אנחנו נקבור אתכם
"אנחנו נקבור אתכם!" (ברוסית: Мы вас похороним!; "מי ואס פוחורונִים!") הוא ביטוי שטבע שליט ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב, בנאום שנשא בפני שגרירים מערביים בשגרירות פולין במוסקבה, ב־18 בנובמבר 1956[1][2]. הביטוי הפך לסמל מתוח של מלחמה קרה, והתפרש במערב כאיום ישיר על קיומן של המדינות הקפיטליסטיות, בייחוד על רקע המתח הגרעיני של התקופה. הוא התקבל בצורה שלילית ביותר באוזניים המערביות, אולם מתרגמים מודרניים טענו שככל הנראה הביטוי תורגם לאנגלית שלא כהלכה[3][4], על ידי המתורגמן האישי של חרושצ'וב ויקטור סוחודרב.[5]
הנאום
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעודו נאם למדינות המערב בשגרירות ב-18 בנובמבר 1956, בנוכחותו של הפוליטיקאי הפולני הקומוניסטי ולדיסלב גומולקה (כאשר פולין הייתה אז מדינת לוויין סובייטית), אמר ניקיטה חרושצ'וב:
"לגבי המדינות הקפיטליסטיות – קיומנו אינו תלוי ברצונכם. אם אינכם מחבבים אותנו, אל תקבלו את ההזמנות שלנו ואל תזמינו אותנו לבקר אתכם. בין אם תרצו ובין אם לא – ההיסטוריה איתנו. אנחנו נקבור אתכם!"[6]
תגובות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך ביקורו של חרושצ'וב בארצות הברית בשנת 1959, ראש עיריית לוס אנג'לס, נוריס פולסון, בנאומו לחרושצ'וב הצהיר: "איננו מסכימים עם המשפט המצוטט הרבה שלך 'אנחנו נקבור אותך'. אתה לא תקבור אותנו ואנחנו לא נקבור אותך. אנחנו מרוצים מאורח החיים שלנו. אנחנו מכירים בחסרונותיו ומנסים תמיד לשפר אותו. אבל אם יאתגרו, נילחם עד מוות לשמור על החיים"[7]. אמריקאים רבים פירשו את הציטוט של חרושצ'וב כאיום גרעיני[8].
בנאום פומבי אחר הכריז חרושצ'וב: "עלינו לקחת את חפירה ולחפור קבר עמוק, ולקבור את הקולוניאליזם הכי עמוק שאנחנו יכולים"[9]. בנאום ב-1961 במכון למרקסיזם-לניניזם במוסקבה, אמר חרושצ'וב כי " דו-קיום בשלום" עבור ברית המועצות פירושו "מאבק אינטנסיבי, כלכלי, פוליטי ואידאולוגי בין הפרולטריון לבין הכוחות התוקפניים של האימפריאליזם בזירה העולמית"[10]. מאוחר יותר, ב-24 באוגוסט 1963, העיר חרושצ'וב בנאומו ביוגוסלביה, "אמרתי פעם, 'נקבור אותך', והסתבכתי עם זה. כמובן שלא נקבור אותך עם חפירה. עבודה משלך. המעמד יקבור אותך",[11] התייחסות לאמרה המרקסיסטית, "הפרולטריון הוא הקברן של הקפיטליזם" (בתרגום הרוסי של מרקס, המילה "קברן" מתורגמת כ"חופר קברים"), בהתבסס על ההצהרה המסכמת בפרק 1 של המניפסט הקומוניסטי: "מה שהבורגנות מייצרת אפוא, מעל לכל, הם חופרי הקברים שלה. נפילתה וניצחון הפרולטריון בלתי נמנעים באותה מידה". בזיכרונותיו הצהיר חרושצ'וב כי "תעמולת האויב קלטה את הסיסמה והוציאה הכל מפרופורציה"[12].
חרושצ'וב היה ידוע בתדמיתו הציבורית הרגשית. בתו הודתה כי "הוא היה ידוע בשפה חזקה, הפרעותיו לדוברים, חובט באגרופיו בשולחן במחאה, חובט ברגליו, אפילו שורק"[13]. היא כינתה התנהגות כזו "אמצעי, שהתאים למטרה שלו [...] להיות שונה מהצבועים של המערב, במילותיהם המתאימות אך מעשיהם המחושבים"[13]. מיכאיל גורבצ'וב הציע בספרו "פרסטרויקה: חשיבה חדשה לארצנו ולעולם" שהדימוי בו השתמש חרושצ'וב, נוצר בהשראת הדיונים החריפים בין מדעני חקלאות סובייטים בשנות ה-30, שכונו "מי יקבור את מי"[14].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ "Khrushchev Tirade Again Irks Envoys", The New York Times, November 19, 1956, p. 1.
- ↑ "We Will Bury You!" -- Monday, Nov. 26, 1956 -- Page 1 -- TIME, web.archive.org, 2007-01-24
- ↑ Milestones: 1989–1992 - Office of the Historian, history.state.gov
- ↑ Milestones: 1989–1992 - Office of the Historian, history.state.gov
- ↑
- 1 2 "Envoys Stalk Again As Nikita Rants". The Milwaukee Sentinel. 19 נוב' 1956.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Founding and history". Los Angeles World Affairs Council.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ James Stuart Olson, Historical dictionary of the 1950s, Greenwood Publishing Group, 2000, p. 157
- ↑ Nikita Sergeevich Khrushchev, Sergey Khrushchev, George Shriver, Stephen Shenfield. Memoirs of Nikita Khrushchev: Statesman, 1953–1964, Penn State Press, 2007, p. 893
- ↑ Dr. Stuart J. Birkby. "'We will bury you' How Mistranslation Heightened Cold War Tensions" (PDF). Galaxy.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Nikita Khrushchev on QuotationsPage.com
- ↑ Arnold Beichman. The Long Pretense: Soviet Treaty Diplomacy from Lenin to Gorbachev. Transaction Publishers. p. 96. ISBN 1412837685.
- 1 2 Dr. Stuart J. Birkby. "'We will bury you' How Mistranslation Heightened Cold War Tensions" (PDF). Galaxy.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Gorbachev, Mikhail; Горбачев, Михаил Сергеевич (1987). Perestroika: new thinking for our country and the world (באנגלית) (1st ed.). Cambridge [Cambridgeshire]; New York: Harper & Row. p. 150. ISBN 0-06-039085-9. OCLC 16980455.