אפי בייקר
 | |
| לידה |
25 במרץ 1880 גולדסבורו, אוסטרליה  |
|---|---|
| פטירה |
2 בינואר 1968 (בגיל 87) וייברלי, אוסטרליה |
| מקום לימודים |
קולג' גרנוויל |
| תחום יצירה |
צילום |
  | |
יופימיה "אפי" אלינור בייקר (באנגלית: Euphemia Eleanor "Effie" Baker; 25 במרץ 1880 - 2 בינואר 1968) הייתה צלמת אוסטרלית, שהפכה בשנת 1922 לאישה הבהאאית הראשונה באוסטרליה. היא צילמה אתרים בהאיים באוסטרליה, ניו זילנד, עיראק ופרס; חלק מהתמונות נכללו בתרגומו של שוגי אפנדי לספר מפציעי השחר.[1]
ילדות והשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יופימיה אלינור בייקר, נולדה בגולדסבורו, ויקטוריה שבאוסטרליה. אפי היא בתם של ג'ון בייקר ומרגרט, והגדולה מבין אחד-עשר אחים. אביה של אפי למד במכללת ווסלי במלבורן בין השנים 1868–1869, אך קטע את לימודיו וחזר לגולדסבורו עקב ענייני משפחה. בהמשך עבד ג'ון בייקר כמנהל עבודה במכרות בגולדסבורו. הוא התחתן עם מרגרט בדצמבר 1879 ובשנת 1880 נולדה אפי. בשנת 1886, אפי, בהיותה בת שש, עברה לגור אצל סבא וסבתא בבלרט. סבה, קפטן הנרי אוונס בייקר, עבד כמפקח הראשון במצפה הכוכבים בלאראט, והשפיע על העניין שגילתה בכלים מדעיים, חשיבה יצירתית ואבולוציה. אף על פי שנפטר רק ארבע שנים לאחר המעבר של אפי אל ביתם, בשנת 1890, בעוד אפי הייתה עדיין ילדה צעירה.[1] בבלרט, אפי למדה בבית ספר קלרנדון, בית הספר למאונט פלאזנט ולאחר מכן במכללת גרנוויל לאומנויות, מה שהוביל אותה להתעניין באמנות מגיל צעיר.[2] היא למדה מוזיקה בהנחיית הפסנתרן הידוע אדגר ניקולה, וכבר בשנת 1892, בגיל שתים עשרה, היא זכתה בפרסים בעקבות מופעי פסנתר ב-"Royal South Street Eisteddfod".[3] בהמשך, אפי למדה ציור בבית הספר הישן לאמנות בבלרט מזרח ולאחר מכן בבית הספר לאמנות על שם קארו-סמית'. היא גם למדה במכללת "ביולי".[1]
עיסוק בצילום[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שאפי למדה את יסודות האמנות ובפרט, ציור ומלאכה, החלה להתעניין במדע הצילום החדש ומלאכות עץ מסורתיות. בתחילת דרכה, אפי השתמשה במצלמה שהביאה לה דודתה פמה, אחותו של אביה. אפי הכינה עבור הוריה אלבומי תמונות ומילאה אותם עם הצילומים שצילמה, פיתחה והדפיסה בעצמה. בעזרת תמיכת משפחתה קיבלה אפי את החינוך הטוב ביותר שהיה זמין עבור ילדה כפרית בתקופה הוויקטוריאנית .[1]
בשנת 1900, אפי עברה לבלאק רוק, מלבורן, לדודתה אופייה, שהייתה מנהלת שעצמאותה והצלחתה המקצועית היוו לה השראה. אפי התעניינה בצילום של פרחי בר, שגדלו באזור בשפע. בשנת 1914, פרסמה חוברת של פרחי בר אוסטרלים שהכילה שבעה צילומים שצבעה בעצמה. כותרת החוברת הייתה "Australian Wild Flowers". בעקבות ההצלחה הרבה של חוברת זו, היא פורסמה מחדש מספר פעמים בשנים 1917, 1921 ו-1922. בנוסף, אפי יצרה ומכרה צעצועי עץ משובחים והכינה בתי בובות למטרות צדקה.[4]
כניסתה לדת הבהאאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראשית שנות העשרים, תוצאות מלחמת העולם הראשונה הובילו אנשים לחפש פתרונות למצוקות שנוצרו, ורבים ערערו על תפקידה של הכנסייה. באותה תקופה אפי גרה בביומריס, והחלה, יחד עם חברתה רובי ביבר לקחת חלק בהרצאותיה של ד"ר ג'וליה סיטון סורס. במסגרת הרצאות אלו, הן שמעו את קלרה והייד דאן מספרים על הדת הבהאית, אשר הדגישו את הצורך באחדות עולמית על בסיס שוויון גזעי, הבנה בין דתית, ובשוויון בין המינים. זו הייתה הפעם הראשונה שאפי נחשפה אל הדת הבהאאית, ומייד הכריזה על עצמה כבהאית, עוד באותה השנה. כך הפכה לאישה הבהאאית האוסטרלית הראשונה.[1]
תרומתה לקהילה הבהאאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
כצלמת, אפי שירתה את דתה על ידי צילומי המקומות הקדושים לדת הבהאית, הן בישראל והן באיראן. הבריאות של אפי התדרדרה והיא החליטה לנסוע כדי לנוח. בשנת 1923, נסעה אפי לטסמניה וניו זילנד יחד עם מרתה רוט, מורה לדת הבהאית ואספרנטו על אף מצבה הרפואי, בינואר 1925, החליטה אפי לעלות לרגל למקדש בחיפה, פלשתינה, בתקווה שההפלגה תרפא אותה. לאחר העלייה לרגל, התגוררה באנגליה במשך שישה חודשים. לאחר מכן, קיבלה הזמנה משוגי אפנדי, השומר הדת הבהאית, לגור בחיפה ולעבוד כמארחת באכסניה חדשה המיועדת לעולי הרגל הבהאים מארצות המערב.[4] שוגי אפנדי העריך את כישרונותיה של אפי ובייחוד את עבודות הצילום שלה. כך לדוגמה, בספר השנה הבהאית כלל אפנדי את צילומיה של גני האנדרטה הבהאית בהר הכרמל. בנוסף, אפי יצרה שרטוטי נופים כחלק מתכנון חלקים חדשים בגנים הבהאיים.[2] בשנת 1930, אפי קיבלה משימה לנסוע לאיראן על מנת לצלם את שורשי הדת הבהאית. אפי סיכנה את ביטחונה בנסיעתה, מעצם היותה אישה ובהאית. במסע זה, אפי צילמה אלף תמונות של מקומות ומונומנטים הקשורים להיסטוריה של הדת הבהאית, בעקבות מחסור בחומרי צילום ופיתוח רק כ; 400 מתמונות אלה פורסמו. היא פיתחה את הסרטים לאור ירח. לאחר מסע זה, חזרה לחיפה. אפנדי כלל כמה מצילומים הללו בספרו, "שובר שוברים" (1932), שהיה תרגום לספרו של נביל-אני-עזאם על מקורות הדת. בשנת 1963, עברה אפי לדירה במטה הלאומי הבהאי בסידני, ועבדה שוב כמארחת. אף על פי ששיתפה עם חבריה הדפסים צילומים ויצירות אמנות שונות אחרות, היא התנערה מהפרסום: הישגיה לא היו ידועים מעבר למעגל הקרובים שלה.[4] אפי נפטרה ב־2 בינואר 1968 בווברלי. נערך טקס הלוויה בהאית והיא נקברה בבית העלמין "מונה וייל". מאות אנשים הגיעו להלוויה, ובניהם אנשי הדת הבהאית.[4] בין השנים 1981 ל-1982, עבודותיה היו חלק מהתערוכה הלאומית של צלמות אוסטרליות "Australian Women Photographers 1890-1950".[5]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- To follow a dreamtime: "Father" and "Mother" Dunn, the spiritual conquerors of a continent, issued by the National Spiritual Assembly of the Baha'is of Australia, Paddington, N.S.W.: The Assembly, 1970.
- B. Hall and J. Mather, Australian Women Photographers 1840-1960 (Melb, 1986)
- Herald of the South, 7, Apr 1986.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 "Bahá News", Bahai.works, 1986
- ^ 1 2 "Faith in the stars: Baha'is roots in Ballarat", The Concier, 2014
- ^ "Ambassador at the Court: The Life and Photography of Effie Baker", Hassall Graham, 1999
- ^ 1 2 3 4 "Australian Dictionary of Biography", Hassall Graham, 1993
- ^ "Messages to the Antipodes", Bahai.works