אפולו 6

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אפולו 6
טלאי משימה
נתוני משימה
חללית אפולו
כן שיגור LC-39A, מרכז החלל קנדי, פלורידה
שיגור 4 באפריל 1968, 12:00:01 UTC
נחיתה 4 באפריל 1968, 21:57:21 UTC
צפון האוקיינוס השקט
27°40′N 157°55′W / 27.667°N 157.917°W / 27.667; -157.917 (Apollo 6 splashdown)
משך המשימה 9 שעות, 57 דקות ו-20 שניות
מספר קטלוג לוויינים 03170
מאגר המידע הלאומי 1968-025A
נתוני חללית
תא פיקוד CM-020
תא שירות SM-014
רכב נחיתה LTA-2R
מסה: 12,000 ק"ג
מסת החללית 36,929 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
משגר סטורן V ‏SA-502
נתוני מסלול
מספר הקפות 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
אפוגיאה 360.1 ק"מ
פריגיאה 173.14 ק"מ
אפהליון 22,533 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
פריהליון 32 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
זמן הקפה 89.84 דקות
נטיית מסלול 32.6°
אורך מסע כ-144,000 ק"מ
משימות קשורות
משימה קודמת
אפולו 5
משימה הבאה
אפולו 7
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אפולו 6אנגלית: Apollo 6) הייתה הטיסה הבלתי מאוישת השלישית והאחרונה בתוכנית אפולו, אשר שוגרה ב-4 באפריל 1968. מטרת הטיסה הייתה הדגמה של יכולות הטיל סטורן 5, לשגר חללית אל הירח וכן בדיקת מגן החום של תא הפיקוד של החללית אפולו.

הקשיים בשיגור החלו כעבור שתי דקות מההמראה. כשלים במנועי השלב השני והשלישי של הטיל, מנעו ממנו מלהביא את החללית למסלול הגעה לירח, אך הוא הצליח לנוע במהירות הקרובה למהירות השיבה מן הירח, באמצעות שימוש במנוע החללית. למרות כשל המנועים, הטיסה סיפקה לנאס"א את הביטחון לשגר באמצעות הטיל טיסה מאוישת, בשל כך בוטל תכנון אפשרי לטיסה בלתי מאוישת נוספת, והטיסה הבאה בתוכנית הייתה אפולו 7, הטיסה המאוישת הראשונה בתוכנית אפולו.

שיגור אפולו 6 לא עורר הד תקשורתי רב, זאת בשל העובדה שמרטין לותר קינג נורה ונהרג ביום השיגור.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אפולו 6 בוויקישיתוף
  • אפולו 6 באתר נאס"א (באנגלית)