אתר מורשת עולמית


אתר מורשת עולמית הוא אתר שהוכרז על ידי ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו כאתר הראוי לשימור, בזכות חשיבותו המיוחדת למורשת המשותפת לאנושות.
האספה הכללית של אונסק"ו החלה בתוכנית להגנה על אתרי מורשת עולמית עם ניסוח "האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית" (Convention Concerning the Protection of World Cultural and Natural Heritage) ביום 16 בנובמבר 1972, ומכוחה הוקמה ועדת המורשת העולמית, האחראית על בחירת אתרים חדשים ופיקוח על ניהולם של האתרים שברשימה. עד כה אשררו 190 מדינות את האמנה.
האתרים שברשימה יכולים, בכפוף לתנאים מסוימים, לזכות במימון וסיוע כספי מקרן המורשת העולמית, ולהכללתו של אתר ברשימה נודעת גם חשיבות כלכלית ותדמיתית.
בשנת 2020 כללה רשימה אתרי המורשת העולמית 1,121 אתרים ב-167 מדינות וישויות (כולל קוסובו והרשות הפלסטינית). 869 מהאתרים מוגדרים כאתרי תרבות, 213 כאתרי טבע ויתר 39 האתרים משלבים את שני התחומים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1959 יזמה ממשלת מצרים את הקמתו של סכר אסואן הגבוה, מבנה אשר אמור היה להביא להצפת שטח נרחב, בו שכנו מקדשי אבו סימבל ואתרים ארכאולוגיים אחרים. למרות מחאות מצד ממשלות מצרים וסודאן פתח ארגון אונסק"ו במסע ציבורי להגנת האתרים. בסופו של דבר פורקו מקדש אבו סימבל ומקדש פילה, והועברו לאתר גבוה יותר שם שוחזרו והורכבו מחדש. מחירו של המיזם הגיע לסכום של 80 מיליון דולר ומחציתו גויסה מ-50 מדינות שונות אשר נרתמו למאמץ. האירוע זכה להצלחה והביא למיזמים דומים בוונציה, בעיר העתיקה מואנג'ודארו בפקיסטן ובמקדש בורובודור באינדונזיה. עקב כך ניסח ארגון אונסק"ו, יחד עם הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים (International Council on Monuments and Sites), טיוטה לאמנה בדבר הגנת המורשת התרבותית העולמית. ב-1965 החלה ארצות הברית לקדם את הקמתה של קרן מורשת עולמית (World Heritage Trust) ואת הרעיון לשמר אתרי טבע לצד אתרי תרבות. "האיחוד הבינלאומי לשימור הטבע" הציע הצעה ברוח דומה ב-1968, והן הוצגו בפני כנס האומות המאוחדות בעניין הסביבה האנושית ב-1972. משהוסכם על נוסח אחיד נוסחה האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית, וזו אומצה על ידי האספה הכללית של אונסק"ו ב-1972.
תהליך הצגת המועמדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
על מדינה חברה המבקשת להעמיד אתר להכללה ברשימה לערוך תחילה "רשימה ראשונית" של כל האתרים בעלי הערך התרבותי והטבעי שבשטחה. ניתן להציע מועמדות להכללה אך ורק מתוך רשימה זו, ולשם כך יש לערוך תיק מועמדות בעזרתו של המרכז למורשת עולמית. תיק המועמדות נבדק על ידי "הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים" ו"איחוד השימור העולמי", אשר עורכים את המלצתם לוועדת המורשת העולמית. הוועדה דנה במועמדות האתר בהתאם לקריטריונים מנחים.
הקריטריונים לבחירת האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
על מנת להיכלל ברשימת האתרים על המועמד להיות בעל ערך עולמי יוצא מהכלל ולעמוד לפחות באחד מעשרת הקריטריונים. אלו נחלקים לשתי קבוצות: שישה לבחירת אתר תרבות וארבעה לבחירת אתר טבע. אתר עשוי לשלב קריטריונים משתי הקבוצות ואז הוא מכונה "אתר מעורב". הניהול, ההגנה, האמינות והמצב התקין של האתרים נלקחים גם הם בחשבון. משנת 1992 נשקלים גם יחסי הגומלין בין האדם לבין הטבע באתרים.
- אתר תרבות נבחר בהתאם לקריטריונים (1) עד (6)
- אתר טבע נבחר בהתאם לקריטריונים (7) עד (10)
קריטריונים לאתר תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- (1) - האתר הוא יצירת מופת של פאר היצירה האנושית.
- (2) - מציג שינוי חשוב בערכים אנושיים, לאורך תקופת זמן או באזור תרבותי של העולם, באמצעות פתרונות יצירתיים בתחומי: האדריכלות, טכנולוגיה, מפעלי אומנות אדירים, תכנון ערים או עיצוב נוף.
- (3) - עדות ייחודית או לפחות יוצאת דופן למסורת התפתחות תרבותית (cultural tradition) או למסורת התפתחות חברתית-כלכלית (civilization).
- (4) - האתר הוא דוגמה יוצאת דופן לסוג בנייה, אדריכלות, טכנולוגיה והנוף המדגים שלבים משמעותיים בתיזמור (ensemble) הכולל שלהם בשלבים משמעותיים בהיסטוריה של האנושות.
- (5) - האתר הוא דוגמה יוצאת דופן להתיישבות מסורתית של בני האדם, לשימוש בקרקע או בים. דוגמה המייצגת תרבות, או יחסי הגומלין בין האדם לבין סביבתו הטבעית, בייחוד אם האתר הפך פגיע לשינויים בלתי הפיכים שעומדים לערוך בסביבתו.
- (6) - קשור לאירועים או למסורות חיות בעלות רעיונות, אמונות או יצירות אומנות ועבודות ספרותיות בעלי מובהקות בינלאומית (המועצה מעדיפה שהאתר יעמוד בקריטריון נוסף).
קריטריונים לאתר טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]
- (7) - כולל תופעות טבעיות יוצאות דופן באזורים בעלי יופי טבעי יוצא דופן ובעלי חשיבות אסתטית.
- (8) - דוגמה לחריגות, להצגת התפתחויות בתולדות האנושות. כולל במהלך החיים, תהליכים גאולוגיים במהלך התהוותם בפיתוח תצורות נוף ומאפיינים גאומורפיים (עיצוב פני הקרקע) או פיזיוגרפיים (physiographic).
- (9) - דוגמה יוצאת דופן בייצוג תהליכים ביולוגיים ואקולוגיים בהתפתחות היבשות (terrestrial), המים הזורמים, המערכת האקולוגית של חוף הים והים (coastal and marine ecosystems) ואוכלוסיות הצמחייה והחי שבהן.
- (10) - בית גידול טבעי, במקומו המקורי אין סיטו, מגוון ביולוגי חשוב ומובהק, כולל אלה המצויים בסכנת פגיעה בשל היבטים מהסביבה מנקודת ראות מדעית או של שמירת הטבע.
ועדת המורשת העולמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבנה והרכב הוועדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בוועדה למורשת עולמית חברות 21 מדינות ומשך החברות הוא בן שש שנים, אולם רוב המדינות מסיימות את חברותן ביוזמתן לאחר ארבע שנים בלבד על מנת לאפשר למדינות אחרות להצטרף לוועדה. בחירות לחברות בוועדה נערכות אחת לשנתיים, ובכל פעם נבחרות לפחות 7 חברות חדשות.
תפקידי הוועדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוועדה נפגשת מספר פעמים בשנה על מנת לדון בניהולם השוטף של האתרים המופיעים ברשימה ולקבל בקשות לצירוף אתרים חדשים. אחת לשנה מתקיימת "ישיבת ועדת המורשת העולמית" ("World Heritage Committee Session") ובה מצורפים אתרים חדשים לרשימה באופן רשמי. ישיבות אלה מתקיימות כל שנה בעיר אחרת באחת המדינות החברות, למעט ישיבות רבות שהתקיימו בפריז, מקום מושבה של הנהלת אונסק"ו. תפקידה השלישי של הוועדה הוא לבחון בקשות לסיוע בינלאומי מקרן המורשת העולמית.
ישיבות הוועדה השנתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הישיבות מתקיימות ברציפות מדי שנה מאז 1977, ואלה הן[1]:
ישיבה מספר | שנה | תאריך | עיר |
---|---|---|---|
1 | 1977 | 27.6-1.7 | ![]() |
2 | 1978 | 5.9-8.9 | ![]() |
3 | 1979 | 22.10-26.10 | ![]() |
4 | 1980 | 1.9-5.9 | ![]() |
5 | 1981 | 26.10-30.10 | ![]() |
6 | 1982 | 13.12-17.12 | ![]() |
7 | 1983 | 5.12-9.12 | ![]() |
8 | 1984 | 29.10-2.11 | ![]() |
9 | 1985 | 2.12-6.12 | ![]() |
10 | 1986 | 24.11-28.11 | ![]() |
11 | 1987 | 7.12-11.12 | ![]() |
12 | 1988 | 5.12-9.12 | ![]() |
13 | 1989 | 11.12-15.12 | ![]() |
14 | 1990 | 7.12-12.12 | ![]() |
15 | 1991 | 9.12-13.12 | ![]() |
16 | 1992 | 7.12-14.12 | ![]() |
17 | 1993 | 6.12-11.12 | ![]() |
18 | 1994 | 12.12-17.12 | ![]() |
19 | 1995 | 4.12-9.12 | ![]() |
20 | 1996 | 2.12-7.12 | ![]() |
21 | 1997 | 1.12-6.12 | ![]() |
22 | 1998 | 30.11-5.12 | ![]() |
23 | 1999 | 29.11-4.12 | ![]() |
24 | 2000 | 27.11-2.12 | ![]() |
25 | 2001 | 11.12-16.12 | ![]() |
26 | 2002 | 24.6-29.6 | ![]() |
27 | 2003 | 30.6-5.7 | ![]() |
28 | 2004 | 28.6-7.7 | ![]() |
29 | 2005 | 10.7-17.7 | ![]() |
30 | 2006 | 8.7-16.7 | ![]() |
31 | 2007 | 23.6-1.7 | ![]() |
32 | 2008 | 2.7-10.7 | ![]() |
33 | 2009 | 22.6-30.6 | ![]() |
34 | 2010 | 25.7-3.8 | ![]() |
35 | 2011 | 19.6-29.6 | ![]() |
36 | 2012 | 24.6-6.7 | ![]() |
37 | 2013 | 16-27.6 | ![]() |
38 | 2014 | 15-25.6 | ![]() |
39 | 2015 | 28.6-8.7 | ![]() |
40 | 2016 | 10-20.7 | ![]() |
41 | 2017 | 2-12.7 | ![]() |
42 | 2018 | 24.6-4.7 | ![]() |
43 | 2019 | 30.6-10.7 | ![]() |
44 | 2021 | ט.נ. | ![]() |
אתרי המורשת בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – רשימת אתרי מורשת עולמית
נכון לשנת 2019, ישנם 1,121 אתרי מורשת עולמית הממוקמים ב-167 מדינות וישויות ברחבי העולם[2]. האתרים מחולקים לפי אתרים טבעיים, אתרי תרבות שנבנו בידי אדם ואתרים מעורבים (נוצרו בידי הטבע והאדם). אזורי האתרים מחולקים על ידי אונסק"ו ל-5 אזורים:
- אפריקה למעט מדינות צפון אפריקה.
- מדינות ערב במזרח התיכון ובצפון אפריקה (כולל ירושלים העתיקה).
- אסיה-אוקיאניה.
- אירופה וצפון אמריקה (כולל ישראל ורוסיה, ולמעט ירושלים העתיקה).
- אמריקה הלטינית והאיים הקריביים.
המדינות עם מספר אתרי המורשת הרבים ביותר הן איטליה וסין עם 55 אתרים, ואחריהן ספרד עם 48 אתרים.
אתרים הנתונים בסכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוועדה רשאית לקבל אתר ולהכלילו ברשימה כאתר הנתון בסכנה, ולאשרר אתר הנמצא כבר ברשימה, או להסירו מהקטגוריה. נכון ל-2019 כוללת רשימה זו 53 אתרים, ובהם ירושלים שבין החומות (לבקשת ירדן) ופסלי בודהה בבמיאן בעמק במיאן באפגניסטן שנהרסו על ידי הטליבאן. השיקולים להכללת אתרים ברשימה זו עשויים להיות פוליטיים כפי שמעיד עניינה של ירושלים או רוב האתרים שהוכרזו כשייכים לרשות הפלסטינית (כנסיית המולד הוסרה מהרשימה ב-2019). עד כה הוסרה ההכרזה משני אתרים בלבד - מקלט הראם הלבן בעומאן (2007) ועמק האלבה בדרזדן שבגרמניה (2009).
במרץ 2014 פורסם מחקר המפרט אתרי מורשת הנמצאים בסכנת טביעה, עקב עליית גובה פני הים[3].
אתרי המורשת בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישראל משויכת על פי החלטת אונסק"ו לאזור אירופה ואמריקה הצפונית[4]. תיקי מורשת עולמית של אונסק"ו מטופלים בישראל על ידי הוועד הישראלי לאונסק"ו, הנמצא תחת פיקוח משרד החינוך והתרבות. שר החינוך והתרבות הוא נשיא אונסק"ו ישראל. ועדת מורשת עולמית של אונסק"ו ישראל היא שמחליטה כל שנה אילו אתרים ישראלים יוגשו להכרזה העולמית. אתרי המורשת העולמית בישראל נכון לשנת 2015 (לצד שנת ההכרה בהם):
- 1981 - העיר העתיקה בירושלים וחומותיה - צירופה של ירושלים לרשימה נעשה בהמלצת ירדן, וברשימה של אונסק"ו לא מצוינת המדינה שבתחומה או בשליטתה נמצאת ירושלים.
- 2001 - העיר העתיקה בעכו
- 2002 - מצדה[5]
- 2003 - "העיר הלבנה" של תל אביב, בזכות ריכוז של מאות מבנים בסגנון האדריכלות הבינלאומית במרכז העיר
- 2005 - תלים מקראיים - שהם דוגמה להתיישבות בארץ ישראל מתקופת הברונזה ומתקופת הברזל: תל באר שבע, תל חצור ותל מגידו
- 2007 - דרך הבשמים - הערים הנבטיות: עבדת, ממשית, חלוצה ושבטה ומספר מצודות וחאנים בנגב[6]
- 2008 - המקומות הבהאים הקדושים בחיפה ובגליל המערבי[7]
- 2012 - נחל מערות - מערת תנור, מערת גמל, מערת הנחל ומערת הגדי[8]
- 2014 - בית גוברין - מרשה[9]
- 2015 - בית שערים[10]
אתרים ברשות הפלסטינית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מקום הולדתו של ישו: כנסיית המולד ונתיב עולי הרגל לבית לחם: כנסיית המולד, כנסיית קתרינה הקדושה וכיכר האבוס[11]
- ארץ הזית והיין בבתיר[12]
- העיר העתיקה של חברון[13]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיינו גם בפורטל פורטל המורשת העולמית הוא שער לכל הנושאים הקשורים בנושא. הפורטל מציג את אתרי המורשת העולמית מזוויות שונות ותוך התמקדות במדינות ובנושאים נבחרים, ומספק מידע אודות אופן פעולתם של ועדת המורשת העולמית והגופים המסייעים לה.
|
![]() |
ספר: אתרי מורשת עולמית בישראל |
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.
|
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אתר מורשת עולמית (באנגלית)
- רשימת אתרי מורשת עולמית לפי ארצות באתר UNESCO
- רשימת הקריטריונים לבחירת אתרי מורשת עולמית באתר אונסק"ו
- גלובוס העולם ובו האתרים
- נוסח האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית
- אתר הוועד הישראלי לאונסק"ו
- 10 אתרי מורשת עולמית נבחרים, באתר ynet
- להורדת קובץ kmz. ל-Google Earth המכיל את כל אתרי המורשת העולמית
- אתר מורשת עולמית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רשימת ישיבות הוועדה
- ^ World Heritage List
- ^ אבי בליזובסקי, עליית גובה פני הים מאיימת על אתרי מורשת עולמית של אונסקו, באתר "הידען", 11 במרץ 2014
- ^ Europe and North America
- ^ מאת שגיא גרין, האו"ם הכריז על מצדה "אתר מורשת עולמית", באתר הארץ, 30 באוקטובר 2002
- ^ דליה טל ורון פז, דרך הבשמים בנגב הוכרזה היום כאתר מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו, באתר גלובס, 12 במרץ 2007
- ^ צמרת פרנט, "כלכליסט", הגנים הבהאים הוכרזו כאתרי מורשת עולמיים, באתר ynet, 8 ביולי 2008
- ^ זיו ריינשטיין, יש כבוד: נחל מערות הוכרז אתר מורשת עולמית, באתר ynet, 29 ביוני 2012
- ^ בית גוברין נבחר לאתר מורשת של אונסק"ו, באתר וואלה! NEWS
- ^ איתמר אייכנר, אחיה ראב"ד ורועי קייס, בית שערים הוכר כאתר מורשת עולמית, באתר ynet, 5 ביולי 2015
- ^ כנסיית המולד הוכרה לראשונה כאתר מורשת עולמי, באתר וואלה! NEWS
- ^ כנסיית המולד הוכרה לראשונה כאתר מורשת עולמי, באתר וואלה! NEWS
- ^ ברק רביד, אונסק"ו: מערת המכפלה והעיר העתיקה של חברון הן אתרי מורשת פלסטיניים, באתר הארץ, 7 ביולי 2017