עז הבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "עז" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו עז (פירושונים).
Information-silk.svgעז
Goat.jpg
מצב שימור
מצב שימור: מבוית
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: פריים
סוג: יעל
מין: עז הבר
תת־מין: עז הבית
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Capra hircus hircus
‏(ליניאוס)
תיש
עז הבית בהר הכרמל

עֵז הבית (שם מדעי: Capra aegagrus hircus) היא תת-מין בסוג יעל שבמשפחת הפריים. עז הבית שבארץ ישראל בויתה כנראה מעז הבר (Capra aegagrus), שנכחדה משטחי הארץ לפני מאות שנים.

בעברית מכונה נקבת העז לעתים בשם "עיזה", ואילו הזכר של העז מכונה "תיש".

המלטת גדיים יכולה להתרחש במשך כל השנה, ומשך ההיריון כ-150 ימים. בהמלטתה הראשונה, ממליטה העז גדי אחד, והחל מההמלטה השנייה היא ממליטה לרוב תאומים ולעתים אף שלישיות, ובערוב ימיה שבה העז להמליט גדיים בודדים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עז הבית היא אחת מבעלי החיים המתורבתים העתיקים שגדלו במשקו של האדם. אלפי שנים היה שימוש בחלב עזים, בבשרו, בשערו ובעורו, ובמאה האחרונה אף היו העִזים לחיית מחמד. השימוש בעור העז היה לצורך אחסון נוזלים, כמו מים לקראת מסעות. כמו כן היה שימוש בעור לצורך כתיבה.

גידולם בימי קדם היה בעדרים, אשר נערים נהגו להוביל אותם לשטחי המרעה, בעיקר באזורים לא מיושבים כמו בהרים.

ל"שעיר", שהוא תיש צעיר, היה בעבר תפקיד טקסי ייחודי ביהדותשעיר לעזאזל, כפי שמתואר במשנה, במסכת יומא.

ייצור חלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיר עזים

דירי עזים כוללים בדרך כלל עשרות עזים, בהתאם לכושר עבודתו של המגַדל. גם עבודת החליבה אינה מאפשרת החזקת עדרים גדולים יותר. חליבה מכנית קיימת גם בדירים של עז הבית.

תנובת חלב העזים משתנה לפי הזן, הגיל, האיכות והמזון הניתן לעזים. התנובה השנתית, שאורכה 305 יום, נעה בין 660 עד 1,500 ליטר. תנובת טובה ליום היא 5 ליטר. לחלב עזים יש תכונות ייחודיות העושות אותו נוח לעיכול עבור בני אדם הסובלים מקשיים בעיכול חלב פרה. לחלב עזים שימוש חשוב בייצור גבינות מיוחדות. משקים שהתמחו בכך מגדלים עדרים בדירים גדולים שלידם מכוני חליבה ומחלבה. כן, קיימות מחלבות אזוריות הקולטות חלב עזים מבעליהם, בכמויות קטנות.

בשנת 2007 נאמד הביקוש לחלב עיזים בישראל ב-7.8 מיליון ליטר ‏‏[1] בשנת 2008 נחנך מכון חליבה הגדול בישראל לחלב עזים במחלבת סוסיא.

מערכות מיחשוב הקיימות כיום בדירים מסייעות להגדרת המועד המתאים ביותר לארוחה, לחליבה וגם לכניסה להריון. זאת, כדי לקבל את התפוקה הטובה ביותר של החלב. דיר מודרני נבנה כך שיתאים לכניסה מסודרת ויציאה מהירה של העזים. בעת כניסת העזים קוראת מערכת המחשבים תגים חכמים המאפשרים שליטה וניהול על עדר העזים.

בתלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסכת בבא קמא מובאת ברייתא האומרת: "אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל, אבל מגדלין בחורשין של ארץ ישראל, בסוריא - אפילו בישוב, ואין צריך לומר בחוצה לארץ."[2] רש"י מסביר מדוע הוטל איסור זה: "משום ישוב ארץ ישראל, שמבעיר את השדות, וכל שדות ארץ ישראל סתמן דישראל", ומוסיף: "ובחוצה לארץ מותר לגדל, דלא חיישינן ליישוב, ואם יפסידו שדות אחרים - ישלמנה". בהמשך הגמרא מופיע מעשה במי שלא הקפיד על איסור זה:

"מעשה בחסיד אחד שהיה גונח מלבו, ושאלו לרופאים, ואמרו: אין לו תקנה עד שינק חלב רותח משחרית לשחרית. והביאו לו עז וקשרו לו בכרעי המטה, והיה יונק ממנה משחרית לשחרית. לימים נכנסו חביריו לבקרו, כיון שראו אותה העז קשורה בכרעי המטה חזרו לאחוריהם ואמרו: לסטים מזויין בביתו של זה, ואנו נכנסין אצלו? ישבו ובדקו ולא מצאו בו אלא אותו עון של אותה העז. ואף הוא בשעת מיתתו אמר: יודע אני שאין בי עון אלא עון אותה העז, שעברתי על דברי חברי."[3]

העז מכונה בסיפור זה "לסטים מזוין", ורש"י מסביר: "רועה בשדות אחרים וגוזל את הרבים".

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עז שמצאה קפיצת הדרך מהגולה לארץ ישראל נמצאת במרכז סיפור קצר מאת ש"י עגנון, "מעשה העז".

המחנך יצחק אלטרמן חיבר את שיר הילדים "יש לנו תיש", המציג לילדים את התיש, העז ובנם, הגדי.‏[4]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]