אנגלית בריטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אנגלית בריטית הוא כינוי לניב של השפה האנגלית הנמצאת בשימוש בבריטניה, על גרסאותיו השונות, להבדיל מהניבים המדוברים בשאר המקומות דוברי האנגלית בעולם. בבריטניה עצמה ניב זה מכונה "אנגלית" ולא "בריטית", ואילו ניבים אחרים של השפה האנגלית מכונים על שם ארץ מוצאם.

אף על פי ש"אנגלית בריטית" הוא מונח כללי המתאר את האנגלית בבריטניה, האנגלית המדוברת בחלקיה השונים של בריטניה משתנה במידה משמעותית. ישנו שוני במבטאים לא רק בין אזורים שונים בממלכה, כגון אירלנד הצפונית, סקוטלנד וויילס, אלא גם בין ערים שונות בתוך אנגליה. מבחינה היסטורית, השימוש הנפוץ באנגלית ברחבי העולם מיוחס לכוחה של האימפריה הבריטית, ששלטה בימיה הגדולים בחלקים נרחבים של העולם. לפיכך, הניב האנגלי שהיה הנפוץ ביותר בקרב השליטים הבריטיים היה זה שבו השתמשו בדרום-מזרח אנגליה (באזור שסביב הבירה לונדון, ובערים בהן היו אוניברסיטאות גדולות דוגמת אוקספורד וקיימברידג'). "ההגייה המקובלת" (Received Pronunciation), היא המבטא שנתפש תדיר גם כיום כ"אנגלית הבריטית" הקלאסית. אף כי ה-RP עודנו זוכה ליוקרה רבה, השימוש בו החל לדעוך גם בקרב המעמדות המשכילים. למרות הקישור הסטריאוטיפי בינו לבריטניה, הרוב המוחלט של האוכלוסייה דובר ניבים ומבטאים אזוריים, לדוגמא:

אנגלית שפך התמזה (Estuary English) הרווחת בדרום-מזרח אנגליה ונחשבת לתחליף מתנשא (posh) פחות להגייה המקובלת. היא מתאפיינת למשל בשימוש בעיצור סדקי, סותם, אטום לעומת היגוי מלא של עיצור מכתשי, סותם, אטום (טי"ת) ב-RP. כך "סקוטלנד" נקרא "סקו'לנד."

קוקנית (Cockney) המזוהה עם המעמד הנמוך בלונדון וניכרת בשיטוח דיפתונגים לתנועות בודדות והיעלמות העיצור סדקי, חוכך, אטום בראשי מילים. כך time מבוטא "טאם" ו-house נעשה "אאוס".

מאנקונית (Mancunian) הרווחת במנצ'סטר והסביבה. כוללת השמטת הה"א בראש מילה וגם הגימ"ל בסופן (hanging קרי "אנגין"), אי-הגייה של הטי"ת בסוף מילה, הגייה זהה לרוב של u קצרה וארוכה (fudge כב-foot) ודגש חזק בתנועות.

סקאוס (Scouse) הנפוץ בליברפול והחבל. בין תכונותיו הבולטות הן הגייה של k בסוף מילה כ-ch ‏(book קרי "בוך").

טייק (Tyke), קבוצת הניבים של חבל יורקשייר. מלבד הגייה מיושנת, מכיל גם אוצר מילים גדול שמקורו ויקינגי.

החל מאמצע המאה ה-20, עת החל לדעוך כוכבה של האימפריה הבריטית, ועד ימינו, מקושר מעמדה הרם של השפה האנגלית לדומיננטיות הכלכלית, הצבאית והפוליטית חובקת העולם של ארצות הברית, והאנגלית האמריקנית נחשבת בימינו בעיני רבים לניב המרכזי של האנגלית בעולם, במיוחד עקב הכמות העצומה של תוצרים תרבותיים המגיעים מארצות הברית (סרטים, תוכניות טלוויזיה, ספרים, מוזיקה וכו') המופצים ברחבי העולם כולו, כמות שגדולה עשרות מונים מאלו של כל מדינה אחרת דוברת אנגלית.

האנגלית המדוברת (ובעיקר הכתובה) בבריטניה היא בעלת השפעה על האנגלית ברבות ממדינות חבר העמים הבריטי, ובכללן קנדה, אוסטרליה, דרום אפריקה והודו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Kamats.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.