אנתוטירוס
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
גבינת מי גבינה, גבינה איטלקית, גבינה יוונית  |
| מוצא |
יוון |
| מרכיבים עיקריים |
חלב כבש |
  | |
אנתוטירוס (ביוונית: Ανθότυρος) (Anthotyro ביוונית מודרנית, "גבינה פרחונית") היא גבינה טרייה מסורתית.
סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש אנתוטירוס יבשה ואנתוטירוס טריה. אנתוטירוס יבשה היא גבינה בשלה הדומה למיזיתרה, עשויה מחלב וממי גבינה של כבשים או עיזים, לפעמים בשילוב.[1] היחס בין החלב למי גבינה הוא בדרך כלל 9 ל-1. על פי רוב הגבינה המוגמרת היא בצורת קונוס קטום, אך כאשר נשלחת במכולות היא עלול להתפורר. היא יכולה להיות מחלב לא מפוסטר, במקום שהחוק מתיר זאת.
הייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]
החלב מחומם בטמפרטורה מתונה במשך עשר דקות ולאחר מכן מוסיפים אנזים הגבנה ומלח, תוך כדי ערבוב. את התערובת משאירים במיכלים רדודים גדולים וכתוצאה מכך נוצרת חלקית תערובת רזה. למחרת, מוסיפים מלח לתערובת, ולאחר מכן יוצקים לתוך סלסילה דרך בד טול ומשארים לניקוז. מוסיפים מלח כל יום במשך שלושה עד ארבעה ימים נוספים. בשלב זה הגבינה עדיין טרייה, אך פחות רכה. אם משאירים אותה להתיישן, לעיתים קרובות מוסיפים מלח סמיך, כדי לכסות את החלק החיצוני.
הגרסה הטרייה היא יבשה, לבנה, רכה או עם קשיחות בינונית, עם טעם מתוק, קרמי, ללא קליפה חיצונית וללא מלח.[2] אפשר לאכול אותה לארוחת בוקר עם דבש ופירות, או במנות מלוחות עם שמן, עגבניות ועשבי בר. הגרסה היבשה היא קשה, יבשה, לבנה ומלוחה; יכול להיות לה ריח חזק הדומה לשרי. אפשר לאכול אותה על ספגטי או סלטים.
אנתוטירוס מיוצרת ביוון, בדרך כלל בתארקיה, מקדוניה, האיים היוניים וכרתים.[3]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Arvanitoyannis, I. (2012). Modified Atmosphere and Active Packaging Technologies. Contemporary Food Engineering. Taylor & Francis. p. 88. ISBN 978-1-4398-0044-7.
- ^ Papageorgiou, Demetrios M.; Bori, Mina; Mantis, Antonios (1996).
- ^ Anthotyros Cheese.com.