אמת הערוב
אמת הָעַרוּבּ היא אמת מים קדומה בהרי יהודה, שהוליכה מים מאזור אל-ערוב שבצפון הר חברון אל בריכות שלמה. באורכה, כ-40 קילומטרים, היא אמת המים הארוכה ביותר בישראל. יחד עם אמת הביאר היא הזינה את הבריכות, שמהן הוליכה אמת המים הרומית את המים אל ירושלים. בתוואה הארוך והמפותל נחצבו שלוש מנהרות החוצות רכסים, והארוכה שבהן נסקרה בפירוט בשנים האחרונות. תיארוך האמה שנוי במחלוקת, וההצעות נעות בין התקופה החשמונאית לבין ראשית התקופה הרומית.
מסלול האמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אורכה הרב של האמה, כ-40 קילומטרים, נובע מכך שתוואה עוקב אחר קווי הגובה שבמורדות ההר, ובשלוש נקודות לאורכו קוצרה הדרך בחציבת מנהרה החוצה רכס טופוגרפי.[1]
ראשיתה של האמה במעיינות כוזיבה, כ-2 ק"מ דרומית מזרחית לכפר אל-ערוב, על גבול מדבר יהודה. ממעיינות אלו נמשכת האמה לכיוון צפון מערב, עוברת במעיין עין א-דלבה, ומגיעה לבריכת הערוב, הנמצאת למרגלות ח'רבת אלערוב, ובסמוך לכפר המודרני אלערוב.
בריכת הערוב בנויה בסגנון בריכות שלמה, אך קטנה מהן. מהבריכה ממשיכה אמת המים לכיוון מזרח, ובהמשך פונה צפונה, וממשיכה בפיתולים רבים עד בריכות שלמה. בתוואי האמה מצויים גשר קדום ושלוש מנהרות תת-קרקעיות החצובות בסלע.
המנהרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלוש המנהרות חוצות־הרכס - דרומית, אמצעית וצפונית - הן המתקנים ההנדסיים הבולטים שלאורך האמה. הן נחצבו במקומות שבהם חסם רכס את מהלך התוואי, וקיצרו את הדרך לעומת הקפת הרכס לאורך קווי הגובה. בשתיים מהן, הדרומית והצפונית, החליפה מנהרה קצרה תוואי עוקף מפותל באורך של כ-1.8 קילומטרים.[1]
המנהרה הדרומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסקר קודם נאמד אורך המנהרה הדרומית בכ-100 מטרים ונמנו בה חמישה פירים, אך בסקר שנערך בשנת 2021 נמצא כי החלק המקורה שבה קצר בהרבה, כ-27 מטרים, וכי הוא נחצב כתעלה עמוקה מפני השטח שקורתה לאחר מכן בגמלון פשוט. דופנות המנהרה צופו בטיח הידראולי. כיום נחשפת המנהרה בחזית מצוק ושרידיה מעטים, והיא תועדה בחפירה שנערכה במצוק בשנת 2013.[1]
המנהרה האמצעית
[עריכת קוד מקור | עריכה]המנהרה האמצעית היא הקצרה שבשלוש: היא חוסכת תוואי עוקף קצר בלבד, כ-330 מטרים, ועומקה מפני השטח אינו עולה על שניים-שלושה מטרים. בשל קוצרה ומיקומה מתחת לבנייה מודרנית היא לא נסקרה בפירוט.[1]
המנהרה הצפונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]המנהרה הצפונית היא הארוכה והמורכבת מבין שלוש מנהרות האמה, ונסקרה לראשונה בפירוט בסקר תת-קרקעי שנערך בשנת 2023. אורכה נאמד בכ-156 מטרים, ולאורכה נחצבו חמישה פירים, אך כיום ניתן להיכנס רק לחלקה הדרומי ועל פני השטח גלויים שלושה פירים בלבד. המנהרה חוצה את הרכס בציר דרום-צפון, מתחת לאוכף טופוגרפי גבוה. עשרות המטרים הראשונים שלה, סמוך לנקודת כניסת המים, נחצבו כתעלה פתוחה בעומק כ-3 מטרים, ומשם ואילך היא הופכת למנהרה תת-קרקעית. בקטע אחד, ככל הנראה מחשש לקריסה, נבנתה תקרת קמרון בצורת חבית מאבני גזית.[1]
לאורך דופנות המנהרה ותקרתה תועדו סימני צבע אדומים ושחורים, בעיקר במקומות שבהם משתנים כיוון המנהרה או גובהה באופן חד. הם פורשו כסימני התמצאות ומדידה ששימשו את חוצבי המנהרה, ובבדיקות מעבדה (XRF ו-FTIR) נמצא כי הפיגמנט עשוי ברזל מחומצן (אוכרה).[1]
מקומה במערכת אמות המים לירושלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אספקת מים לירושלים
אמת הערוב היא חלק ממערכת אמות המים העתיקה שהוליכה מים לירושלים. תוואה מסתיים בבריכות שלמה, שם נאגרו מימיה יחד עם מי מעיינות מקומיים ועם מי אמת הביאר, שהובילה מים ממעיין סמוך. מן הבריכות המשיכו המים אל העיר בשתי אמות נוספות: האמה התחתונה, שהוליכה מים אל הר הבית, והאמה העליונה (האמה הרומית), שהוליכה מים אל העיר העליונה.[2] אמת הערוב היא הארוכה והמרוחקת מבין האמות המזינות את הבריכות.[1]
תיארוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיארוכה של אמת הערוב שנוי במחלוקת, ורבים מן החוקרים מייחסים אותה לתקופה קדומה ורואים בה מן האמות הראשונות שבמערכת אספקת המים לירושלים. ההצעות שהועלו לאורך השנים נעות בין התקופה ההרודיאנית ובין ראשית המאה ה-1 לספירה, בתקופת פונטיוס פילאטוס - תיארוך הנסמך על תיאורו של יוסף בן מתתיהו את אמת המים שבנה פילאטוס בירושלים ועל ממצאים ארכאולוגיים.[1]
החוקר עזריאל יחזקאל, שסקר את שבע המנהרות חוצות־הרכס שבאמות המים לירושלים, הציע כרונולוגיה יחסית חדשה למערכת כולה, המבוססת על השוואת צורת הפירים, המרווחים שביניהם, שיטות החציבה והתשתית הגאולוגית של המנהרות. לפי הצעתו האמה התחתונה היא הקדומה במערכת ותחילתה בראשית התקופה החשמונאית, ואחריה נבנו אמת הערוב, האמה העליונה ולבסוף אמת הביאר. יחזקאל הציע בזהירות שאמת הערוב עצמה היא חשמונאית, ואילו האמות המאוחרות שבמערכת שייכות לראשית התקופה הרומית.[1]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צביקה צוק, מים בקצה המנהרה - לטייל במפעלי המים הקדומים, יד יצחק בן-צבי, 2011, עמ' 278-276.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר אספקת המים לירושלים של אבי קליימן https://jerusalem.meteor.co.il
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 4 5 6 7 8 9 עזריאל יחזקאל, "מנהרות חוצות־רכס באמות המים לירושלים: מורפולוגיה, טכנולוגיה, גאולוגיה והצעה לכרונולוגיה יחסית", בתוך: אורית פלג-ברקת, יחיאל זלינגר, יובל גדות ויפתח שלו (עורכים), חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה - קובץ מחקרים, כרך יז, ירושלים 2024, עמ' 128-97, באתר JSTOR.
- ↑ שלומית וקסלר-בדולח, "תוואי האמה התחתונה מימי הבית השני ומקום כניסתה להר הבית", קתדרה: לתולדות ארץ ישראל ויישובה, חוברת 140 (תמוז תשע"א, 2011), עמ' 46-19.