אנדרה סלמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנדרה סלמון
André Salmon
Leopold Gottlieb portrait Andre Salmon.jpg
לידה 4 באוקטובר 1881
הרובע האחד עשר של פריז, איל-דה-פראנס, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 במרץ 1969 (בגיל 87)
סנרי-סיר-מר, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה André Salmon עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים Bréhal עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 12 במרץ 1969 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס הפיוט הגדול של האקדמיה הצרפתית (1964)
  • אביר בלגיון הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אנדרה סלמוןצרפתית: André Salmon;‏ 4 באוקטובר 188112 במרץ 1969) היה משורר, עיתונאי, מבקר אמנות וסופר צרפתי ממוצא יהודי.

מימין לשמאל: אמדאו מודיליאני, פבלו פיקאסו ואנדרה סלמון, 1916
פורטרט של סלמון, 1947 (ציור מאת ז'וזט בורנט)

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרה סלמון נולד בפריז, ילדם הרביעי של אמיל-פרדריק סלמון, פסל וחרט, וסופי-ג'ולי קטיו. מוצאם ממשפחה יהודית, אולם אנדרה סלמון עצמו הטיל ספק בכך.

בעשור הראשון של המאה ה-20 הוא התערבב עם חוגים ספרותיים ברובע הלטיני של פריז. באותה תקופה הקים יחד עם קבוצת אמנים צעירים קבוצה אמנותית שכונתה "סאז'ס" ("חוכמה"), בה נמנו גם ז'אן פולן, פייר רוורדי, פייר מק אורלן, מקס ז'אקוב וארמן לובן.

בשנת 1904 עבר לבאטו-לבואר והתגורר שם עם פאבלו פיקאסו, מקס ג'ייקוב ואפולינר. במשך כמה שנים חי חיי בוהמה. הוא מצא עבודה כעיתונאי. ביולי 1909 נשא את ז'אן בלאזי-אסקארפט והם עברו לגור ברובע השביעי של פריז.

במהלך מלחמת העולם הראשונה התגייס סלמון לצבא כמתנדב. לאחר מכן עבד כעיתונאי בעיתונים שונים. פרסם שירים, סיפורים קצרים, ביקורות ומאמרים. משנת 1928 סלמון עבד ב"לה פטיט פריזיאן" ככתב משפטי. בשנות השלושים נקלע לקשיים כלכליים, סלמון נשלח לספרד על ידי ה"פטיט פריזיאן" כדי לדווח על מלחמת האזרחים בספרד מהצד הפרנקואיסטי. הדיווחים שלו, שהיו ביקורתיים כלפי הפשיסטים, צונזרו על ידי העיתון.

במהלך מלחמת העולם השנייה הוא שימש כתב צבאי. לאחר נפילת צרפת הוא עשה את דרכו חזרה דרך מארסיי לפריז. הוא הצטרף שוב ל"לה פטיט פריזיאן", אך נמנע מכל נושא שנוי במחלוקת, ונאלץ להגן על עצמו מפני התקפות מהימין הקיצוני שהאשימו אותו בהיותו יהודי ותומך ב"אמנות מנוונת". לאחר שחרור צרפת הוא כתב במשך כמה שנים בשם בדוי.

אשתו נפטרה ב-1949. ב-29 באוקטובר 1953 הוא נשא את ליאו, דוגמנית לשעבר. בנובמבר 1961 עבר מפריס לסאנארי. בשנת 1964 הוענק לסלמון ה"גרנד פרי" לשירה מטעם האקדמיה הצרפתית.

סלמון נפטר ב-12 במרץ 1969 בביתו בפרובנס.

עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Poèmes, Vers et prose, 1905
  • Féeries, Vers et prose, 1907
  • Le Calumet, Falque, 1910
  • Prikaz, Paris, Éditions de La Sirène, 1919
  • C'est une belle fille! Chronique du vingtième siècle, Albin Michel, 1920
  • Le Livre et la Bouteille, Camille Bloch éditeur, 1920
  • L'Âge de l'Humanité, Paris, Gallimard, 1921
  • Ventes d'Amour, Paris, À la Belle Édition, chez François Bernouard, 1922
  • Peindre, Paris, Éditions de la Sirène, 1921
  • Créances 1905–1910 (Les Clés ardentes. Féeries. Le Calumet). Paris, Gallimard, 1926
  • Métamorphoses de la harpe et de la harpiste, Éditions des Cahiers Libres, 1926
  • Vénus dans la balance, Éditions des Quatre Chemins, 1926
  • Tout l'or du monde, Paris, Aux éditions du Sagittaire, chez Simon Kra, coll. Les Cahiers nouveaux, n. 36, 1927
  • Carreaux 1918–1921 (Prikaz. Peindre. L'Âge de l'Humanité. Le Livre et la Bouteille), Paris, Gallimard, 1928
  • Saints de glace, Paris, Gallimard, 1930
  • Troubles en Chine, René Debresse éditeur, 1935
  • Saint André, Paris, Gallimard, 1936
  • Odeur de poésie, Marseille, Robert Laffont, 1944
  • Les Étoiles dans l'encrier, Paris, Gallimard, 1952
  • Vocalises, Paris, Pierre Seghers, 1957
  • Créances, 1905–1910, followed by Carreaux 1918–1921, Paris, Gallimard, 1968
  • Carreaux et autres poèmes, preface by Serge Fauchereau, Paris, Poésie/Gallimard, 1986

ספרים וסיפורים קצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Tendres canailles, Paris, Librairie Ollendorff, 1913, and Paris, Gallimard, 1921
  • Monstres choisis, Paris, Gallimard, 1918
  • Mœurs de la Famille Poivre, Geneva, Éditions Kundig, 1919
  • Le Manuscrit trouvé dans un chapeau, Société littéraire de France, 1919, and Paris, Stock, 1924
  • La Négresse du Sacré-Cœur, Paris, Gallimard, 1920, 2009
  • Bob et Bobette en ménage, Paris, Albin Michel, 1920
  • C'est une belle fille, Paris, Albin Michel, 1920
  • L'Entrepreneur d'illuminations, Paris, Gallimard, 1921
  • L'Amant des Amazones, Éditions de la Banderole, 1921
  • Archives du Club des Onze, Nouvelle Revue Critique, 1924
  • Une orgie à Saint-Pétersbourg, Paris, Aux éditions du Sagittaire, chez Simon Kra, La Revue européenne, n. 13, 1925
  • Comme un homme, Eugène Figuière Éditeurs
  • Noces exemplaires de Mie Saucée, Henri Paul Jonquières
  • Le Monocle à deux coups, Paris, Jean-Jacques Pauvert, 1968

ביקורות, זיכרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • La Jeune Peinture française (including Histoire anecdotique du cubisme), Paris, Albert Messein, 1912, Collection des Trente
  • Histoires de Boches, with drawings by Guy Dollian. Paris, Société littéraire de France, 1917
  • La Jeune Sculpture française, Paris, Albert Messein, 1919, Collection des Trente
  • L'Art vivant, Paris, Georges Crès, 1920
  • Propos d'atelier, Paris, Georges Crès, 1922
  • La Révélation de Georges Seurat, Brussels, Éditions Sélection, 1921
  • Cézanne, Paris, Stock, 1923
  • André Derain, Paris, Gallimard, 1924
  • Modigliani, Les Quatre chemins, 1926
  • Kisling, Éditions des Chroniques du Jour, 1927
  • Henri Rousseau, dit le Douanier, Paris, Georges Crès, 1927
  • Émile Othon Friesz, Éditions des Chroniques du Jour, 1927
  • Chagall, Éditions des Chroniques du Jour, 1928
  • L'Art russe moderne, Éditions Laville, 1928
  • Léopold-Lévy, Éditions du Triangle
  • Ortiz de Zarate, Éditions du Triangle
  • Picasso, Éditions du Triangle
  • L'érotisme dans l'art contemporain, Éditions Calavas, 1931
  • Le Drapeau noir, 1927
  • Léopold Gottlieb, 1927
  • Voyages au pays des voyantes, Paris, Éditions des Portiques
  • Le Vagabond de Montparnasse: vie et mort du peintre A. Modigliani, 1939
  • L'Air de la Butte. Souvenirs sans fin, Paris, Les Éditions de la Nouvelle France, 1945
  • Paris tel qu'on l'aime, préface de Jean Cocteau, collectif, 1949
  • Souvenirs sans fin, 3 volumes:
    • Première époque (1903–1908), Paris, Gallimard, 1955
    • Deuxième époque (1908–1920), Paris, Gallimard, 1956
    • Troisième époque (1920–1940), Paris, Gallimard, 1961
  • Le Fauvisme, Paris, Éditions Aimery Somogy-Gründ, 1956
  • La Vie passionnée de Modigliani, 1957
  • La Terreur noire, Paris, Jean-Jacques Pauvert, 1959. L'Échappée, 2008
  • Claude Venard, 1962
  • Henri Rousseau, 1962
  • Baboulène, 1964
  • Modigliani le roman de Montparnasse, 1968
  • À propos de Marc Chagall, 2003

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Natchalo (with René Saunier), mise en scène Henri Burguet, 7 April 1922, Théâtre des Arts
  • Deux hommes, une femme (with R. Saunier)
  • Sang d'Espagne (with R. Saunier)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנדרה סלמון בוויקישיתוף