אנדי דוקאט
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
16 בפברואר 1886 בריקסטון שבאנגליה | |||
| פטירה |
23 ביולי 1942 (בגיל 56) לונדון, הממלכה המאוחדת  | |||
| שם מלא | אנדרו דוקאט | |||
| עמדה | חלוץ מרכזי, קשר ימני | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
אנדרו דוקאט (אנגלית: Andrew Ducat; 16 בפברואר 1886 בבריקסטון - 23 ביולי 1942) היה כדורגלן ושחקן קריקט אנגלי שייצג את מדינתו בשני התחומים.
קריירת הקריקט[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוקאט הצטרף לצוות התחזוקה של האצטדיון דה אובל ב-1906, ותוך זמן קצר הצטרף לנבחרת הקריקט המקומית שבה היו שחקנים ידועים כגון טום הייוורד, ג'ק הובס וארני הייז. דוקאט התנשא לגובה של 1.75 מטר, והוא היה חובט בעל עוצמה גבוהה שזכה 52 פעמים ב-100 נקודות או יותר עבור הנבחרת של סארי, כאשר שיאו האישי היה 306 נקודות במשחק מול אוניברסיטת אוקספורד ב-1919. דוקאט החמיץ משחקים רבים בעקבות פציעות: ב-1912 הקריירה שלו כמעט נקטעה בעקבות שבר ברגלו, והוא החמיץ את רוב עונת 1924 לאחר ששבר את זרועו. ב-1928 הוא זכה ב-994 נקודות בתוך פחות משישה שבועות, כולל ארבעה משחקים רצופים של מאה נקודות ומעלה.
דוקאט השתתף במשחק הטסט קריקט (הסוג הארוך ביותר של קריקט) מול אוסטרליה ב-1921, והייתה זו הפעם היחידה שבה השתתף בגרסה זו של הקריקט.
קריירת הכדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוקאט היה גם כדורגלן מצטיין. הוא החל את הקריירה במועדון סאות'נד יונייטד החובבני, וב-1905 הצטרף לוולוויץ' ארסנל מלונדון.
הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בניצחון 2 - 0 על בלקברן רוברס ב-11 בפברואר, ושיחק בעמדת החלוץ המרכזי. לאחר שלא הרבה לשחק בעונת 1906/1907 הוא עבר לעמדת הקשר הימני, והפך לשחקן הרכב קבוע בעונת 1907/1908 ובעונת 1908/1909. בזמן ששיחק בארסנל הוא השתתף בשלושה משחקים במדי נבחרת אנגליה, וערך את הופעת הבכורה שלו בניצחון 6 - 1 על נבחרת אירלנד בבלפסט ב-12 בפברואר 1910. דוקאט הבקיע את שער הניצחון במשחקו השני, שהיה מול נבחרת ויילס ב-14 במרץ.
יכולתו ומשחקי הנבחרת של דוקאט זיכו אותו בתשומת לבם של מועדונים יותר בכירים מארסנל, שבאותה תקופה התמודד עם קשיים כלכליים. בסופו של דבר הוא הועבר לאסטון וילה ב-1912 תמורת 1,000 לירות שטרלינג, לאחר שהשתתף ב-188 משחקים והבקיע 21 שערים עבור ארסנל. לאחר ששבר את רגלו בעונתו הראשונה בווילה הוא התאושש ושיחק פעמים רבות, ובנוסף אף זכה לענוד את סרט הקפטן בניצחון על האדרספילד טאון בגמר גביע ה-FA של עונת 1919/1920. הוא זכה מחדש במקום בהרכב של נבחרת אנגליה לאחר שלא שיחק בה מאז 1910, וב-1920 השתתף בשלושה משחקים. הופעתו האחרונה במדי הנבחרת הייתה בניצחון 2 - 0 על נבחרת אירלנד ברוקר פארק ב-23 באוקטובר 1920.
דואקט עבר לפולהאם ב-1921, ולאחר פרישתו ב-1924 הוא החליף את פיל קלסו (שאימן אותו בארסנל) בתפקיד המאמן. אולם, שחקני פולהאם לא הפגינו רמת משחק גבוהה תחת הדרכתו של דוקאט, וסיימו במקומות ה-12 וה-19 בליגה השנייה בשתי העונות שבהן הוא כיהן בתפקידו. הוא פוטר ב-1926, ולאחר שעזב את פולהאם השתתף במשחקי חובבים.
לאחר הכדורגל והקריקט[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שפרש מקריקט ב-1931 הוא עבד כמאמן קריקט באיטון במשך חמש שנים. לפני מות הפתאומי ב-1942 הוא עבד כעיתונאי ספורט במשך תקופה קצרה. מותו התרחש במהלך משחק קריקט בלורדס קריקט גראונד, וככל הנראה נגרם כתוצאה מהתקף לב. המשחק היה בזמן מלחמת העולם השנייה, והתמודדו בה נבחרות שיצגו את יחידת המשמר האזרחי שבה שירת דוקאט ויחידת משמר אזרחי מאזור סאסקס. לאחר מותו של דוקאט המשחק הופסק. דוקאט היה השחקן היחיד בהיסטוריה שמת בזמן משחק באצטדיון זה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ף האריס וטוני הוג, Arsenal Who's Who, Independent UK Sports, 1995 (ISBN 1-899429-03-4)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל באתר הרשמי של ארסנל
- כתבה באתר הרשמי של פולהאם
- פרופיל קריקט באתר Cricinfo