אינטואיציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אינטואיציה היא תכונה אנושית שכביכול מקנה לאדם ידיעות על המציאות, שמקורן בתת מודע והן נוצרות ללא שימוש בחשיבה.

מה שמאפיין את הידיעה האינטואיטיבית, זו העובדה, שהיא נוצרת במהירות רבה (בן־רגע), ושהיא מופיעה בפתאומיות (בהשראה/בהברקה). למרות זאת הפתרון האינטואיטיבי אינו נוצר תמיד באופן מיידי. כדי לפתור עניין כלשהו עוזר לפעמים "לישון על זה לילה".

אדם האוחז בתובנה אינטואיטיבית אינו יכול להסביר בשלמות מדוע הוא נוקט בעמדה זו ובזה אינטואיציה שונה מדעה, המבוססת באופן מודע על נסיון. על אף זאת אינטואיציה עשויה להיות מעוצבת באופן תת-הכרתי על חוויות קודמות. ובכך היא נבדלת גם מאינסטינקט שהוא נטייה פנימית מולדת ואינו מבוסס על חוויות קודמות.

מעשה אינטואיטיבי הוא מעשה שנעשה תוך שימוש בידיעות שמקורן באינטואיציה.

מוצר נחשב לידידותי למשתמש כאשר אפשר להשתמש בו באופן אינטואיטיבי וללא צורך בהדרכה כלשהי.

ביטויים נפוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "האינטואיציה שלי אומרת ש...".
  • "אני מרגיש באינטואיציה ש...".
  • "אני חש באינטואיציה ש...".
  • "אני יודע באופן אינטואיטיבי ש...".
  • "יש לי קול פנימי שאומר לי...".
  • "יש לי תחושה פנימית ש...".

אדם לא יגיד, "אני חושב באינטואיציה ש...", כיוון שבאינטואיציה - לא חושבים, לא משתמשים בלוגיקה ואין בה שיקול מודע כלשהו - אלא יודעים ידיעה פשוטה.

אינטואיציה בתרבויות שונות, במדע ובפילוסופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן דעות לפיהן אורח החשיבה המערבי הדוגל ברציונליות, מרחיק את האדם המודרני מלהאזין לקולה של האינטואיציה הנתפשת כפרימיטיבית. זאת לעומת תרבויות מזרחיות בהן מרבים יותר להתנהג בהתאם לתחושה הפנימית.

נכון הוא, שמחקר וניסוי מדעיים, אינם מתבססים על אינטואיציה ולא על קולות פנימיים כלשהם. שהרי מטרת המחקר המדעי להוכיח או להפריך ידיעות אף כאלו שמקורן באינטואיציה.

אך מנגד ניתן להציב את גילויי היצירתיות הרבים שבמדע. הבאים לביטוי בתגליות, בהמצאות ובתאוריות מדעיות שונות ופרצי יצירתיות נובעים הרי גם באופן אינטואיטיבי ולאו דווקא בהליכי חשיבה מסודרים (אם כי לאחר הגילוי יש להוכיח את תקפותו בשיטות מדעיות מקובלות).

בפילוסופיה של עמנואל קאנט, אינטואיציה נתפשת כאחד הכישורים השכליים היסודיים ביותר. קאנט עסק בתורת ההכרה והציע משנה מקורית משלו החולקת הן על הגישה האומרת כי כל ההכרה נגזרת מן הניסיון והן על הגישה האומרת שאפשר להגיע אל ההכרה הממשית של טבע העולם באמצעות התבונה בלבד, בלי להזדקק להנחות ניסיוניות.

בפילוסופיה של המתמטיקה קיים זרם הקרוי אינטואיציוניזם, אך אין כל קשר בינו ובין האינטואיציה.

אינטואיציה והאמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא כל תחושה שמקורה באינטואיציה, היא אמת. זאת ניתן לראות כאשר לאנשים שונים יש אינטואיציות סותרות אודות עובדה שאינה נושא לפרשנות או לטעם אישי, לכן חלקן חייבות להיות שגויות.

סיטואציה אמיתית או הנראית כאמיתית, המפרה את האינטואיציה, נקראת פרדוקס. דוגמה לפרדוקס כזה ניתן למצוא בפרדוקס יום ההולדת. שהוא פרדוקס הנובע מהאינטואיציה המתמטית של האדם. גם נוסחאות רבות בהסתברות סותרות את האינטואיציה, לדוגמה בעיית מונטי הול.

המשמעות האינטואיטיבית שמייחסים לתופעות שונות, מטעה אף היא. כדוגמה, ניתן להשתמש בצבע. לכאורה נראה שהצבע הוא תכונתו של העצם הצבוע. בעוד שבפועל הצבע היא תחושה התלויה ברגישות עינו של הצופה לאורכי גל שונים של האור המוחזר מהעצם, ואנשים שונים (למשל עיוורי צבעים) רואים צבע שונה כשהם צופים באותו העצם. דוגמאות חריפות יותר ניתן לראות בפאטה מורגנה ובתעתועי ראייה מסוגים שונים.

על אף שהאינטואיציה מוטעית לעתים, פעמים רבות האינטואיציה היא מועילה. לכן יש לשקול ולבדוק כל מקרה לגופו ולהשתדל לגבות את האינטואיציה במידע תומך נוסף.

אינטואיציה ומיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היות ומקור הידיעה האינטואיטיבית אינו מודע, נוצרה סביב האינטואיציה שורה של רעיונות מיסטיים. מיסטיקנים תלו את תחושת הידיעה האינטואיטיבית ברעיונות שונים ומגוונים, וביניהם קשר ישיר עם אלהים, גלגול נשמות ותודעה קולקטיבית. ההסבר הפשוט לתחושות אלה מצביע על פעילות תת-הכרתית שוטפת שמקרינה לסף המינימלי של ההכרה, כך דברים שנקלטים ומעובדים על ידי התת-מודע באים לידי ביטוי לפניי שאדם מסוגל להבינם בצורה הגיונית.

פיתוח אינטואיציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי פרופסור דניאל כהנמן, ניתן לפתח את האינטואיציה כאשר יש חוקיות מסוימת אף אם אין אנו מודעים לה, לא מדובר בכוח אל-טבעי. לדבריו יש לנו שתי מערכות: "מערכת 1" שהיא פועלת מאחורי הקלעים, לא מודעת, אוטומטית, והשימוש בה אינו דורש מאמץ ולרוב אינו בשליטה רצונית, ו"מערכת 2" שהיא החשיבה המודעת, רצף המחשבות שזורם בראשנו. היא אטית מאוד ויכולה בכל רגע לבצע רק פעולה אחת, וגם אז דורשת שליטה ומאמץ. לדבריו "עיקר השיטה לתכנת את האינטואיציה: חוקיות, תרגול רב ופידבק מיידי ורציף מהמומחה הכי טוב שאתה יכול למצוא". אחד מהשלושה לא מספיק. הוא מביא דוגמה של מיון אפרוחים קטנים. אין לאפרוחים צעירים סימני זיהוי להבחנה מהירה על ידי אדם בין זכר לנקבה, אבל אם עובדים מתלמדים מנחשים בשלב ראשון את מין האפרוח ניחוש עיוור, ומקבלים היזון חוזר מיידי ממומחה, הם מגיעים ל99.7% דיוק רק לפי הרגשה‏[1].


יתרונות ושימושים באינטואיציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אינטואיציה היא אחד המקורות לשכל ישר (Common sense).
  • שיטה חשובה העושה שימוש באינטואיציה, היא סיעור מוחות.
  • ערנות לקולה של האינטואיציה כגורם להצלחה בחיים:
    הפסיכולוג הבריטי ד"ר ריצ'רד וייזמן בספרו 'מזלך בידך' מספר על מחקר שערך כדי למצוא את מאפייני המצליחנים, מאפיינים החסרים אצל מפסידנים. אחד מממצאי מחקרו הוא שהמצליחנים מקשיבים לאינטואיציה שלהם. הקשבה זו גורמת להם להימנעות מסיכונים מחד ולפתיחות להזדמנויות להצלחה מאידך. לא תמיד המצליחנים ינהגו כפי שמורה להם האינטואיציה, אך הם לא יתעלמו מקיומה.
    עוד הוא קובע כי ניתן לפתח את האינטואיציה ולחזקה בכך שבשלב ראשון מגלים ערנות לתחושות הפנימיות ונמנעים מלדחוק אותן הצידה. בשלב שני יש לשקול היטב האם נכון יהיה במקרה הרלוונטי להישמע לקולה של האינטואיציה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מלקולם גלדוול, ממבט ראשון, הוצאת כתר, 2005.
  • אסתי פישר-היים, פתאום הבנתי, הוצאת דיונון, 2004.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איך האינטואציה עובדת, ראיון עם זוכה פרס נובל פרופסור דניאל כהנמן, מוסף כלכליסט 27.09.2011 - http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3533866,00.html