אריה חיימוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אריה יהודה חיימוביץ'
אריה חיימוביץ.png
לידה 1862
חורודיש, ליטא
פטירה 1944 (בגיל 82 בערך)
מדינה ישראל
מקום קבורה בית העלמין גאולים (בית העלמין הישן)
ידוע בשל תרומתו לכפר סבא
מקצוע רב
השקפה דתית יהודי, אורתודוקסי
בת זוג ברכה חיימוביץ'

ר' יהודה אריה (לייב) חיימוביץ' (1862 - 17 באוקטובר 1944) היה רב, מקים בית הכנסת הראשון בכפר סבא ואחד מהתורמים הראשיים לפיתוחה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיימוביץ' נולד בעיירה חורודיש שבליטא. בהיותו בן 15 הלך יחד עם שאר בני משפחתו לקיליה שבסרביה, שם שימש אביו, ר' חיים כשו"ב, מוהל, מלמד ובעל קורא.

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1890 נשא לאישה את ברכה והשניים עברו לגור יחדיו ברומניה, שם החל אריה לעסוק במסחר בתבואות ואחר כך גם בעצים. פעמיים בשנה היה מעביר עצים באניה מאיסטנבול ליפו והיה מחזיר שקדים. בשנת 1908, כשהיה בבנק עותומן ביפו, הציע לו מתווך קרקעות ערבי בשם איברהים סבאח לקנות חלקת קרקע של 150 דונם בכפר-סבא, וחיימוביץ' קיבל את הצעתו. לאחר מספר חודשים עלה חיימוביץ' יחד עם אשתו ושבעת ילדיו לארץ.

המניע העיקרי שלו לעלות לארץ היה בשל היותו ציוני דתי, ובנוסף בגלל היותו סוחר בין ישראל לטורקיה. באותה שנה העלה חיימוביץ' גם את הוריו לירושלים.[1][2] היה אדוק, ועם זאת שלט גם בשפות רבות ולמד לימודי חול.[1]

תקופת בניית הבתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

את תקופת בניית הבתים מתאר ישראל, בנו של ר' יהודה אריה חיימוביץ:

"כל מתיישב בנה שני חדרים, מטבח ומרפסת מאבני כורכר מסידני- עלי ומשייך-מוניס. אבי בנה את ביתו בכספו הוא. הוא הזמין אבנים מסותתות מהכפר חבלה, אשר בהרי אפרים. כל אבן עלתה אז בישליק תורכי. כשנודע לד"ר צבי סלור, שאבא בונה בית יפה של אבן מסותת, הציע לו שיכפיל את ביתו והוא יגור בו בשכירות. וכך היה ביתנו הגדול והיפה במושבה. ידידיו של אבא, כששמעו על כוונתו להתיישב בכפר-סבא, שאלו אותו: 'ידענו שאתה ציוני ואידאליסט, אבל אתה יהודי דתי ובכפר-סבא אין בית כנסת ולא תלמוד-תורה, איפה ילמדו הילדים?' השיב להם אבי: 'רבותי, במקום שיהודה אריה יגור בו יהיה בית כנסת ותלמוד-תורה. בעוד חמש שנים יהיו כאן בתי-ספר ובתי-כנסת וכפר-סבא תהיה עיר ואם בישראל ואולי גדולה ויפה מפתח-תקווה"

הספר - כפר סבא

בחצר ביתו גידלו חיימוביץ ומשפחתו עופות, שגרמו לרעש רב, ומשכו מזיקים רבים, כמו נחשים ושועלים. מסיבה זו החליטו השכנים לילה אחד לשפוך בקבוק נפט על הכלוב ולשרוף אותו כליל.[1]

תרומתו לכפר סבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיימוביץ' תרם וקידם את בניית בית הכנסת הראשון בכפר-סבא. הוא תרם כספים רבים, ואף את הקרקע עליו נבנה בית הכנסת. בנוסף חיימוביץ' הקים את קרן "גמילות חסדים" בעיר.

אריה חיימוביץ' נטע כרם ענבים, ובכך הוביל לפיתוחה של כפר סבא. לחיימוביץ' הייתה העגלה היחידה בכפר סבא, ובאמצעותה נסע פעם בשבוע לפתח תקווה להביא מצרכים, למשפחתו, ולכל אנשי כפר סבא,

מיידי ערב שבת, בבית הכנסת הנהיג מנהג לאחר תפילת מנחה, כשהזמין את כל אנשי המושבה לסעודה השלישית של שבת בביתו. חיימוביץ' קיבל לחמניות מהמאפייה, ואת השאר הכינה אשתו ברכה מכינה. כל זקני כפר סבא וכל האנשים החשובים בכפר סבא היו מוזמנים לסעודה הזאת.[2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 שלמה אנגל, כפר סבא, עיריית כפר סבא
  2. ^ 2.0 2.1 יהודה אבי יוסף, ר' יהודה חיימוביץ הגבאי הראשון, כפר סבא הקטנה