אפיל-סין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אפיל-סין היה מלך אמורי, המלך הרביעי בשושלת הראשונה של מלכי בבל. הוא מלך בין השנים 1830–1813 לפנה"ס על פי הכרונולוגיה התיכונה או בין השנים 1749-1767 לפנה"ס לפי הכרונולוגיה הנמוכה.

אפיל-סין היה אביו של סין-מובליט, שהרחיב את תחום שליטתה של בבל על מספר ערי מדינה באזור, וסבו של המלך חמורבי, אשר הפך את הממלכה האזורית הקטנה בבל, לאימפריה. הוא היה בנו של המלך סביום. לא נמצאו בממצאים הארכאולוגים הוכחות לטענתו שהייתה לו מלכות. העדרן הביא חוקרים למסקנה שבתקופתו בבל הייתה עדיין עיר קטנה וחדשה וכי השפעתו כשליטה, הייתה קטנה בהרבה מאשר השפעתם של בנו ונכדו.

בתקופת שלטונו הוא בנה את חומות העיר בבל ואת חומות הערים בורסיפה ונורום. הוא בנה מקדש לאלה איננה והוביל את עבודות הבנייה בבורסיפה למקדש א-זידה לאל נבו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
 סביום
1844–1831 לפנה"ס
מלך ממלכי בבל
1813-1830 לפנה"ס, על פי הכרונולוגיה התיכונה
הבא:
סין-מובליט
1812–1793 לפנה"ס