בורסיפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מסופוטמיה באלף השני לפנה"ס
שרידי הזיגוראת של בורסיפה, 1916
לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה (בבל) ומקדש אֵ-זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל. מוזיאון הכט חיפה
מפה של אזור העיר בבל ובורסיפה משנת 1908. בורסיפה מסומנת למטה משמאל

בּוֹרְסִיפָּהשומרית: BAD.SI.(A).AB.BAKI, באכדית: בּוֹרְסִפָּ) הייתה עיר עתיקה חשובה בשומר. העיר נבנתה משני צידו של אגם כ-19 ק"מ דרום-מערב לעיר בבל על הגדה המזרחית של נהר הפרת. האתר הארכאולוגי שוכן כיום במחוז באבל בעיראק. תושבי המקום קוראים למקום "בירס נימרוד" משום שהם מזהים את האתר עם נימרוד המקראי. השריד הבולט באתר הוא זיגוראת שנקרא "מגדל הלשון", זוהה במסורת התלמודית ומאוחר יותר במסורת הערבית כמגדל בבל.

בוני הזיגוראת משומר-אכד הקימו אותו לכבוד האל המקומי נבו שהיה הבן של האל מרדוך, אלה של העיר הבכירה בבל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בורסיפה מוזכרת במקורות השונים מתקופת אור 3 ותקופות מאוחרות יותר כמו בתקופת הממלכה הסלאוקית וגם בתקופה האסלאמית הקדומה, בדרך כלל בהקשרים של העיר בבל. העיר הייתה תמיד תלויה בבבל ומעולם לא הייתה מרכז של כוח אזורי. החל מהמאה ה-9 לפנה"ס העיר שכנה על הגבול שמדרומו שכנו שבטי הכשדים.

הבבלים קראו לפעמים לעיר בשם בבל השנייה. העיר הייתה מרכז הפולחן לאל נבו. בעיר שכן מקדש האל אֵ-זִידָה שפירושו בית האמת, מגדל המקדש (הזיגוראת) שנקרא אֶ-אֻר-אִמִן-אַנְכְּ שפירושו "בית שבעת המפקדים בשמים ובארץ", ומקדשים נוספים.

נבוכדנצר השני חידש את כל המקדשים בעיר. בראש השנה הבבלי הייתה מתקיימת תהלוכה של האל נבו. פסלו של האל הועבר מבורסיפה לבבל. בתחילת חודש סיוון היו כוהנות מהמקדש בבבל הולכות לבורסיפה.

העיר הייתה מחוברת לעיר בבל באמצעות תעלת מים בשם "נאר ברסיפ" (נאר-נהר).

בספר נגד אפיון של יוסף בן מתתיהו[1], מוזכרת העיר בקשר לכיבוש בבל על ידי כורש והמרדף שלו אחר נבונאיד. בספרו הוא מציין שנבונאיד לאחר הקרב על בבל שבו הפסיד, ברח מכורש לבורסיף. כורש שם מצור על בורסיף, נבונאיד לא חיכה לסיום המצור והסגיר את עצמו לכורש.

המקדש לאל נבו נהרס בשנת 484 לפנה"ס בעת דיכוי מרד כנגד המלך האחמני חשיארש הראשון.

על פי סטרבון, בתקופה ההלניסטית התקיים בעיר בית ספר מפורסם לאסטרולוגיה, בנוסף העיר התפרסמה בבתי מלאכה לבדים ואריגים.

בתקופה התלמודית התקיימה בעיר קהילה יהודית חשובה. בתלמוד מופיע שם העיר בורסיף. בימי הביניים המקום נקרא בורס.

העיר התקיימה עד הכיבוש המונגולי בשנת 1258 לספירה.

ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבעת בירס נימרוד כפי שצולמה בסוף המאה ה-19 תחילת המאה ה-20

האתר נחפר בשנת 1854 תחת הנהלתו של האשורולוג הבריטי הנרי רולינסון, כאשר את עיקר העבודה עשו הכפופים לו. רולינסון עצמו חפר אישית במקדש לאל נבו את "מנסרת נבוכדנצר השני" שכללה רשימת שמות של אנשים ותפקידם.‏[2] המנסרה מזכירה גם את העיר אשדוד[3] (המנסרה שוכנת במוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול).

בין השנים 1881-1879 האתר נחפר על ידי האשורולוג האשורי הורמוזד רסאם עבור המוזיאון הבריטי. חפירותיו התרכזו במקדש לאל נבו. חפירה ארכאולוגית נוספת התקיימה בשנת 1902 על ידי רוברט קולדווי Robert Koldewey אדריכל גרמני. זו הייתה חפירה משנית לחפירתו העיקרית בעיר בבל. גם הוא התרכז בחפירתו באתר במקדש לאל נבו.

בשנת 1980 החלה לחפור באתר משלחת של אוניברסיטת אינסברוק (Leopold-Franzens-Universität Innsbruck). המשלחת חפרה באתר במשך 16 עונות חפירה. בתחילה הם חפרו באזור הזיגוראת, ולאחר מכן חפרו את שרידי המקדש לאל נבו. בעקבות המצב הפוליטי בעיראק החפירות הופסקו.

הממצאים באתר כללו לוחות חרס בכתב יתדות שעסקו בנושאים משפטיים, אדמיניסטרטיביים ואסטרונומים. חלקם הגיעו לשוק השחור. פרסומים על הארכיון החלו בשנות ה-80 של המאה ה-20. הממצאים כללו כתובת של נבוכדנצר השני שנקראת "כתובת בורסיפה" (Borsippa inscription), המספרת איך הוא שיקם את המקדש לאל נבו שנקרא "המקדש של שבע הספירות" השיקום נעשה באמצעות לבנים מלאפיס לאזולי.

על פי המשלחת האוסטרית, הזיגוראת נבנה על ידי נבוכדנצר על שרידי זיגוראת קדום מהאלף השני לפנה"ס. לאחר שהושלם הוא הגיע לגובה של 70 מטר, והוא היה בנוי מתשעה מפלסים. שרידי הזיגוראת מגיעים לגובה של 52 מטר מעל פני המישור.

בחפירה נמצאה אבן יסוד של מבנה שנשאה כתובת שתוכניתו של נבוכדנצר הייתה לבנות את מקדש הזיגוראת בבורסיפה על פי תוכנית המקדש בבבל, והוא יגיע לשמים.

בורסיף בתלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מסכת קידושין[4] נחשב לעניין יוחסים כמשובח ביישובי בבל. אזכורים של העיר מופיעים במקומות נוספים בתלמוד. במסכת סנהדרין[5] למשל, מסופר על אירועי מגדל בבל. על פי הגמרא, לאחר שנחרב המגדל נשארה מעין קללה על האוויר שבסביבתו וכל מי ששוהה באוויר זה לוקה בשיכחה. מיד לאחר מכן נותנת הגמרא עצה טובה: "אמר רב יוסף: בבל ובורסיף, סימן רע לתורה", משום שמי ששוהה בהם שוכח את תורתו. ולמה נקרא שמה בורסיף משום שאדם השוהה בה משתכחת ממנו תורתו, והוא הופך למעין בור ריק ממים ("בור שאפי" = בור ריק). מכאן שבבורסיף נבנה מגדל בבל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רן צדוק, The Geography of the Borsippa region, in Amit, Y. et al. (eds.), Essays on Ancient Israel in Its Near Eastern Context: A Tribute to Nadav Na≥aman. Winona Lake, 2006, 389-453.
  • רן צדוק, The Quarters of Borsippa, in Bar, S. et al. (eds.), 2008. In the mountain, the Shephelah and the Arabah: Studies presented to Adam Zertal. Jerusalem 69-93

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בורסיפה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]