אל-ערוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אל-ערוב (מחנה פליטים)
مخيّم العروب
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה חברון
תאריך ייסוד 1949 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 0.4 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ במחנה הפליטים 10,400[1] (2016)
קואורדינטות 31°37′23″N 35°08′12″E / 31.62310556°N 35.13671944°E / 31.62310556; 35.13671944 
אזור זמן UTC +2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מפה של מערכת אספקת המים לירושלים לפני 1948, כולל בריכת אל-ערוב

מחנה אל-ערובערבית: مخيّم العروب – תעתיק מדויק: מח'ים אל-ערוב) הוא מחנה פליטים פלסטינים מדרום ליישוב אפרת ובסמוך לכפר בית פג'אר, בשטח הרשות הפלסטינית. אוכלוסיית המחנה מונה כ-10,400 נפש (2016)[1]. הכפר קרוי על שם ואדי אל-ערוב הסמוך. ממזרח למחנה הפליטים שוכן כפר קטן בעל אותו השם, על גבי חורבות קדומות. נהוג לזהות את האתר עם "קריית ערביה" הנזכרת באגרות ממרד בר כוכבא.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגאוגרף הערבי יאקות אל-חמאווי שסייר באזור במאה השלוש עשרה ציין כפר בשם אל-ערוב שהתקיים במקום[2].

בשנות ה-30 של המאה ה-20, תחת שלטון המנדט הבריטי, הוקמה במקום תחנת משטרת אל-ערוב[3] ותחנת ניסיונות חקלאית[4].

מחנה הפליטים הוקם בשנת 1949 על ידי אונר"א. תושבי המחנה הגיעו מכפרים שנחרבו בזמן מלחמת העצמאות, ביניהם: עיראק אל-מנשייה (שעל חורבותיו קם פארק התעשייה קריית גת), זכריא (היום מושב זכריה) וקסטינה (היום קריית מלאכי)[5].

לאחר הסכמי אוסלו, המחנה הוגדר כשטח B. בזמן האינתיפאדה השנייה הוקמה עמדת פילבוקס בכניסה למחנה.

גאוגרפיה ואתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטח מחנה הפליטים כ-350 דונם (0.4 קילומטר רבוע) כך שצפיפות האוכלוסין במחנה היא כ-26,000 איש לקמ"ר[6].

בקצה המזרחי של מחנה הפליטים נובעים עינות ערוב, המזרימים את מימיהם לתוך "בריכת הערוב" הסמוכה, שהיוותה חלק ממערכת אספקת המים לירושלים בתקופה הרומית. את הבריכה הזינה בנוסף אמת הערוב, שמקורה במעיינות כוזיבה, כ-2 קילומטרים דרומית לאל ערוב, וקצה בבריכות שלמה שעל יד בית לחם. 

גבולו המערבי של המחנה צמוד לכביש 60, בנקודה בה יש עיקול חד המכונה "צומת אל-ערוב". מצידה השני של הצומת שוכנת "מכללת אל-ערוב", מכללה חקלאית פלסטינית שהוקמה כתחנת ניסיונות חקלאית בשנות השלושים תחת שלטון המנדט הבריטי. תחת שלטון ירדן נבנה לצידה בית ספר חקלאי בשנות ה-60 של המאה ה-20, שהפך לתיכון הפעיל בימינו, בו לומדים נערי אל ערוב.

ממערב לאל ערוב, בין הכפר ובין בית אומר, שוכן יער אל-קרן. היער נשמר והורחב בשנות השלושים על ידי השלטון המנדטורי, שהכריז עליו כשמורת טבע. בלב היער שוכנת חורבת אל-קרן, ובה שרידי מצד רומאי[7].

כ-400 מטר מצפון לאל ערוב נמצא בית הברכה (במקור בערבית: בית אל-ברכּה), מתחם בן כארבעים דונם שנבנה החל מסוף שנות הארבעים של המאה העשרים על ידי תומאס למבי, מיסיונר נוצרי אמריקאי. ב-2015 פורסם כי פעיל הימין אריה קינג רכש את המתחם[8]. המתחם יסופח למועצה אזורית גוש עציון[9].

קריית ערביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קריית ערביה

בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20, התגלתה בסמוך לכפר אלערוב מערכת מסתור גדולה. באתר חפרו י' משורר וי' צפריר. במערכת המסתור נמצאו ממצאים מימי מרד בר כוכבא כולל מטבעות בר כוכבא. בעקבות מציאת מערכת המסתור בכפר אלערוב הוצע לזהות את המקום עם קריית ערביה. ליד הכפר מצויים כמה מעינות, ולפיכך גדלו שם כנראה ערבות והדסים בשפע[10]. פרט זה תואם את אזכורה של קריית ערביה ב"איגרת ארבעת המינים" של בר כוכבא, בה מתבקשים אנשי עין גדי להביא מקריית ערביה ארבעת המינים כדי לחוג את חג הסוכות.

בספטמבר ואוקטובר 2015 הרסו פלסטינים בכלים כבדים את אתר העתיקות של מערכות המסתור באלערוב[11].

כביש עוקף אל-ערוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר מזמן האינתיפאדה הראשונה ביקשו המתנחלים תושבי האזור להסית את תוואי כביש 60, העובר צמוד למחנה, עקב תקריות רבות של יידוי אבנים על רכבים חולפים[12]. בדצמבר 1998, פרסם לראשונה מע"צ מכרז לסלילת הכביש[13]. במכרז זכתה חברת אחים ברזאני, לכביש עוקף באורך של כ-8 ק"מ, ובעלות של 18.5 מיליון שקל[14]. אך הכביש לא נסלל, עקב הצורך בהפקעות של אדמות פרטיות רבות מהכפרים בית אומר וחלחול לצורך סלילתו. באוקטובר 2017, נועד ראש הממשלה בנימין נתניהו עם בכירי מועצת יש"ע, והבטיח להשקיע מאות מיליוני שקלים בפיתוח תשתיות ברחבי הגדה המערבית, כולל פרויקט כביש עוקף אל-ערוב[15]. באפריל 2019, חתם ראש המנהל האזרחי על צו הפקעה ל-401 דונם מאדמות הכפרים בית אומר וחלחול לצורך סלילת הכביש. על פי התכנון, כביש 60 יוסט ב-150 מטר מערבה מגדר המחנה. מדרום למחנה יבנה תוואי חדש לכביש, בשולי שמורת היער אל-קרן, שיסיט את הכביש ממזרח לבית אומר[16].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אל-ערוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ אל-ערוב - אתר מפה, wap.mapa.co.il
  3. ^ נסגרה תחנת המשטרה, דבר, 6 בפברואר 1938
  4. ^ מביקור הנציב, דבר, 5 באפריל 1936
  5. ^ Al 'Arrub Refugee Camp Profile
  6. ^ 'Localities in Hebron Governorate by Type of Locality and Population Estimates, 2007-2016 ,' Palestinian Central Bureau of Statistics, 2016.
  7. ^ שמורת יער אל קרן – iNature, www.inature.info (בעברית)
  8. ^ חיים לוינסוןאנשי ימין מקימים בחשאי התנחלות אסטרטגית שתחזק את השליטה בין גוש עציון לחברון, באתר הארץ, 22 במאי 2015
  9. ^ ענבל תמיר, ‏בלעדי: יעלון הורה לספח התנחלות חדשה לשטח גוש עציון, באתר גלי צה"ל, 1 באוקטובר 2015
  10. ^ י' צפריר, מערה מימי בר כוכבא ליד עין ערוב, קדמוניות ח', תשל"ה, עמ' 24-27; Y. Tsafrir, B. Zissu, A hiding complex of the Second Temple period and the time of the Bar-Kohkba revolt at ‛Ain-‛Arrub in the Hebron hills, The Roman and Byzantine Near East 3, ed. J. H. Humphrey (Journal of Roman Archaeology. Supplementary Series 49), (Portsmouth, Rhode Island, 2002), pp. 7–36.
  11. ^ אפרת פורשר, ‏גוש עציון: פלשתינים הרסו אתר מתקופת מרד בר כוכבא, באתר ישראל היום, 2 באוקטובר 2015 01:39.
  12. ^ אבינועם בר יוסף, מתנחלים מתאמנים בהתחמקות מהתקפת אבנים בעזרת כדורי טניס, מעריב, 26 באוגוסט 1988
    ברוך מאירי, תושבת קריית־ארבע נאשמת בידוי אבנים במכונית ערבית, מעריב, 1 באוגוסט 1988
  13. ^ אפי לנדאו, ‏החברות אחים שחר ואסם זכו במיכרזים לסלילת שני כבישים עוקפים בגדה, באתר גלובס, 15 בדצמבר 1998
  14. ^ אפי לנדאו, ‏אחים ברזאני תסלול את כביש עוקף אל ערוב, באתר גלובס, 4 בינואר 1999
  15. ^ יותם ברגרנתניהו התחייב בפני ראשי המתנחלים להשקיע מאות מיליוני שקלים בפיתוח תשתיות בגדה, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2017
  16. ^ צו ההפקעה