כל שהוא. מושג זה הוא ככל הנראה יציר תפיסת הפוליטקלי קורקט.

אנשי הפוליטקלי קורקט ישתדלו גם להוסיף את המילה "אדם" או "אזרח" לפני כל מילה המתארת לקות. חשוב להם להדגיש שמדובר בראש ובראשונה באדם שווה זכויות או באזרח נאמן. המושג "אוטיסט" נחשב בעיניהם למנומס פחות מאשר “autistic person” ומושג זה נחשב בעיניהם למנומס פחות מאשר "אדם בעל אוטיזם" או "אזרח בעל אוטיזם". יש הטוענים שמסיבה זו החוק הקרוי "חוק שוויון לאנשים עם מוגבלויות" אינו קרוי "חוק שוויון מוגבלים" והחוק הקרוי Americans with Disabilities Act (חוק אמריקנים עם לקויות) אינו קרוי The Act of Disabled (חוק הלקויים). הטוענים כך לגבי החוק האחרון מביאים כראיה את העובדה שמלבד שם החוק, שום דבר בו לא מגן בהכרח עם אזרחים אמריקנים. מלבד בשם החוק, המילה "אמריקני" לא מופיעה בו וכשמוגדרים האנשים עליהם הוא מגן, הם מוזכרים בתור "פרטים" (Individuals). החוק הזה אינו מגן רק על אזרחי ארצות הברית אלא גם, למשל, על תיירים המבקרים בארצות הברית והוא תקף גם בקולוניות אמריקניות כמו פורטו-ריקו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ (W.H.O. International Classification of Functioning, Disability and Health (ICF
  2. ^ Jette, A. M. (2006). Toward a common language for function, disability, and health. Physical Therapy, 86(5), 726-734.
  3. ^ ‏Brault, 2008; Steinmetz, 2006 סיכומי ממצאים סטטיסטיים על תדירות אנשים עם לקויות בארצות הברית.‏
  4. ^ Brault, M. W. (2008). Americans with disabilities: 2005