אסקלפיגנייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אסקלפיגנייהיוונית: Ἀσκληπιγένεια; פעלה בין השנים 430485 לספירה)[1] הייתה פילוסופית ומיסטיקנית אתונאית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסקלפיגנייה למדה ולימדה, לצד אחיה הייריוס (אנ'), בבית הספר הנאופלאטוני באתונה. בית הספר התמודד עם בית הספר המדעי יותר באלכסנדריה. כמו נאופלאטוניסטים אחרים באותה תקופה, היא למדה בעיקר את אריסטו ואפלטון, אך גם את הפילוסופיה של אביה, פלוטרכוס מאתונה. היא חיה בהקשר היסטורי של סערה בגלל הקונפליקט בין המטאפיזיקה הנאופלאטונית, שנלמדה באקדמיה של פלוטרכוס, לבין הנצרות, שכבר צברה פופולריות באותה עת.

הפילוסופיה של פלוטרכוס פעלה לאיחוד תורתם של אריסטו ואפלטון, ובכך הפגישה את הרעיונות הפגניים המנוגדים של תאורגיה ומיסטיקה (מאגיה), שלמד מאביו, נסטוריוס, ואז העביר את הידע הזה אל אסקלפיגנייה.[1] לאחר מותו של פלוטרכוס, היא ירשה את בית הספר. בהיותה פילוסופית מוערכת בבית הספר באתונה, אסקלפיגנייה המשיכה ולימדה את פרוקלוס, שהפך לתלמידה הידוע ביותר. היא לימדה אותו, לא רק את הפילוסופיות של אריסטו ואפלטון, אלא כללה בהוראתה גם תורות שאביה העביר אך ורק לה לפני פטירתו, באומנויות התאורגיה והמיסטיקה הפגנית.[1]

בהיותה המומחית בתאורגיה, אסקלפיגנייה לימדה מתוך גישה מטאפיזית. היא האמינה בכך שיש חמישה תחומי מציאות: ה"אחד", טבע, חומר, נפש, ואינטליגנציה. כמו אביה, היא האמינה שכל נפש מחזיקה חלק אלוהי בתוך עצמה, וכי איחוד עם ה"אחד", בשילוב עם מאגיה, מחשבה פגנית על האלוהויות ומדיטציה, עשויים לגרום לאושר אמיתי לאדם, כדרך שהוא יכול לשלוט בגורלו שלו. הוראתה לפרוקולוס על תאורגיה, הועילה לו מאוד[1] משום שהוא המשיך לחשוב ולפתח רעיונות משלו, עד כדי כך, שלדברי מרינוס משכם, פרוקלוס היה מסוגל לעסוק בתאורגיה באופן כזה שהיא ריפאה את בת חברו, באמצעות התערבותו של אל הרפואה אסקלפיוס.[1]

אסקלפיגנייה המשיכה ללמד באקדמיה לאחר שפרוקלוס המשיך לשכלל את מחשבותיו ותרגוליו התאורגיים. ההישגים הידועים ביותר שלה היו באומנויות ותרגול טקסים במיסטיקה הכלדית של תאורוגיה, כמו גם מחשבה יוצאת דופן בפילוסופיה האפלטונית. היא העבירה הרבה מתורתם של אריסטו ואפלטון לתלמידים רבים. ההערצה כלפיה בפילוסופיה, כמו גם היותה מורה אשה חריפה, רק מוסיפים לערך ולחשיבות של מי שהייתה בעולם היווני. היא תרמה רבות להתפתחות המטאפיזיקה הנאופלאטונית ועבדה לצד פילוסופים גדולים רבים, כולל אחיה הייריוס. התקדמויותיה השפיעו על המחשבה העתידית על פרקטיקות התאורגיה, כמו גם על האומנויות והמאגיה של המיסטיקניות הכלדית. נאמר שהיא מתה בשנת 485 לספירה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 Asclepigenia, באתר אנציקלופדיה בריטניקה