אנחווי
| הר חואנגשאן | |
| מדינה |
|
|---|---|
| מושל | וָאנְג צִ'ינְגְשְׂייֵן (王清宪) |
| נציבויות במחוז | 16 |
| בירת המחוז | חֶפֵיי |
| שטח | 139,879 קמ"ר (דירוג: 22) |
| ‑ הנקודה הגבוהה | חואנגשאן (1,864 מטרים) |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במחוז | 61,027,171[1] (דירוג: 9, 2020) |
| ‑ צפיפות | 436.3 נפש לקמ"ר (דירוג: 9, 2020) |
| קואורדינטות | 31°50′00″N 117°00′00″E / 31.833333333333°N 117°E |
| אזור זמן | UTC +8 |
| אתר אנחווי | |
אָנְחְווֵי (בסינית: ⓘⒾ; בפין-יין: Ānhuì) הוא מחוז במזרח הרפובליקה העממית של סין. המחוז משתרע על פני 139,879 קמ"ר ועל פי מפקד האוכלוסין משנת 2020, התגוררו בו כ-61 מיליון תושבים[1]. בירת המחוז היא העיר חֶפֵיי, שהיא מרכז תעשייתי, כלכלי ותרבותי חשוב. בדומה למרבית המחוזות במזרח סין, הוא מאוכלס רובו ככולו על ידי בני ההאן.
בדרומו של המחוז נמצא ההר חְװַאנְגְשַׁאן (בתרגום חופשי: ההר הצהוב), אחד מאתרי התיירות הפופולריים בסין ואתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחוז אנחווי נוצר במאה ה-17, עד אז לא היה זה מושג ברור, אלא צפון אנחווי היה חלק ממישור סין הצפוני, ביחד עם מחוז חנאן של ימינו, מרכז אנחווי, רוכז ברובו על גדת נהר הוי הי, מבחינת אוכלוסייה וצפיפות, דרום אנחווי, ביחד עם היאנגצה היה מחובר יותר לחוביי ולדרום מחוז ג'יאנגסו מבחינה תרבותית. עד שלבסוף, גבעות דרום אנחווי הפכו למקום תרבותי ייחודי ומובחן משלהם.
בתקופת המדינות הלוחמות, שֻוצֻ'ון (כיום: שו) הפכה להיות מרכז בצ'ו, לאחר שנכבשה על ידי צ'ין.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגאוגרפיה של אנחווי מגוונת, עם אזורים הרריים במערב ושטחים מישוריים במזרח. אזור מרכזי במחוז, המכונה "הקשת של נהר יאנגצה", שוכן במזרח המחוז ומוקף במקווי מים חשובים כגון נהר יאנגצה ונהר הוּאי. השטחים המישוריים מאפשרים פעילות חקלאית רבה, ובחלקם מגדלים אורז, תירס, תותים ומגוון סוגי פירות וירקות.
חלוקה מנהלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחוז אנחווי מחולק לשש עשרה נציבויות עירוניות:
| חלוקה מנהלית של אנחווי | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| שם | כתב סיני | פין-יין | אוכלוסייה (מפקד 2020)[1] | שטח | צפיפות |
| חֶפֵֿיי | 合肥 | Héféi | 9,369,881 | 11,473 | 816.7 |
| ווּחוּ | 芜湖 | Wúhú | 3,644,420 | 6,011 | 606.3 |
| בֶּנְגְבּוּ | 蚌埠 | Bèngbù | 3,296,408 | 5,967 | 552.4 |
| חְווָאינָאן | 淮南 | Huáinán | 3,033,528 | 5,530 | 548.6 |
| מָא'אָנְשָׁאן | 马鞍山 | Mă'ānshān | 2,159,930 | 4,053 | 532.9 |
| חְווָאיבֵּיי | 淮北 | Huáibĕi | 1,970,265 | 2,744 | 718.1 |
| טוֹנְגְלִינְג | 铜陵 | Tónglíng | 1,311,726 | 2,982 | 439.9 |
| אָנְצִ'ינְג | 安庆 | Ānqìng | 4,165,284 | 13,486 | 308.9 |
| חְוָאנְגְשָׁאן | 黄山 | Huángshān | 1,330,565 | 9,673 | 137.5 |
| צ'וּג'וֹאוּ | 滁州 | Chúzhōu | 3,987,054 | 13,515 | 295 |
| פֿוּיָאנְג | 阜阳 | Fùyáng | 8,200,264 | 10,118 | 810.5 |
| סוּג'וֹאוּ | 宿州 | Sùzhōu | 5,324,476 | 9,938 | 535.8 |
| לוּ'אָן | 六安 | Lù'ān | 4,393,699 | 15,436 | 284.6 |
| בּוֹג'וֹאוּ | 亳州 | Bózhōu | 4,996,844 | 8,530 | 585.8 |
| צְ'ה-ג'וֹאוּ | 池州 | Chízhōu | 1,342,764 | 8,399 | 159.9 |
| שׂוֵ'אנְצֶ'נְג | 宣城 | Xuānchéng | 2,500,063 | 12,313 | 203 |
כלכלה וחקלאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכלכלה של אנחווי מבוססת על חקלאות, תעשייה וייצור. החקלאות במרכז המחוז מתמקדת בעיקר בגידול אורז ומזון אחר, בעוד שבחלקים המערביים של המחוז עוסקים בייצור סחורות תעשייתיות. ייצור מכוניות, אלקטרוניקה, ותעשיות כימיות הופכים את המחוז למרכז תעשייתי חשוב בסין.
תרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנחווי הוא מקום של היסטוריה עשירה ותרבות מגוונת. יש בו מספר אתרים היסטוריים ותרבותיים חשובים, כולל מקדשים, ארמונות ישנים ומוזיאונים. אחת התופעות התרבותיות החשובות היא האומניות המסורתיות של אנחווי, ביניהן אמנות טאי-צ'י (Tai Chi) ותיאטרון סיני מסורתי, שבאו לידי ביטוי בהפקות מקומיות ובתרבות האזורית.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התחבורה במחוז כוללת רשת כבישים מהירה, רכבות מהירות ותחבורה ציבורית יעילה. בחפיי יש נמל תעופה בינלאומי, שמהווה צומת תחבורה בין סין למספר מדינות במזרח אסיה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אנחווי- אנחווי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מחוזות הרפובליקה העממית של סין | ||
|---|---|---|
| מחוזות | אַנְחְװֵי • גַאנְסוּ • גֶ'גְ'יַאנְג • גְװַאנְגְדונְג • גווֵיְג'וֹאוּ • גְ'יַאנְגְסוּ • גְ'יַאנְגְשִׂי • גִ'ילִין • הַאיְנַאן • חֶבּיי • חֶנַאן • חוּבּײ • חוּנַאן • חֵייְלוֹנְגְגְ'יַאנְג • יוּנַּאן • לְיַאונִינְג • סצ'ואן • פֿוּגְ'ייֵן • צִ'ינְגְהַאי • שַאַנשִׂי • שַאנְדונְג • שַאנְשׂי | |
| מחוזות אוטונומיים | גְװַאנְגְשִׂי • טיבט • מונגוליה הפנימית • נינְגְשְׂיַה • שׂינגְ'יַאנְג | |
| מחוזות עירוניים | בּייְגִ'ינְג • צ'וּנְגְצִ'ינְג • שאנגחאי • טייֵנְגִ'ין | |
| אזורים מנהליים מיוחדים | הונג קונג • מקאו | |
| ראו גם | מעמדה הבין-לאומי של טאיוואן | |

