אנדריאה ברונו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנדריאה ברונו

אנדריאה ברונו (נולד בטורינו ב-11 בינואר 1931) הוא אדריכל איטלקי המתמחה בעיקר בשימור ובשחזור של אתרים היסטוריים ובתכנון מוזיאונים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיים את לימודיו בפקולטה לאדריכלות באוניברסיטה הפוליטכנית בטורינו בשנת 1956. ברונו מומחה בתחום שימור ארכיטקטוני של מבנים היסטוריים, מוזיאונים ומבנים ציבוריים. בין הפרויקטים שהוביל כאדריכל נמנים בין השאר טירת ריבולי[1] וקתדרלת בגרטי, המוזיאון לאמנות מודרנית בריבולי והפקולטה לכלכלה של אוניברסיטת טורינו באיטליה, תיאטראות הבריגיטות בבלגיה ופרויקטים רבים ברחבי אירופה והעולם.
החל משנת 1974 משמש ברונו כיועץ בכיר של ארגון אונסק"ו ומנהל פרויקטים בשם הארגון במשימות רבות בעולם, במדינות יוגוסלביה לשעבר, בקפריסין, באפגניסטן, במרוקו ובמדינות נוספות, ואף בישראל.[2]
בשנים 1976–1990 שימש פרופסור לשימור ארכיטקטוני בפקולטה לאדריכלות באוניברסיטה הפוליטכנית בטורינו, איטליה. בשנים 1991–2002 שימש מרצה לשימור ארכיטקטוני בפקולטה לאדריכלות באוניברסיטה הפוליטכנית במילאנו, איטליה. בשנים 1997–2010 כיהן כנשיא המרכז הבינלאומי לשימור, Raymond Lemaire באוניברסיטת לובן בבלגיה.

ברונו משמש יועץ בכיר של ארגון ICCROM. הוא לימד ב-ICCROM ברומא, במחזורים שנתיים, את הקורס "שימור ארכיטקטוני בינלאומי", ושימש שופט מומחה בתחרויות לאומיות ובינלאומיות.
בשנת 2006 ביקר ברונו בירושלים כשליח של אונסק"ו במסגרת תוכנית השימור של המורשת התרבותית של העיר העתיקה בירושלים. ב-2016 מונה ברונו להוביל את פרויקט השימור בתל אביב, 1909TLV.

סטודיו האדריכלות של ברונו ממקום בבניין בן שלוש קומות בעל חלל גבוה ופתוח ברחוב אסטי בטורינו, איטליה.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס IN/ARCH עבור פרויקט שימור טירת ריבולי, איטליה (1991).
  • פרס ראשון בתחרות מטעם Istituto Italiano del Rame עבור פרויקט מוזיאון Màa בקפריסין (1995).
  • פרס EUROPA NOSTRA עבור פרויקט השימור של כיכר רומן בספרד (1995).
  • פרס מטעם מסדר האדריכלים על פרויקט Manica Lunga בטירת ריבולי, איטליה (2004).
  • מדליה על שימור מטעם האקדמיה לארכיטקטורה בפריז, צרפת (2007).
  • פרס Concours Construction Acier 2008 על פרויקט הרחבת תיאטראות בריגיטינס בבריסל, בלגיה (2008).
  • מדליית זהב עבור פרויקט קדרלת בגרטי, פרס בינלאומי בקטגוריית שימור ושחזור (2012).
  • תואר נשיאותי של מצוינות מס' 163 מרפובליקת גיאורגיה (2013).
  • תואר רשמי של "מסדר הכוכב של איטליה" (2013) - Ordine della Stella d’Italia.
  • פרס Architetture Rivelate עבור עיצוב בית סטודיו לאמנים בטורינו, איטליה (2014).
  • תואר כבוד מהאגודה לאומנות השימור - Conservatoire des Arts et Métiers - CNAM, בפריז, צרפת (2016).

פרויקטים לדוגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כיכר קאריגנאנו - PALAZZO Carignano - מוזיאון ה"ריסורג'ימנטו", טורינו, איטליה (1994). שיקום פונקציונלי שמרני, חיזוק הכיכר מהמאה ה-17 עם יצירת חדר קבלה תת-קרקעי בכיכר המרכזית.
  • המוזיאון לאמנות מודרנית, טירת ריבולי, איטליה (1984). שחזור ושיקום פונקציונלי של טירת Juvarra והפיכתה למוזיאון לאמנות מודרנית.
  • תיאטראות בריגיטינס - BRIGITTINES THEATER, בריסל, בלגיה (2007). שימור והרחבת הקפלה הישנה של "הבריגיטיות", עם פונקציות משלימות לתיאטרון ובית ספר לריקוד.

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2003 - Architetture nel tempo ,Castello Cinquecentesco, ל'קווילה, איטליה.
  • 2014 - Fare, disfare, rifare architettura, ריבולי ובגרטי, קרן וילמונט. ונציה, איטליה.
  • 2015 - Designing the existent - טירת ריבולי - מטירת ריבולי ועד קתדרלת בגרטי, איטליה.
  • 2016 - Designing the existent, יוניפול, טורה ולסקה, מילאנו, איטליה.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The citadel and the minarets of Herat, Afghanistan, Torino, Sirea, 1976.
  • Il castello di Rivoli. 1734-1984, storia di un recupero, Torino, U. Allemandi, 1984.
  • Architetture tra conservazione e riuso. Progetti e realizzazioni di Andrea Bruno a Torino, Milano, Lybra immagine, 1996.
  • Il Castello di Grinzane Cavour. Un'architettura fortificata tra le vigne di Langa, (con Luigi Cabutto e Giulio Parusso), Alba, Ordine dei cavalieri del tartufo e dei vini di Alba, 2000.
  • Museo della Lambretta. Storia e memoria, territorio e paesaggio, Soveria Mannelli, Calabria Letteraria, 2007.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]