אפקטים חזותיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אפקטים חזותיים או אפקטים ויזואלייםאנגלית: Visual effects, נקרא בקיצור VFX) הם אלמנטים בסצנה של סרט שנוצרו על ידי המחשב. האפקטים החזותיים נועדו ליצור מראות שאי אפשר להשיג בצילום שגרתי פיזי, כשהשאיפה ביצירתם היא לגרום להם להיראות ריאליסטיים ואמינים ככל האפשר. כיום הרוב המוחלט של הסרטים משלבים בתוכם אפקטים חזותיים, בין אם בצורה בולטת ומופגנת – כדוגמת פיצוצים, חלליות, ומפלצות – ובין אם בצורה רגועה ובלתי מורגשת – כדוגמת נופים בדיוניים, ושינויים קטנים כגון החלפת צבע עיניים.

סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפקטים חזותיים מיושמים ברמות שונות, בהתאם למידת הצורך.

  • אפקט ממוחשב שתול בסצנה מצולמת: הצילום עליו מבוססת הסצנה הוא אמיתי וצולם באופן שגרתי ופיזי. על רקע הצילום הזה, נוסף אלמנט ממוחשב. לדוגמה: פיצוץ (ממוחשב) על רקע רחוב (אמיתי).
  • אלמנט מצולם שתול בסצנה ממוחשבת: הסצנה כולה ממוחשבת, המיקום שלה בדרך כלל בדיוני. על הרקע הממוחשב, מודבק אלמנט מצולם אמיתי (גזור). בדרך כלל יהיה זה שחקן. לדוגמה: אדם (אמיתי) בתוך חללית (ממוחשבת).
  • סצנה ממוחשבת לגמרי: דבר מהנראה על המסך אינו אמיתי. לדוגמה: מפלצות (ממוחשבות) על כוכב מרוחק (ממוחשב).

טכניקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקת האפקטים החזותיים דורשת שלבים רבים ושילוב של טכניקות שונות.

שימוש במסך כחול, על מנת להחליפו לרקע אחר, ממוחשב. על המסך הכחול נראות נקודות בצבע אחר, המקלות על תהליך המעקב (tracking) של המחשב.

גזירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גזירה היא תהליך ההפרדה של שחקן או חפץ מהרקע שלו, על מנת להדביק אותו בסצנה ממוחשבת, או כדי לשתול אפקטים חזותיים מאחוריו. הגזירה יכולה להתבצע ידנית – על ידי מעבר תמונה אחרי תמונה של סרט (בדרך כלל 24 תמונות לשנייה), והפרדה שלו מהרקע בתהליך שדומה לגזירה פיזית. ההפרדה יכולה להתבצע גם באופן אוטומטי, על ידי תכנה המסוגלת לעקוב אחרי הבדלי צבעים, ובכך לזהות את ה"גבולות" ו"קווי המתאר" של השחקן או החפץ, ובדומה לאדם לעבור לגזור אותו. הגזירה אף יכולה להתבצע באופן אוטומטי שלא דורש מעבר על כל תמונות הסרט, על ידי מסך ירוק או כחול. השחקן מצולם על רקע בצבע אחיד (ירוק/כחול) ותכנת מחשב מסוגלת למחוק את הצבע ולהשאיר רק את השחקן עצמו.

מעקב (tracking)[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך המעקב הוא תהליך בו תכנת המחשב "מבינה" את תנועת המצלמה בסצנה מצולמת. המעקב נעשה על סצנות שצולמו באופן שגרתי, בהן הצלם זז, הטה או סובב את המצלמה, מה שמוביל לשינוי בשדה הראייה ובמיקומם של עצמים יחסית למסגרת המסך. המעקב נעשה על מנת לשתול אפקטים בתוך הסצנה המצולמת, והם יזוזו באופן ריאליסטי בהתאם לתנועות המצלמה, ולא יישארו נעולים על מקום קבוע במסך גם לאחר שהמצלמה הוטתה למקום אחר.

מידול ואנימציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו תהליך המתבצע גם בסרטי אנימציה (בעיקר תלת ממדיים). על מנת ליצור סביבה בדיונית וירטואלית שמצלמה וירטואלית תזוז בתוכה, נדרש לעצב ("לפסל") את הסביבה במרחב תלת ממדי וירטואלי. המידול משמש גם ליצירת דמויות בדיוניות (כגון חייזרים או מפלצות). האנימציה היא מתן התנועה לאובייקטים התלת ממדיים.

הרכבת שכבות (compositing)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הרכבת שכבות

הרכבת שכבות הוא תהליך שכל סצנה בעלת אפקטים עוברת. ההרכבה היא תהליך השילוב של אלמנטים שונים לכדי תמונה אחת. תהליך הרכבת השכבות קורה גם ברמת האפקט כשלעצמו, וגם ברמת שילוב האפקט עם סצנה מצולמת. זאת אומרת – בסצנה בה חל פיצוץ, הפיצוץ עצמו מיוצר על ידי שכבות שונות (כגון אש, עשן, גצים, גל הדף, אבק), והפיצוץ כולו ישולב ("יודבק") בסצנה אמיתית מצולמת.

כלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך יצירת האפקטים דורש כלים שונים שמתרכזים בהיבטים שונים של יצירת האפקטים החזותיים. ישנן תוכנות שמטרתן היא הרכבת שכבות, ישנן תכנות שמטרתן היא גזירה, וכך קיימות גם תוכנות מעקב, מידול תלת ממדי, אנימציה, ועוד.

הכלי הנפוץ והידוע ביותר ליצירת אפקטים הוא אפטר אפקטס (after effects), של חברת אדובי (adobe), המתרכז בעיקר בעניין הרכבת השכבות. אפטר אפקטס היא התוכנה המובילה בתחום, והיא משמשת הן חברות גדולות והן אנשים פרטיים, ואפילו מתחילים. תכנת תלת ממד ידועה המשמשת בעיקר חברות אפקטים גדולות, היא Maya, של חברת Autodesk. התכנה מאפשרת מידול תלת ממדי, אנימציה, ורינדור.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אפקטים חזותיים בוויקישיתוף
  • ILM - אחת מחברות האפקטים החזותיים הגדולות ופורצות הדרך בתחום.