אפקט הצופה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אפקט הצופה הוא מונח מדעי המשמש לתיאור האופן בו אדם הצופה ומודד אירוע, עשוי לשנות את הנצפה, רק מעצם צפייתו באותו האירוע. כלומר, זהו מצב שבו פעולת הצפייה באירוע מסוים עלולה לשנות את מהלכו בהשוואה למצב שבו האירוע מתרחש ללא צופה.

לאפקט הצופה יש חשיבות רבה בבנייה ותכנון של ניסויים ותצפיות במסגרת המחקר המדעי, לאור הנטאי שהוא עלול ליצור והשפעות על האופן שבו ניתן לפרש את הממצאים.

אפקט הצופה במדעי החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדעי החברה ובשימוש כללי, האפקט מתייחס לאופן שבו אדם משנה את התנהגותו כאשר הוא נצפה על–ידי אחרים. אנשים אינם מתנהגים לרוב באופן רגיל כאשר הם מודעים לכך שהם נצפים.

הטיית הצופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הטיית הנסיין

במדעי החברה, המונח הטיית הצופה או הטיית הנסיין היא שגיאה בניסוי המתקיימת כאשר הצופים מדגישים יתר על המידה את ההתנהגות שהם מצפים לקבל ואינם מבחינים בהתנהגות שאותה אינם מצפים לקבל. דוגמה קלאסית לכך ניתן למצוא במחקרים אנתרופולוגיים, כמו של מרגרט מיד או מלינובסקי, בהם הציפיות והתפישות המוסריות והרעיוניות של הצופים "אותתו" לאורך זמן לנצפים וגרמו להטייה חריפה בתוצאות. בניסויים מדעיים רפואיים, מנסים להתגבר על בעיית הטיית הצופה באמצעות עריכת ניסוי סמיות כפולה שבו גם המנסה וגם מושא הניסוי אינם מודעים לתוצאות הרצויות או לאיזה חלק של קבוצת הניסוי הוקצו.

אפקט הצופה בפיזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במכניקת הקוונטים, בטרם התבצעה מדידה של גודל פיזיקלי כלשהו, יכולה מערכת להימצא במצב של סופרפוזיציה קוונטית, כלומר כצירוף של כמה מצבים בו זמנית. לדוגמה, אם נרצה למדוד את מקומו של אלקטרון ניאלץ לירות בו פוטון שיחזור למכשיר המדידה וכך נדע את מיקום האלקטרון, אך בעשותנו זאת הפוטון מוסר תנע לאלקטרון. לפי תורת היחסות הפרטית התנע של פוטון שווה לאנרגיה שלו: כאשר c היא מהירות האור. וכך לא נוכל לדעת את מהירות האלקטרון: ככל שרזולוציית מדידת המקום גדולה יותר כך אורך הגל של הפוטון קצר יותר וכך האנרגיה שלו גבוהה יותר[1], כלומר התנע שהוא מעביר לאלקטרון גדול יותר, ולהפך: אם התנע של הפוטון קטן מאוד אורך הגל שלו גדול ולכן לא ניתן למדוד בוודאות את מקומו. הייזנברג הראה באמצעות עקרון האי-ודאות כי אפילו תאורטית, עם כלי מדידה מדויקים עד אין סוף, אף מדידה אינה יכולה להגיע לדיוק מלא ומושלם, הכולל הן את המיקום והן את התנע של אובייקט פיזי.

לצורך הסבר התופעה משתמשים לעיתים בניסוי המחשבתי "החתול של שרדינגר", שבו החתול אינו חי ואינו מת עד שהוא נצפה – אלא נמצא בסופרפוזיציה של המצבים חי ומת. המצב הפיזיקלי מושפע מעצם המדידה ולא מהמידע שצובר הצופה, וההשפעה זהה עבור מדידה ללא צופה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כי לפי מכניקת הקוונטים כאשר h הוא קבוע פלאנק ו- הוא אורך הגל של הפוטון.
PrirodneNauke.png ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.