אנרי מונטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Henri Monteux
לידה 23 בפברואר 1874
הרובע התשיעי של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 באפריל 1943 (בגיל 69)
זקסנהאוזן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Henri Philippe Moïse Monteux עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנרי פיליפ מואיז מונטה (נולד בפריז, 23 בפברואר 1874, מת במחנה הריכוז זקסנהאוזן, 12 באפריל 1943; בצרפתית: Henri Philippe Moïse Monteux) היה שחקן תיאטרון וקולנוע יהודי-צרפתי, ואחיו של המנצח פייר מונטה.[1] אבותיו היו יהודים ספרדים, שהיגרו לדרום צרפת.[2]

חיים וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ברחוב 16 rue de la Grange Batelière, הוא היה ילדם הרביעי של גוסטב וקלמנס מונטה שעברו לפריז ממרסיי ב-1864. הוא גדל במשק בית צנוע, אביו היה סנדלר ואמו מורה לפסנתר. אחיו הצעיר פייר נזכר מאוחר יותר שכשהיו ילדים הם בילו אחר הצהריים בהתבוננות בעוברים ושבים בכיכר המקומית, דבר שהכין את היסודות של השחקן העתידי שלו.

ב-30 בספטמבר 1895 מונטה ערך את הופעת הבכורה שלו בתיאטרון הלאומי דה ל'אודאון בתור ז'ורז' ברוואל ב- La Vie מאת אדולף טלסו, לאחר שביולי הקודם זכה בפרס על טרגדיה בהקונסרבטואר של פריז (כתלמידו של גוסטב וורמס) עם הופעתו כאותלו.[3] הוא שיחק את אותו תפקיד וזכה לשבחים רבים בהפקה של "More de Venise" של אלפרד דה ויניי באותו תיאטרון בדצמבר אותה שנה.[3] ב-1903 הוא שחק ברביו בפולי ברז'ר: פנטומימה משעשעת עם כלבים, "une pantomime extrêmement amusante, jouée par des chiens". [4]

הוא ביצע תפקידים ראשיים, כמו: מולייר ב-"Le Prêcheur converti", הדמות הראשית ב-"Britannicus", אורסטה ב-"Andromaque" ורוברט מורל בבכורה של "Les Irréguliers". מאוחר יותר הוא התפרסם בתיאטרון שרה-ברנהרדט ונחשב למומחה במחזות רוסטנד, [5] שצוין בתפקידים הקשורים לבנו-קונסטנט קוקלין (אנ'),[6] והמשיך ליצור כמה סרטים ותקליטים.

ב-1937 כיכב מונטה ב-"Pas de ça chez nous" בתיאטרון הרנסאנס (תיאטרון הפול) בתור הנשיא. מבקר ציין כי אנרי מונטה הזכיר לכולם איזה שחקן מדהים הוא, מפגין עוצמה דרמטית יחד עם פנטזיה.[7]

בזמן מעצרו בפריז הוא שיחק את האב השיכור בסרט "The Mother" של גורקי.

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Un roman parisien - 1913
  • Je t'aime - 1914
  • La maison du baigneur - 1914
  • L'équipage - 1928
  • 1938 - Mon curé chez les riches
  • 1939 - Cavalcade d'amour
  • 1939 - La Brigade sauvage

עבודה תיאטרלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1896 - Les Perses
  • 1902 - Nos deux consciences
  • 1905 - Les Oberlé
  • 1907 - The Affair of the Poisons
  • 1907 - Le Manteau du Roi
  • 1908 - La Femme X...
  • 1909 - Nick Carter
  • 1909 - La Pierre de Lune
  • 1911 - Les Deux Orphelines
  • 1921 - Monsieur de Pourceaugnac
  • 1925 - Mon curé chez les riches
  • 1925 - L'Archange
  • 1926 - Deburau
  • 1927 - Les Amants de Paris
  • 1929 - Tristan et Iseut
  • 1931 - La Dame aux camélias
  • 1931 - L'Aiglon
  • 1932 - Une jeune fille espagnole
  • 1938 - Là-bas
  • 1938 - Font-aux-Cabres

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנרי מונטה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ List of deaths following deportation (Arrêté du 31 janvier 1997 portant apposition de la mention << Mort en déportation >> sur les actes de décès), retrieved 24 June 2013.
  2. ^ Canarina, John (2003). Pierre Monteux, Maître. Pompton Plains, New Jersey: Amadeus Press. p. 9. ISBN 978-1-57467-082-0.
  3. ^ 1 2 Noel E & Stoullig E. Les Annales du Théâtre et de la Musique, 21eme édition, 1895. G Charpentier et E Fasquelle, Paris, 1896, p121-51.
  4. ^ La Soirée parisienne. Revue illustrée des théâtres. January 1903 (no.3). Concerts et Music-Halls
  5. ^ Mousnier, Jean-Philippe. Pierre Monteux. L'Harmattan, Paris, 1999 (in French), p163.
  6. ^ Monteux, Doris G (1965). It's All in the Music: The Life and Work of Pierre Monteux. William Kimber, London, 1965, p17.
  7. ^ Le Monde illustré 10 April 1937 p281 (review by Antoine)