אנדור באלינט
 | |
| לידה |
21 במאי 1920 טיסהווארקון, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
16 במאי 2006 (בגיל 85) בודפשט, הונגריה |
| ענף מדעי |
ביולוגיה, גנטיקה, הרביה מבוקרת של צמחים |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה לטכנולוגיה ולכלכלה של בודפשט (1946) |
  | |
אנדור באלינט (במקור ביכלר - Büchler, בהונגרית: Bálint Andor; טיסהווארקון, 21 במאי 1920 – בודפשט, 16 במאי 2006) היה גנטיקאי יהודי-הונגרי, מגדל צמחים, ביולוג, פרופסור מן המניין ופרופסור אמריטוס באוניברסיטה.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנדור ביכלר נולד במשפחה יהודית בכפר במרכז המישור ההונגרי הגדול. הוא למד בבית הספר היסודי בסנטמארטונקאטה (Szentmártonkáta) והשלים את לימודיו התיכוניים בעיר יאסברן. לאחר מכן היה סטודנט במחלקה לחקלאות של "אוניברסיטת נאדור יוז'ף לטכנולוגיה וכלכלה" משנת 1939 (כיום שמה אוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה וכלכלה) והאזין גם להרצאות בתחומי התורשה, גידול צמחים והשבחת יבולים.
במהלך מלחמת העולם השנייה, כיהודי, נלקח לשירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) בחזית המזרחית, בעיקול נהר הדון. על כן קיבל את התואר הראשון שלו רק ב-1946. לאחר מכן למד במושונמגיארובאר אצל פרופסור אדן וילאקס (Ödön Willax) בקורס בן שנה בתנאי פנימיה ל"גידול והשבחת צמחים מתקדם". לאחר שסיים את לימודיו ואת ההסמכה בגידול והשבחת צמחים נסע לבודפשט ב-1947.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבודפשט החל לעבוד במכון ל"חקר תורת תורשת (גנטיקה) של הצמחים" ( Növény Örökléstani Kutató Intézet). את הדוקטורט סיים ב-1948. בין השנים 1949–1954 עבד כראש מחלקה במרכז המדע החקלאי (MTK) של משרד החקלאות ובמקביל כמזכיר המקצועי באקדמיה ההונגרית למדעים וכן כראש הקתדרה במחלקה לאגרוביולוגיה של האקדמיה לחקלאות בז'אמבק (Mezőgazdasági Akadémia Agrobiológiai Tanszék). בשנת 1952 הוענק לו תואר דוקטור על סמך עבודת הדוקטורט שלו, בשנת 1953 הפך לסגן רקטור של האוניברסיטה ההונגרית למדעי החקלאות ("האוניברסיטה למדעי החקלאות של גדלה" הייתה מוסד עצמאי להשכלה גבוהה חקלאית בהונגריה בין השנים 1948 לבין 2000), ונבחר לראש המחלקה לאגרוביולוגיה.
הוא עבר לגדלה ב-1954, שם, לאחר מותו של ינה שולט, הוא היה ראש המחלקה לגידול והשבחת צמחים. הוא עבד בתפקיד זה 31 שנים, עד 1985. אז פרש לגמלאות ב-1990. לאחר מכן עבד כפרופסור אמריטוס עד מותו. מ-1953 עד 1955 היה סגן הרקטור, ומ-1957 עד 1960, ומ-1969 עד 1972 היה דקאן הפקולטה למדעי החקלאות.
דורות למדו מספריו, ויצירתו, "יסודות ההורשה והגנאלוגיה", התפרסמה מספר פעמים, גם בספרדית. אחריו הגיעו שמונה ספרים נוספים, כולל "השבחת היבולים החקלאיים" ב-1966, "יסודות השבחת הצמחים" ב-1967, "הגנטיקה של גידול יבולים כלכליים" ב-1977 (באנגלית פורסם ב-1984). ב-1969 הפך לדוקטור גם למדעי הביולוגיה (דוקטור של האקדמיה ההונגרית למדעים). ב-1960 הזניק את ההכשרה של מהנדסי גנטיקה של צמחים.
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כהוקרה על ההוראה שלו בת יובל ה-50 אוניברסיטת סנט אישטוואן העניקה לו תואר דוקטור לשם כבוד (Honoris Causa) ב-1993
- פרופסור אמריטוס ב-1996
- מדליית הזהב של האוניברסיטה ב-2001.
- הוא קיבל את
- זר אטווש מהאקדמיה ההונגרית למדעים ב-1998.
- ב-15 במרץ 2006 הוענק לו הצלב האמצעי של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של הונגריה, אותו קיבל בפרלמנט. הוא כבר לא הספיק לקבל את תעודת תואר היהלום בשל מותו.
הוא עדיין עבד במחלקה ביום ששי ב-12 במאי 2006, הוא אושפז ביום ראשון ב-14 לחודש. למחרת שלח לעמיתיו שיודיעו לתלמידיו שנרשמו אצלו להיבחן. הוא נפטר יומיים לאחר מכן ביום שלישי בבוקר, 16 במאי 2006.
עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יסודות ההורשה והגנאלוגיה (1964)
- השבחת היבולים החקלאיים (1966)
- יסודות השבחת הצמחים (1967)
- הטרוזיס ומוטציה בתירס (1967)
- Protein Growth by Plant Breeding (1970)
- הגנטיקה של גידול יבולים כלכליים (1977)
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Ki kicsoda 2000. Magyar és nemzetközi életrajzi lexikon, csaknem 20000 kortársunk életrajza. Főszerk. Hermann Péter, vál., szerk. A. Gergely András et al. Bp., Biográf Kiadó–Greger Média Kft., 1999.
- Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-.
- Természettudományos és műszaki ki kicsoda? Szerk. Szluka Emil, Schneider László. Bp., Országos Műszaki Információs Központ és Könyvtár, 1988.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לאסלו הסקי: אנדור באלינט
- נתוניו במוזיאון הספרותי פטפי