אפארכיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אֶפַּארְכִיָּה (כנסייתית)יוונית: ἐπαρχία - שמשמעותה "אזור", "אחוזה") היא בכנסיות הנוצריות המזרחיות, על האורתודוקסיות והקתוליות שבהן, יחידה מנהלית-טריטוריאלית המנוהלת על ידי בישוף (בישופות), "ארכייראוס" או "קיריארך". גם היירארכים (הכמרים הבכירים) בעלי מעמד גבוה יותר מבישוף כמו מיטרופוליטיים, ארכיבישופים או פטריארכים יכולים לכהן כבישופים של אפארכיות מסוימות. אפארכיה היא למעשה שמה של דיוקסיה או בישופות בכנסיות הנוצריות המזרחיות. הבישוף של אפארכיה נקרא "בישוף אפארכי". בכנסיות היווניות נהוג לקרוא לאפארכיה פשוט "בישופות" - אפיסקופיה (ἤ Επισκοπή).[1] בימינו אפארכיה או בישופות מורכבת מפרוכיות המקובצות בפרוטופופיות (אצל הקתולים - "דקאנויות") ומהמנזרים שבשטח שיפוטה. לאפארך או בישוף סמכות מנהיגותית "כריזמטית (רוחנית), קתכתית (חינוכית) ומשפטית" בתקופה הקדומה של הכנסיות, כונתה הבישופות "פרוכיה" והכינוי "אפארכיה" היה שמור לאזור השיפוט הגדול של הארכיבישוף או המיטרופוליט.

בכנסייה הרומית-קתולית נהוג להשתמש במילה "דיוקסיה" בשביל הבישופות ו"ארכידיוקסיה" בשביל הארכיבישופות.

מקור המושג[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילה אפארכיה היה שמה של יחידה טריטוריאלית באימפריה הרומית ושבראשה עמד אפארך. הכנסייה אימצה את המושג וגבולות האפארכיות הכנסייתיות דמו לפעמים לגבולות היחידות המנהליות של הממלכה. אומנם אין חובה בכך, וישנן אפארכיות רבות שגבולותיהם אינם תואמים את אלו של המחוזות או האזורים המנהליים של מדינה מסוימת.

סוגי אפארכיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסיות הנוצריות האורתודוקסיות מכירות כמה סוגי אפארכיות:

  • אפארכיה (רגילה) - מחוז כנסייתי שבראשות בישוף, מילה נרדפת לדיוקסיה או בישופות.

בראשה יכול לעמוד גם בישוף פרימט כמו מיטרופוליט, ארכיבישוף או פטריארך. למשך, פטריארך מוסקבה ושל כל רוסיה הוא הבישוף או האפארך של מוסקבה וסביבתה.

  • אקסארכיה היא אפארכיה מיסיונרית. בראשה עומד בישוף אקסארך.
  • ארכיבישופות - יכולה להיות אפארכיה גדולה או קבוצת אפארכיות שבראשה עומד ארכיבישוף.

מוסדות האפראכיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרט לראש האפארכיה, הבישוף, פועלות בכל אפארכיה מוסדות בעלי תפקידים מוגדרים.

  • אספה אפארכית - ברומניה למשל, נבחרת כל 4 שנים על ידי נציגים של מועצות הפרוכיות ועל ידי נציגי הכמורה (כמרים ודיאקונים). היא דנה בסוגיות מנהליות, תרבותיות וכלכליות של האפארכיה. האספה האפארכית בכנסייה הרומנית מתכנסת במליאה רגילה פעם בשנה ביום הראשון של האשה השומרונית (היום הראשון החמישי אחרי חג הפסחא) ובכינוסים יוצאים מן הכלל. בראש האספה עומד הבישוף או הארכיבישוף.

ברומניה האספה האפארכית כוללת 30 חברים - שליש כמרים ושני שלישים בני הקהילה.

  • המועצה האפארכית היא אורגן אקזקוטיבי. וכו'.

בכנסייה הרומנית המועצה מורכבת מהבישוף או הארכיבישוף, מבישופים מחליפים (ויקאריוס), המחליף (ויקאריוס) המנהלי, היועצים המנהליים הממונים, ובנוסף 3 כמרים ו-6 בני הקהילה, שנבחרים ל-4 שנים.

  • הקצנלריה האפארכית בראשות ויקאריוס מנהלי, הממונה מקרב הכמרים או הארכימנדריטים בעלי ניסיון ניהולי.
  • יועצים, מפקחים כנסייתיים,
  • הקונסיסטוריה האפארכית - בעלת סמכויות משפטיות
  • "אקסארכות המנזרים" - פורום לפיקוח על המנזרים
  • בטאון האפארכיה - עיתון מקומי של האפארכיה

ראו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אפארכיה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביוון נקראו "אפארכיות" המחוזות הישנים של הממלכה היוונית