אתר מורשת עולמית

סמל המורשת העולמית

סמל המורשת העולמית מעוצב בפרחים בקרלסקרונה, שבדיה

חלוקה לאזורים

מקדש אבו סימבל אשר הביא להעלאת רעיון המורשת העולמית

איי גלאפגוס - האתר הראשון ברשימה

הפירמידה הגדולה של גיזה

החומה הגדולה של סין

הגשר הישן במוסטר, בוסניה והרצגובינה

כנסיית הקדוש ג'ורג', לליבלה, אתיופיה

הפארק הלאומי ת'ינגווליר, איסלנד

פיזה

צ'יצ'ן איצה

דוברובניק

קתדרלת שארטר

אתר מורשת עולמית הוא אתר שהוכרז על ידי ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו כאתר הראוי לשימור בזכות חשיבותו המיוחדת למורשת המשותפת לאנושות.

האסיפה הכללית של אונסק"ו החלה בתוכנית להגנה על אתרי מורשת עולמית עם ניסוח "האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית" (Convention Concerning the Protection of World Cultural and Natural Heritage) ביום 16 בנובמבר 1972, ומכוחה הוקמה ועדת המורשת העולמית, האחראית על בחירת אתרים חדשים ופיקוח על ניהולם של האתרים שברשימה. עד כה אישררו 190 מדינות את האמנה.

האתרים שברשימה יכולים, בכפוף לתנאים מסוימים, לזכות במימון וסיוע כספי מקרן המורשת העולמית, ולהכללתו של אתר ברשימה נודעת גם חשיבות כלכלית ותדמיתית.

בשנת 2013 כללה רשימת אתרי המורשת העולמית 981 אתרים ב-161 מדינות.‏ 759 מהאתרים הוגדרו כאתרי תרבות, 193 כאתרי טבע ויתר 29 האתרים משלבים את שני התחומים.

היסטוריה

ב-1959 יזמה ממשלת מצרים את הקמתו של סכר אסואן הגבוה, מבנה אשר אמור היה להביא להצפת שטח נרחב, בו שכנו מקדשי אבו סימבל ואתרים ארכאולוגיים אחרים. למרות מחאות מצד ממשלות מצרים וסודאן פתח ארגון אונסק"ו במסע ציבורי להגנת האתרים. בסופו של דבר פורקו מקדש אבו סימבל ומקדש פילה, והועברו לאתר גבוה יותר שם שוחזרו והורכבו מחדש. מחירו של המיזם הגיע לסכום של 80 מיליון דולר ומחציתו גויסה מ-50 מדינות שונות אשר נרתמו למאמץ. האירוע זכה להצלחה והביא למיזמים דומים בוונציה, בעיר העתיקה מואנג'ודארו בפקיסטן ובמקדש בורובודור באינדונזיה. עקב כך ניסח ארגון אונסק"ו, יחד עם הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים (International Council on Monuments and Sites), טיוטה לאמנה בדבר הגנת המורשת התרבותית העולמית. ב-1965 החלה ארצות הברית לקדם את הקמתה של קרן מורשת עולמית (World Heritage Trust) ואת הרעיון לשמר אתרי טבע לצד אתרי תרבות. "האיחוד הבינלאומי לשימור הטבע" הציע הצעה ברוח דומה ב-1968, והן הוצגו בפני כנס האומות המאוחדות בעניין הסביבה האנושית ב-1972. משהוסכם על נוסח אחיד נוסחה האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית, וזו אומצה על ידי האסיפה הכללית של אונסק"ו ב-1972.

תהליך הצגת המועמדות

על מדינה חברה המבקשת להעמיד אתר להכללה ברשימה לערוך תחילה "רשימה ראשונית" של כל האתרים בעלי הערך התרבותי והטבעי שבשטחה. ניתן להציע מועמדות להכללה אך ורק מתוך רשימה זו, ולשם כך יש לערוך תיק מועמדות בעזרתו של המרכז למורשת עולמית. תיק המועמדות נבדק על ידי "הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים" ו"איחוד השימור העולמי", אשר עורכים את המלצתם לוועדת המורשת העולמית. הוועדה דנה במועמדות האתר בהתאם לקריטריונים מנחים.

הקריטריונים לבחירת האתר

על מנת להיכלל ברשימת האתרים על המועמד להיות בעל ערך עולמי יוצא מהכלל ולעמוד לפחות באחד מעשרת הקריטריונים. אלו נחלקים לשתי קבוצות: שישה לבחירת אתר תרבות וארבעה לבחירת אתר טבע. אתר עשוי לשלב קריטריונים משתי הקבוצות ואז הוא מכונה "אתר מעורב". הניהול, ההגנה, האמינות והמצב התקין של האתרים נלקחים גם הם בחשבון. משנת 1992 נשקלים גם יחסי הגומלין בין האדם לבין הטבע באתרים.

• אתר תרבות נבחר בהתאם לקריטריונים (1) עד (6)
• אתר טבע נבחר בהתאם לקריטריונים (7) עד (10)

קריטריונים לאתר תרבות

• (1) - האתר הוא יצירת מופת של פאר היצירה האנושית.
• (2) - מציג שינוי חשוב בערכים אנושיים, לאורך תקופת זמן או באזור תרבותי של העולם, באמצעות פתרונות יצירתיים בתחומי: האדריכלות, טכנולוגיה, מפעלי אומנות אדירים, תכנון ערים או עיצוב נוף.
• (3) - עדות ייחודית או לפחות יוצאת דופן למסורת התפתחות תרבותית (cultural tradition) או למסורת התפתחות חברתית-כלכלית (civilization).
• (4) - האתר הוא דוגמה יוצאת דופן לסוג בנייה, אדריכלות, טכנולוגיה והנוף המדגים שלבים משמעותיים בתיזמור (ensemble) הכולל שלהם בשלבים משמעותיים בהיסטוריה של האנושות.
• (5) - האתר הוא דוגמה יוצאת דופן להתיישבות מסורתית של בני האדם, לשימוש בקרקע או בים. דוגמה המייצגת תרבות, או יחסי הגומלין בין האדם לבין סביבתו הטבעית, בייחוד אם האתר הפך פגיע לשינויים בלתי הפיכים שעומדים לערוך בסביבתו.
• (6) - קשור לאירועים או למסורות חיות בעלות רעיונות, אמונות או יצירות אומנות ועבודות ספרותיות בעלי מובהקות בינלאומית. (המועצה מעדיפה שהאתר יעמוד בקריטריון נוסף).

קריטריונים לאתר טבע

• (7) - כולל תופעות טבעיות יוצאות דופן באזורים בעלי יופי טבעי יוצא דופן ובעלי חשיבות אסתטית.
• (8) - דוגמה לחריגות, להצגת התפתחויות בתולדות האנושות. כולל במהלך החיים, תהליכים גאולוגיים במהלך התהוותם בפיתוח תצורות נוף ומאפיינים גאומורפיים (עיצוב פני הקרקע) או פיזיוגרפיים (physiographic).
• (9) - דוגמה יוצאת דופן בייצוג תהליכים ביולוגיים ואקולוגיים בהתפתחות היבשות (terrestrial), המים הזורמים, המערכת האקולוגית של חוף הים והים (coastal and marine ecosystems) ואוכלוסיות הצמחייה והחי שבהן.
• (10) - בית גידול טבעי, במקומו המקורי אין סיטו, מגוון ביולוגי חשובה ומובהקת, כולל אלה המצויים בסכנת פגיעה בשל היבטים מהסביבה מנקודת ראות מדעית או של שמירת הטבע.

ועדת המורשת העולמית

מבנה והרכב הוועדה

בוועדה למורשת עולמית חברות 21 מדינות ומשך החברות הוא בן שש שנים, אולם רוב המדינות מסיימות את חברותן ביוזמתן לאחר ארבע שנים בלבד על מנת לאפשר למדינות אחרות להצטרף לוועדה. בחירות לחברות בוועדה נערכות אחת לשנתיים, ובכל פעם נבחרות לפחות 7 חברות חדשות. נכון לשנת 2012, חברות בוועדה אלג'יריה, קמבודיה, קולומביה, אסטוניה, אתיופיה, צרפת, גרמניה, הודו, עיראק, יפן, מלזיה, מאלי, מקסיקו, קטאר, רוסיה, סנגל, סרביה, שווייץ, דרום אפריקה, תאילנד, איחוד האמירויות הערביות.

תפקידי הוועדה

הועדה נפגשת מספר פעמים בשנה על מנת לדון בניהולם השוטף של האתרים המופיעים ברשימה ולקבל בקשות לצירוף אתרים חדשים. אחת לשנה מתקיימת "ישיבת ועדת המורשת העולמית" ("World Heritage Committee Session") ובה מצורפים אתרים חדשים לרשימה באופן רשמי. ישיבות אלה מתקיימות כל שנה בעיר אחרת באחת המדינות החברות, למעט ישיבות רבות שהתקיימו בפריז, מקום מושבה של הנהלת אונסק"ו. תפקידה השלישי של הוועדה הוא לבחון בקשות לסיוע בינלאומי מקרן המורשת העולמית.

ישיבות הוועדה השנתיות

הישיבות מתקיימות ברציפות מדי שנה מאז 1977, ואלה הן:

ישיבה מספר	שנה	תאריך	עיר
1	1977	27.6-1.7	פריז, צרפת
2	1978	5.9-8.9	וושינגטון הבירה, ארצות הברית
3	1979	22.10-26.10	קהיר, לוקסור, מצרים
4	1980	1.9-5.9	פריז, צרפת
5	1981	26.10-30.10	סידני, אוסטרליה
6	1982	13.12-17.12	פריז, צרפת
7	1983	5.12-9.12	פירנצה, איטליה
8	1984	29.10-2.11	בואנוס איירס, ארגנטינה
9	1985	2.12-6.12	פריז, צרפת
10	1986	24.11-28.11	פריז, צרפת
11	1987	7.12-11.12	פריז, צרפת
12	1988	5.12-9.12	ברזיליה, ברזיל
13	1989	11.12-15.12	פריז, צרפת
14	1990	7.12-12.12	באנף, קנדה
15	1991	9.12-13.12	קרתגו, תוניסיה
16	1992	7.12-14.12	סנטה פה, ארצות הברית
17	1993	6.12-11.12	קרטחנה, קולומביה
18	1994	12.12-17.12	פוקט, תאילנד
19	1995	4.12-9.12	ברלין, גרמניה
20	1996	2.12-7.12	מרידה, מקסיקו
21	1997	1.12-6.12	נפולי, איטליה
22	1998	30.11-5.12	קיוטו, יפן
23	1999	29.11-4.12	מרקש, מרוקו
24	2000	27.11-2.12	קיירנס, אוסטרליה
25	2001	11.12-16.12	הלסינקי, פינלנד
26	2002	24.6-29.6	בודפשט, הונגריה
27	2003	30.6-5.7	פריז, צרפת
28	2004	28.6-7.7	סוז'ו, סין
29	2005	10.7-17.7	דרבן, דרום אפריקה
30	2006	8.7-16.7	וילנה, ליטא
31	2007	23.6-1.7	קרייסטצ'רץ', ניו זילנד
32	2008	2.7-10.7	קוויבק סיטי, קנדה
33	2009	22.6-30.6	סביליה, ספרד
34	2010	25.7-3.8	ברזיליה, ברזיל
35	2011	19.6-29.6	פריז, צרפת
36	2012	24.6-6.7	סנקט פטרבורג, רוסיה
37	2013	16-27.6	פנום פן, קמבודיה
38	2014	?	?

חלוקה לאזורים

אתרי המורשת העולמית נחלקים לחמישה אזורים גאוגרפיים, אם כי הדגש בחלוקה זו הוא על שיוכן המנהלי של מדינות וטריטוריות יותר מאשר על שיוך גאוגרפי גרידא. בחלוקה זו נעשה שימוש גם לצרכים סטטיסטיים. חמשת האזורים הם:

• אפריקה למעט מדינות צפון אפריקה.
• מדינות ערב במזרח התיכון ובצפון אפריקה (כולל ירושלים העתיקה).
• אסיה-אוקיאניה.
• אירופה וצפון אמריקה (כולל ישראל ורוסיה, ולמעט ירושלים העתיקה).
• אמריקה הלטינית והאיים הקריביים.

אתרים הנתונים בסכנה

הוועדה רשאית לקבל אתר ולהכלילו ברשימה כאתר הנתון בסכנה, ולאשרר אתר הנמצא כבר ברשימה, או להסירו מהקטגוריה. כיום כוללת רשימה זו 35 אתרים, ובהם ירושלים שבין החומות (לבקשת ירדן) ופסלי בודהה בבמיאן בעמק במיאן באפגניסטן שנהרסו על ידי הטליבאן. השיקולים להכללת אתרים ברשימה זו עשויים להיות פוליטיים כפי שמעיד עניינה של ירושלים. עד כה הוסרה ההכרזה משני אתרים בלבד - מקלט הראם הלבן בעומאן (2007) ועמק האלבה בדרזדן שבגרמניה (2009).

במרץ 2014 פורסם מחקר המפרט אתרי מורשת הנמצאים בסכנת טביעה, עקב עליית גובה פני הים‏.

אתרי המורשת בישראל

תיקי מורשת עולמית של אונסק"ו מטופלים בישראל על ידי הוועד הישראלי לאונסק"ו, הנמצא תחת פיקוח משרד החינוך והתרבות. שי פירון, שר החינוך והתרבות, הוא נשיא אונסק"ו ישראל. ועדת מורשת עולמית של אונסק"ו ישראל היא שמחליטה כל שנה אילו אתרים ישראלים יוגשו להכרזה העולמית. אתרי המורשת העולמית בישראל נכון לשנת 2012:

• 1981 - העיר העתיקה בירושלים וחומותיה - צירופה של ירושלים לרשימה נעשה בהמלצת ירדן, וברשימה של אונסק"ו לא מצוינת המדינה שבתחומה או בשליטתה נמצאת ירושלים.
• 2001 - העיר העתיקה בעכו.
• 2001 - מצדה.
• 2003 - "העיר הלבנה" של תל אביב, בזכות ריכוז של מאות מבנים בסגנון האדריכלות הבינלאומית במרכז העיר.
• 2005 - תלים מקראיים - שהם דוגמה להתיישבות בארץ ישראל מתקופת הברונזה ומתקופת הברזל: תל באר שבע, תל חצור ותל מגידו.
• 2007 - דרך הבשמים - הערים הנבטיות: עבדת, ממשית, חלוצה ושבטה ומספר מצודות וחאנים בנגב.
• 2008 - המקומות הבהאים הקדושים בחיפה ובגליל המערבי.
• 2012 - נחל מערות - מערת תנור, מערת גמל, מערת הנחל ומערת הגדי.

שבטה כיפת הבאב בחיפה העיר העתיקה בירושלים וחומותיה העיר הלבנה בתל אביב

ראו גם

עיינו גם בפורטל פורטל המורשת העולמית הוא שער לכל הנושאים הקשורים בנושא. הפורטל מציג את אתרי המורשת העולמית מזוויות שונות ותוך התמקדות במדינות ובנושאים נבחרים, ומספק מידע אודות אופן פעולתם של ועדת המורשת העולמית והגופים המסייעים לה.

	ספר: אתרי מורשת עולמית בישראל
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

• רשימת אתרי מורשת עולמית
• רשימת אתרי מורשת עולמית בישראל
• משמעות תרבותית של נכסי מורשת

קישורים חיצוניים

• מדיה וקבצים בנושא אתר מורשת עולמית בוויקישיתוף
• רשימת אתרי מורשת עולמית לפי ארצות באתר UNESCO
• רשימת הקריטריונים לבחירת אתרי מורשת עולמית באתר אונסק"ו
• גלובוס העולם ובו האתרים
• נוסח האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית
• אתר הוועד הישראלי לאונסק"ו
• 10 אתרי מורשת עולמית נבחרים, באתר ynet‏
• להורדת קובץ kmz. ל-Google Earth המכיל את כל אתרי המורשת העולמית