Article MediumPurple.svg

כפר סבא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כפר-סבא
Kfar Saba COA.svg
Flag of Kefar Saba.svg
"העיר הירוקה"
PikiWiki Israel 4984 samson in kfar saba park.jpg
פסל שמשון בפארק כפר סבא
שם בערבית كفار سابا
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה יהודה בן חמו
גובה ממוצע ‎52‏ מטר
תאריך ייסוד 1903
סוג יישוב עיר 50,000‏–99,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2015:
  - אוכלוסייה 96,922 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.9%‏ בשנה עד דצמבר 2015
  - צפיפות אוכלוסייה 6,684 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 14,500 דונם
(למפת נתניה רגילה)
Netanya.svg
 
כפר-סבא
כפר-סבא
32°10′51″N 34°54′46″E / 32.1808243460103°N 34.9128463434964°E / 32.1808243460103; 34.9128463434964קואורדינטות: 32°10′51″N 34°54′46″E / 32.1808243460103°N 34.9128463434964°E / 32.1808243460103; 34.9128463434964
דירוג חברתי-כלכלי 8 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4558
לאום ודת
יהודים: 96.4% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0% דרוזים: 0% אחרים: 3.6%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2014
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.9%
גילאי 5 - 9 7.6%
גילאי 10 - 14 6.3%
גילאי 15 - 19 6.0%
גילאי 20 - 29 11.5%
גילאי 30 - 44 21.6%
גילאי 45 - 59 15.5%
גילאי 60 - 64 6.6%
גילאי 65 ומעלה 16.0%
לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2014
חינוך
סה"כ בתי ספר 40
–  יסודיים 20
–  על-יסודיים 24
תלמידים 15,424
 –  יסודי 7,672
 –  על-יסודי 7,752
מספר כיתות 559
ממוצע תלמידים לכיתה 28
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ד (2013‏-2014)
פרופיל כפר-סבא נכון לשנת 2014 באתר הלמ"ס
www.kfar-saba.muni.il

כְּפַר-סָבָא היא עיר במחוז המרכז בישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 1962. שטחה כ-14 קמ"ר, ובשנת 2011 התגוררו בה כ-93,273 תושבים על 30,543 בתי אב[1]. כפר-סבא היא מרכז מנהל, מסחר, חינוך ושירותי רפואה של אזור דרום השרון, ויש בה מרכז תעשייה גדול. העיר חברה בארגון פורום ה-15.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתקופת בית שני ועד המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפר סבא מוזכרת לראשונה בכתבי יוסף בן מתתיהו בתיאור מלחמותיו של המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי:

"ובא (אנטיוכוס דיוניסוס) ליהודה עם שמונת אלפים חיילים חמושים ושמונה מאות פרשים, ואלכסנדרוס (ינאי) שפחד מפני הסתערותו חפר תעלה עמוקה בכפר־סבא..."[2]

בספרו מלחמות היהודים, מספר יוסף בן מתתיהו על הקמת העיר אנטיפטריס (כיום תל אפק):

"עמק כפר סבא, העמק היפה במלכותו, המלא נחלי מים ועצי חמד."[3]

כפר סבא נזכרת בתלמוד הבבלי פעמיים:

"מעשה בשקמה של כפר סבא שהיו מוחזקין בה טומאה."[4]

על פי התלמוד הירושלמי, הייתה כפר סבא קצה התחום שתלותו הכלכלית בנמל קיסרי הייתה רבה, עד כדי שהיו אמוראים שהתירו את הפירות בשוק כפר סבא ללא הפרשת תרומות ומעשרות, בהנחה שהם מיובאים מחו"ל ופטורים מתרומה (ירושלמי מסכת דמאי כב, ג). כפר סבא גם מוזכרת בכתובת רחוב בכתיב "כפר סבה".

כיום מזהים את מיקום כפר־סבא של תקופת בית שני עם היישוב הערבי באותו שם, שהתקיים באזור שיכון קפלן של היום. עדויות על יישוב ערבי זה מצויות בכתביהם של הגאוגרפים הערביים אל־מֻקַדַסִי ונאצר כוסרו מהמאה ה-10. היישוב הערבי כפר סאבא נראה במפה של ארץ ישראל שצייר האנגלי ויליאם וי (William Wey) בשנת 1462, אך הוא ממוקם בין הר תבור לטבריה. במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 מסומן כפר סאבא 2.5 קילומטר מערבית לקלקיליה. בתקופת המנדט הבריטי התגוררו בכפר זה כ-800 תושבים, רובם בני שבט עֻבֵּידָיֶה השייך לברית שבטי אבו כישכ.

הקמת כפר־סבא היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה נוסדה כפר סבא כ"מושבת בת" של המושבה פתח תקווה. כ-7,000 דונם מאדמות כפר־סבא נרכשו בשנת 1892 על ידי קבוצת יזמים יהודים מפתח תקווה ובראשם יחיאל מיכל פינס וחתנו נח קרלינסקי. מטרתם הייתה להציע את האדמות למכירה ליהודים עשירים מהגולה. הרעיון היה לטעת מטעי שקדים בחלקות וכשהעצים יתנו פרי יעלו בעלי החלקות לארץ. למרות ניסיונות הפרסום דרך משרד שהוקם בפריז ובעיתונות היהודית של אותם ימים כדוגמת "המליץ", הקנייה התבררה כלא מוצלחת, שכן האדמות נמצאו במקום שומם, מוזנח ורחוק מכל יישוב יהודי. לאחר הכישלון רכש הברון רוטשילד את האדמות בשנת 1896, ובתחילת המאה ה-20 הן עברו לידי חברת יק"א שקיבלה מהברון את הטיפול במושבותיו. חברת יק"א ניסתה ללא הצלחה לגדל במקום יסמין לתעשיית הבשמים.

בשנת תרס"ג (1903), הנחשבת כיום כשנת הקמת היישוב היהודי בכפר־סבא, מכרה החברה את מקצת האדמות לאנשי ירושלים ואת רובן לאיכרי פתח תקווה, כדי שיתיישב בהן הדור השני - בני האיכרים. חלק מאדמות אלו נמכר לאחרים, בעיקר לעולים חדשים. המתיישבים הראשונים היו בני פתח־תקווה וחלוצי העלייה השנייה שעבדו במקום ששה ימים בשבוע ונהגו לחזור לפתח־תקווה לקראת השבת. הם התפרנסו מכרמי שקדים, גפנים וזיתים. 12 המתיישבים הראשונים של כפר סבא הם יצחק שיינפיין, דב סקיבין, נתן רפופורט, דב ויינברג, יוסף סוסנובסקי, יואל אוברוצקי, בן-ציון זטלר, יהושע וישני, אליעזר נלקין, חיים סוסנובסקי, ברוך פריבר ואברהם קמינסקי[5].

בשנת 1906 נחפרה הבאר ההיסטורית בעומק של 18 מטרים, הנמצאת כיום מאחורי בניין העירייה ("הח'אן"), ולצידה ניטעו שני עצי אקליפטוס על ידי יצחק שיינפיין. בין החלוצים שעבדו בכפר־סבא היו דוד בן-גוריון (אז דוד גרין) וברל כצנלסון. בן-גוריון כתב לאביו באביב 1907 כדלקמן:

"מאחורי הפסח אני עובד פה. האוויר צח ובריא מבפתח־תקווה כי כפר־סבא נמצאת על רמה גבוהה ומוקפת הרים."

ברל כצנלסון סיפר אחר־כך:

"אני ביליתי את החורף הראשון שלי בארץ־ישראל (1909) בכפר־סבא. הייתי שם כל ששת ימי השבוע וביום ששי לאחר העבודה, שגמרו אותה בהקדם, היינו לוקחים את הנעליים, או הסנדלים, או המגפיים, על הכתף והולכים ברגל לפתח-תקווה."

השלטון העות'מאני סירב לתת רישיונות בנייה, ועל כן נאלצו המתיישבים הראשונים להתגורר בצריף. בהמשך, התגוררו המתיישבים בבניין מוארך בן קומה אחת שבגג הרעפים שלו נקבעו חלונות. הבניין המוארך שימש בעיקר כאורווה לבהמות אך היו בו גם שני חדרי מגורים (בניין הח'אן, כיום משרדים של עיריית כפר־סבא). צורת יישוב ארעית זו נמשכה עד שנת 1912.

בשבת נחמו של שנת תר"ע (1910), נתקל שומר ערבי שהועסק על ידי בעלי האדמות מפתח תקווה בקבוצה של גנבי שקדים מקלקיליה השכנה וירה אליהם. כתוצאה מהירי נהרג אחד הגנבים. כתגובה פרצו עשרות ערבים זועמים לח'אן של כפר־סבא, הכו את יושביו היהודים, שברו ובזזו ציוד ולקחו בשבי שני שומרים יהודים, ראש השומרים אהרן אוסטרובסקי וחיים סוסנובסקי[6][7]. תגבורת שהגיעה מפתח־תקווה אחרי כמה שעות ניהלה משא ומתן עם נכבדי קלקיליה, שכתוצאה ממנו שוחררו השניים ואף שולמו פיצויים בגין הנזקים לרכוש. ההתקפה עוררה התרגשות בארץ ישראל ובעולם היהודי, והוחלט להפוך את כפר־סבא ליישוב קבע. הבתים הראשונים נבנו בעזרת הלוואה מחברת עזרה של יהודי גרמניה בתוואי שכיום הוא רחוב הרצל והוסוו כרפתות בגלל היעדר היתרי בנייה. בניית הבתים הסתיימה ב-1913, והיא הוכרה כמושבה בפני עצמה[8].

מלחמת העולם הראשונה ופרעות תרפ"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלט שמוצב במתחם קורבנות גירוש תל אביב בכפר-סבא

מלחמת העולם הראשונה הייתה תקופה קשה לתושבי כפר־סבא. הטורקים החרימו בהמות-עבודה ויבולים, מעט מהתושבים גויסו לגדודי העבודה הטורקיים, חורשות האקליפטוסים נגדעו כדי לשמש חומר הסקה לקטרים ועל אלה נוספה מכת ארבה ב-1915 אשר פגעה קשה בצמחייה.

באביב 1917 גרשו הטורקים אלפי יהודים מתל אביב ומיפו והם מצאו להם מקלט זמני בסוכות שבנו מעצי אקליפטוס בשולי המושבה כפר־סבא. חוסר התנאים הסניטריים גרם למגיפות ורבים מהמגורשים מתו. בבניין הח'אן הוקם בית חולים ארעי וצוות רפואי קטן ניסה לעזור כמיטב יכולתו. הרופא הידוע ד"ר הלל יפה שבקר בכפר־סבא בתחילת 1918 כתב ביומנו:

"כמעט כל היישוב בכפר־סבא חולה, מלוכלך, לקוי בכינים. יש שם 250 חולים. כ־25 מתים כל שבוע."

רבים מהפליטים מתו אלמונים והם קבורים עד היום בקבר אחים בסמוך לבית הקברות הצבאי של כפר־סבא.

במשך כשנה שכנה כפר־סבא על קו החזית בין הצבא הבריטי לצבא הטורקי, והיא נחרבה בהפגזות של שני הצדדים. בספטמבר 1918 כשכבשו האנגלים את כפר־סבא, היא הייתה הרוסה לחלוטין, בפעם השנייה תוך שמונה שנים. חלק מהנפגעים היהודים היו פליטים מתל אביב ומפתח תקוה אשר צעדו לקראת הצבא הבריטי שהתקדם ממעברות הירקון לכיוון טירה, שהייתה מפקדת הצבא העות'מאני באזור. הפליטים היהודים הרעבים באו לבקש מזון מהחיילים הבריטיים. הבריטים חשבו אותם לחיילים טורקים שלבשו בגדים אזרחיים וירו בהם.

הניסיון לשקם את היישוב לאחר המלחמה לא עלה יפה. במאי 1921 פרצו ברחבי הארץ פרעות תרפ"א. ועד ההגנה בפתח־תקווה שחשש ליישובים הקטנים כפר־סבא ועין־חי (כיום כפר מל"ל), הסמוכים למתפרעים בקלקיליה, הורה על פינויים. כשחזרו התושבים לכפר־סבא כעבור כמה שבועות מצאו כי כל הבתים נבזזו והועלו באש. בקיץ 1921 החלו לבנות את כפר־סבא בפעם השלישית והפעם לתמיד.

שנות העשרים והשלושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלילת הרחוב הראשי בכפר סבא (לימים רחוב ויצמן), 1929
שרידיו של בית אריזה טיפוסי לשנות ה-20 בצפונה של העיר, 7/07
אנדרטת חטיבת אלכסנדרוני הניצבת על תל חורבות הכפר הערבי כפר סאבא בעיצוב יהודה יהב, 10/07

כפר-סבא התפתחה באיטיות בתחילת שנות ה-20. משהתברר כי אדמותיה מתאימות לגידול פרי הדר הפך ענף ההדרים לענף הראשי שהחליף את השקדים, והחלה תנופת פיתוח. בסוף שנות ה-20 היו במושבה 2,000 דונם של פרדסים. ב־1930 היו בכפר־סבא 1,405 נפש שהתגוררו ב-207 בתים פרטיים. בשנות ה-30 חלה התקדמות גדולה בעיר כשענף ההדרים היה הענף הכלכלי והמעסיק הראשי. עד אמצע שנות ה-30 היו הפועלים שהועסקו בקטיף יהודים בלבד, אך בחורף 1934 נאלצו הפרדסנים להעסיק ערבים בשל מחסור בידיים עובדות. ההסתדרות תבעה שעבודות הקטיף והאריזה יהיו בידי יהודים בלבד והעמידה משמרות מחאה בכניסה לפרדסים. פרצו עימותים ומשטרת המנדט הבריטי אסרה כמה ממנהיגי הפועלים ביניהם פנחס קוזלובסקי, לימים פנחס ספיר.

בתקופת המרד הערבי הגדול בשנים 19361939 סבלו תושבי כפר־סבא מהתנכלויות ערביי כפר סאבא הערבית והכפרים שמסביבה, במיוחד לעובדים בשדות ובפרדסים. הערבים עקרו עצים ושרפו יבולים. במיוחד סבל הקיבוץ רמת הכובש שהוקם צפונית מזרחית לכפר־סבא. רוב המבוגרים בכפר־סבא השתייכו להגנה, שלצדה פעל גם סניף של האצ"ל, ומאוחר יותר גם של הלח"י.

במשך שנים נוהלה המושבה בידי שלושה "מוכתארים" שייצגו שלוש קבוצות: "האיכרים", "בעלי הבתים" ו"הפועלים". מצב זה נמשך עד שבשנת 1937 הכריזו הבריטים על הקמת מועצה מקומית ממונה, שבה היה ייצוג שווה לכל הקבוצות. שנים אלה גם סימנו תחילתה של תקופה ארוכה של שלטון תנועת העבודה במושבה. היו בה שכונות מיוחדות למגורי פועלים, והתרכזו בה גרעינים של קיבוצי הכשרה שהכינו עצמם לעלייה על הקרקע. ביניהם מקימי רמת הכובש, חפציבה, כפר ויתקין, אושה, דן, דפנה, רגבים, גברעם וחפץ חיים.

ב־1939 חיו בכפר־סבא 3,000 איש, נסלל בה הכביש הפנימי הראשון (רחוב השרון, לימים רחוב ויצמן), ונערכו בחירות ראשונות למועצה שבהן זכתה הסתדרות העובדים לרוב מוחלט. על אף מתחים חברתיים, הצטיינה כפר־סבא בחינוך. לא היו בה זרמי חינוך פוליטיים ו־20 שנה לפני חוק החינוך הממלכתי הלכו כל ילדי כפר־סבא לבית־ספר אחד (בית־ספר ע"ש אוסישיקין הפועל עד היום). בשנה זו גם נחנך בית הכנסת הגדול של היישוב בסמוך למבנה "הח'אן" (בניין העירייה כיום).

שנות הארבעים ומלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-40 היו תקופת התפתחות והתרחבות בכפר־סבא. ב־1943 היו בה 3,630 תושבים ומשנה זו ואילך החלה כפר־סבא לקלוט עולים מתימן, מלוב ומטורקיה וכן פליטים מן השואה. את העולים קיבלה על עצמה לשכן חברת "חצרות הדר", חברה שהקימה המועצה המקומית. החברה בנתה יחידות דיור ושיכונים חדשים לעולים ולבני כפר־סבא שהשתחררו משרותם בצבא הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה. בתקופה זו גם הוקם המוסד החינוכי "אונים" (1945).

בתקופת מלחמת העצמאות שכנה כפר־סבא בקו החזית, ותושביה סבלו מהתקפות ערביי כפר סאבא הערבית, ביאר עדס ("באר העדשים", כיום בתחומי הוד השרון) וקלקיליה. פועלים הותקפו בדרכם לעבודה בשדות והיו ניסיונות לנתק את התחבורה לרמת הכובש ולבית המדרש על שם ברל כצנלסון (כיום בית ברל). מעט לפני הכרזת העצמאות נכבשו כפרים אלה על ידי חטיבת אלכסנדרוני במבצע מדינה, וביום קום המדינה, ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948), היה כל השטח שממערב לקלקיליה בידי "ההגנה". בהמשך המלחמה היו שמועות שלא התממשו על הכנות לתקיפת כפר־סבא בידי כוחות סדירים עיראקיים וירדנים, ובלילה אחד אף היה חשש שצריך יהיה לפנות את המושבה.

שנות החמישים והשישים, מכפר לעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת המרכזי

עם הקמת המדינה היו בכפר־סבא כ־5,500 תושבים. העיר קלטה עולים במהירות והוקמו השיכונים קפלן ויוספטל על מנת לקלוט את גלי העלייה מארצות ערב. בשנת 1950 הקים חיל הנח"ל את קיבוץ ניר אליהו צפונית מזרחית לשכונות אלה על מנת לייצר רצף התיישבות יהודי ולמנוע המשך ההסתננויות. בשנת היובל להקמתה (תשי"ג – 1953) כבר מנתה כ־15,000 תושבים. שוב לא ניתן היה להסתפק בחקלאות בלבד כמקור תעסוקה יחיד בכפר־סבא והוקם אזור תעשייה. היובל נחגג בשורה של טקסים שבהם השתתף ראש הממשלה דוד בן-גוריון, הוצאת מעטפה מיוחדת של דואר ישראל וכתיבת המנון:

"עֲלֵה־נָא, עֲלֵה – כְפַר מוֹלֶדֶת זָקֵן
הוֹרָתֵנוּ עָלֶיךָ נָסַבָה
אִם לִבֵּנוּ מִכָּל שִמְחוֹתָיו יִתְרוֹקֵן
תִּוָּתֵר שִמְחָתְךָ – כְפַר־סָבָא"[9]

השנים שלפני מלחמת סיני היו סוערות מבחינה ביטחונית וצה"ל הגיב בכמה פעולות תגמול. הגדולה שבהן נערכה כנגד משטרת קלקיליה בליל ה-10 באוקטובר 1956. הכוח יצא מקיבוץ ניר אליהו ונתקל בהתנגדות עזה של הצבא הירדני. בקרב נהרגו 18 מלוחמי צה"ל וכ־100 ירדנים.

ב-1956 נחנך בעיר מרכז רפואי מאיר שהחל את דרכו כבית־חולים לחולי ריאה. עם סוף שנות ה-50 מעמדה של כפר־סבא כמושבה לא הלם את המציאות - הגידול הנמשך באוכלוסייתה הפך אותה למעשה לעיר, ולכן פנתה המועצה המקומית למשרד הפנים בבקשה לאשר לכפר־סבא מעמד של עיר. הבקשה אושרה, וכפר־סבא הייתה רשמית לעיר ב־1 באפריל 1962. כראש העירייה נקבע מרדכי סורקיס, ששימש קודם לכן כראש המועצה במשך 11 שנים. שני תהליכים איפיינו את צמיחתה של כפר־סבא בשנות ה-60: הראשון, הפיכתה לעיר מרכזית בשרון. הוקמו בה הסניפים האזוריים של מוסדות כגון בית המשפט, המשטרה וסניפי רשות המסים בישראל והמוסד לביטוח לאומי. והשני, צמצום החקלאות בעיר והקמת מפעלי תעשייה כמקור תעסוקה עיקרי, כדוגמת "אלבר" לערגול מתכות ו"פקר פלדה". עם־זאת, עדיין היו בסוף שנות השישים בעיר אלפי דונמים של פרדסים (כולל במרכז העיר) ושטחים לגידול ירקות.

במהלך מלחמת ששת הימים הייתה כפר סבא בקו החזית. תותחים ירדניים הפגיזו את השכונות קפלן ויוספטל, מטוסים ירדנים תקפו את מפעל "אלבר" ובהפצצה נהרגו ארבעה מעובדיו. בקלקיליה הסמוכה הוצבו תותחים ארוכי טווח והם הפגיזו את תל אביב. צה"ל כיתר את העיר הערבית והאש הירדנית השתתקה ב-6 ביוני. ב-7 ביוני 1967 השתלט צה"ל על קלקיליה ורבים מתושבי כפר-סבא, שהוסר מהם איום העיר השכנה, נהרו לראותה.

משנות השבעים ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחוב ויצמן, דוגמה לבניית אכסדרות עם קשתות לפני החנויות
מדרחוב ירושלים
אנדרטה לזכר נועה אורבך, תלמידת תיכון, שנרצחה בפיגוע טרור בכפר סבא ב-2002

תהליך העיור של כפר-סבא הואץ החל מסוף שנות ה-60, הבנייה הפכה צפופה ורבים מיוצאי גוש-דן עברו להתגורר בעיר. בין השאר היו גם כמה קבוצות מאורגנות גדולות שעברו להתיישב בכפר־סבא, בהן קבוצה של קצינים מחיל הים שהקימו את שכונת חיל הים. כפר-סבא השתתפה בקליטת העלייה מברית המועצות של תחילת שנות השבעים ואף הוקם בה מרכז קליטה. בשנת 1977 התגוררו בעיר 35,000 תושבים - כמעט כפול מ־19,000 התושבים שהתגוררו בה בעת שהוכרזה לעיר 15 שנה לפני־כן.

היה ברור שגידול בלתי מבוקר יגרום לצפיפות בלתי רצויה ואיבוד הצביון כעיר קטנה טובלת בירק. במטרה למנוע זאת, הכין אדריכל העיר יוסף קולודני ב-1976 תוכנית מתאר מקומית, שבה נעשה מאמץ להפריד בין הולכי הרגל לכלי הרכב באמצעות רשת של גנים; חלוקת העיר לרבעים; הטלת הגבלה על מספר הדירות לדונם; מעבר לבנייה מדורגת, בעלת גגות רעפים; כל זאת במטרה מוצהרת שבשנת 2000 לא יעלה מספר תושביה של העיר על 85,000.

במסגרת התוכנית המכונה "התוכנית הרביעית" (שכן הייתה זו הפעם הרביעית בה הוכנה תוכנית מתאר לכפר-סבא), נבנה מרכז עירוני חדש בין הרחובות ארבל וכצנלסון שכלל את היכל התרבות ומרכז עסקים וביניהם חיברה ככר העיר. מרכז שני המיועד לחינוך וספורט הוקם לאורך רחוב בן יהודה וכלל את קריית החינוך, אולמות ספורט, מגרשי אתלטיקה ואת האצטדיון העירוני. החלטות נוספות שהתקבלו במסגרת התוכנית היו שבמרפסות הפתוחות של דירות המגורים ("מרפסות שמש") יהיו אדניות בנויות לפרחים ובבניינים המשלבים מגורים ומסחר חויבו הקבלנים לבנות אכסדרה עם קשתות לפני החנויות להגנה מפני גשם ושמש. דגש מיוחד הושם על הגנים הציבוריים. במסגרת התוכנית הופקעו שטחים והוקמה רשת נרחבת של גנים שנועדו להפריד בין הולכי הרגל לתחבורה. ניתן כיום לחצות את כפר־סבא בהליכה מצפון לדרום וממזרח למערב בכמה מסלולים בהם עוברים בגנים, פינות חמד ומגרשי שעשועים, כשמדי פעם יש לחצות רחובות לרוחבם בלבד. על תכנון מחדש זה של העיר זכה קולודני בפרס רכטר לאדריכלות בשנת 1984.

הקירבה לעיר הערבית השכנה קלקיליה השפיעה על כפר-סבא לטוב ולרע. במשך שנים היו תושבי העיר נוהגים לבצע את קניותיהם בקלקיליה, מנהג שפסק עם פרוץ האינתיפאדה ב-1987, ומאז אין קשר בין שתי הערים. במלחמת המפרץ הייתה לקירבה זו השפעה חיובית - בניגוד למקומות אחרים, רוב תושבי כפר-סבא לא נטשו את העיר בשל האמונה כי העיראקים לא יכוונו טילים למקום כה קרוב לאוכלוסייה ערבית. לעומת זאת, באינתיפאדה השנייה, סבלה כפר-סבא מכמה פיגועי התאבדות שבהם נרצחו חמישה תושבים.

מאז תחילת המאה ה-21 מצויה כפר-סבא בבעיה של שטחים לבנייה. כל עתודות הקרקע הגדולות נוצלו ועיריית כפר־סבא מבקשת לצרף לתחומי העיר שטחים חקלאיים בצפון ובצפון-מזרח העיר. בין היתר נעשה ניסיון לכלול בתחום כפר-סבא את מכללת "בית ברל" ולהפוך בכך לעיר אוניברסיטאית. במקביל, מגובשת בימים אלו "תוכנית אב אסטרטגית" לתכנון עירוני בכל תחומי החיים בעיר עד לשנת 2030.

בסוף העשור הראשון של המאה ה-21 החלה בניית 'השכונה הירוקה', שכונה שנבנתה בבנייה ירוקה במערב העיר, בסמוך לסביוני הכפר, שכונת עלייה ושיכון ותיקים.
סיום בניית ואיכלוס הבנייה תסתיים באמצע העשור השני של המאה ה-21. בשכונה נבנו, נבנים וייבנו כ-200 בניינים ויאוכלסו שם כ-20 אלף איש (הנחה).

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]



לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2015, מתגוררים בכפר סבא 96,922 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.9%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2014, העיר מדורגת 8 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ד (2013‏-2014) היה 81.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2013 היה 10,784 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,247 ש"ח).[10]

שכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכונות מזרח העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכונות מזרח העיר הוקמו בסביבת כפר סבא הערבית, שנודעה גם כ"נבי ימין". כבר שנת 1949 התיישבו בבתים שנותרו מכפר סבא הערבית כ-100 משפחות מיוון, טורקיה, עיראק, איראן וצפון אפריקה, שהיוו את הבסיס להקמת מושב נווה ימין[11][12]. באמצע שנת 1950 עברו רוב התושבים לבתים שהוקמו במושב נווה ימין, אך בכפר סבא הערבית נותרו 19 משפחות שנדחו מהצטרפות למושב בטענה של אי התאמה חברתית[13][14]. בשנת 1952 הוקם שיכון קפלן למפוני מעברת כפר סבא, ובשנת 1962 הוקם שיכון יוספטל. בשנת 1965 נסלל כביש חיבור ישיר בין שכונות מזרח העיר ורחובות הגליל ובן יהודה במרכז כפר סבא[15]. מני אז הוקמו שכונות נוספות שנועדו לחבר את שכונות מזרח העיר אל מרכז כפר סבא.

  • קפלן - את הרעיון להקים את השכונה העלה פנחס ספיר באמצע 1950. לצורך כך הוא ביקש מהממשלה להעביר לידי כפר סבא את האדמות הנטושות ולהלוות לה את הכספים הדרושים[16]. אבן פינה לשכונה הונח על ידי דוד בן-גוריון ביולי 1951[17][18]. השכונה הוקמה ב-1952 כשכונת בתים פרטיים של 28 מ"ר מצפון לכפר סבא הערבית, לצורך שיכון אנשי מעברת כפר סבא[19]. הבתים כללו חדר וחצי ומטבחון. שירותי שדה ומקלחת היו מחוץ לבתים[20]. בתחילה לא רצו אנשי המעברות לעבור לשכונה בגלל הדרישה שירכשו את הבתים[21] במחיר שנראה להם יקר יחסית לאיכות הבתים, אך בתחילת נובמבר 1952 החלו הראשונים לעבור לשכונה[22][23][24]. לאחר פינוי מעברת כפר סבא בראשית 1953 ופיזור תושביו ברחבי ישראל[25], פנו רבים מתושבי המעברה בבקשה להיכנס לשכונה[18]. באוגוסט 1953 היו בשכונה בין 350 ל-500 יחידות דיור[26]. בשנת 1954–1955 התלוננו התושבים על מחיר הקנייה והשכירות הגבוה לטעמם עבור הבתים, תוך ציון שאין בבתים ביוב וחשמל[27][28][29]. בשנת 1955 התריע משרד הבריאות על המצב התברותי הירוד בשכונה[18]. בשנת 1959 הושג פשרה בין חברת חצרות הדר שהקימה את הבתים והמתיישבים על ערך הבתים והשכונה הועברה, בספטמבר 1960, לאחריות עמידר, שהתחייבה להוסיף חדר לבעלי משפחות גדולות ולהתקין מערכת ביוב בבתים[30][31][32]. עם השנים הרחיבו התושבים את בתיהם[33].
  • יוספטל- השכונה הוקמה על ידי משרד העבודה והסוכנות היהודית ויועדה לכלול 1000 יחידות דיור. הבנייה החלה באמצע 1962[34] ולאחר פטירתו של גיורא יוספטל, נקראה על שמו[35]. השכונה מורכבת משיכוני רכבת בבנייני קומות ואזבסטונים. בתחילת מלחמת ששת הימים הופגזה על ידי הלגיון הירדני[36]. בשנות ה-70 הייתה שכונת עוני של יוצאי צופון אפריקה ורומניה[33].
  • גבעת אשכול - הוקמה בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 ואוכלסה במקור בעיקר על ידי עולים מרוסיה בימי העלייה מברית המועצות בשנות ה-70[33].
  • בית ונוף
  • גני השרון (כפר סבא הצעירה) - הוקמה בשנות ה-90 של המאה ה-20 כשכונה להשכרה ארוכת טווח
  • הדרים - הוקמה בשנות ה-80 של המאה ה-20
  • נווה הדרים -
  • שכונת אבו סנינה - הוקמה בשנת 1948, כאשר משפחת אבו סנינה ברחה בעקבות מלחמת העצמאות מהכפר אג'ליל, במקום שבו שוכן כעת מתחם הסינמה סיטי, המרכז המסחרי "רב מכר" ומחנה גלילות , למזרח כפר סבא. אבי המשפחה, סברי אבו סניינה, רכש את הקרקע עליה הוקמה השכונה בשנת 1936. למרות שהשכונה נמצאת בתחום השיפוט של העיר כפר סבא , בצמוד לאזור התעשייה החדש, את אספקת החשמל מקבלים התושבים מקלקיליה, את המים הם שואבים מבאר ואת שירותי החינוך מספקת ג'לג'וליה.[37][38]

שכונות דרום העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכונות שמדרום לרחוב ויצמן הוקמו החל משנות ה-30 בטווח שבין רחוב תל חי במזרח וסוקולוב במערב. בשנת 1945 הוקמה שכונת מאוריציוס, ממזרח לרחוב תל חי. בהמשך הוקמו גאולים ותקומה במזרח ודגניה ו"עובד בן ציון" ממערב לסוקולוב.

  • שכונות הפועלים א' - ד' - הוקמו על ידי קופת מלוה וחסכון[39] בשנים 1933–1935. המתיישבים בשכונות א' וב' התארגנו לקביעת תקנון והגרלת מגרשים בשנת 1933[40][41]. הגרלת המגרשים של שכונה ד' התריימה ביולי 1934[42]. ארבע השכונות יחד כללו בשנת 1936 163 בתים על 170 דונם[43].
  • מאוריציוס - הייתה שכונה שהוקמה על ידי מועצת כפר סבא בשנת 1945 כיוזמה ראשונה בארץ ישראל להקמת שיכונים על ידי המועצה המקומית. בשלב ראשון נבנו חמישה בתים שכללו עשרים יחידות דיור[44]. הבתים הושכרו למעפילים שהגיעו באמצע 1946[45] ובהם כאלו שהגיעו ממקום גירושם במאוריציוס. בשנת 1949 הוספו לשכונה עוד 28 יחידות דיור[46]. בסוף שנות ה-90 בוצע בשכונה תוכנית של פינוי בינוי שהמיר יחידות דיור קטנות בפרויקט דיור מוגן לתושבים הקשישים ובארבעה בניינים, בהם כ-54 יחידות דיור[47][48]. השכונה החדשה נקראה פרויקט "רמות העיר"[49].
  • מפ"ם - שכונה של חברי מפ"ם
  • גאולים - החלה כמעברה בשנת 1950[50][51]
  • עובד בן ציון[52] -
  • דגניה -
  • תקומה - שיכוני רכבות שהוקמו בשנות ה-60 של המאה ה-20, על ידי שיכון ופיתוח[53]. החל משנות ה-90 נעשות ניסיונות לבצע בשכונה פינוי בינוי[47].

שכונות במרכז העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חצרות הדר - הוקמה בשנת 1950. השכונה הייתה הראשונה בה הוקמו בתים עם שתי קומות: קומת שירות למטה ושני חדרים למעלה[54].
  • "מזרחי" או "משכנות" - שכונה של הפועל המזרחי. השטח להקמת אחד הפרויקטים נרכש בשנת 1946[55][56][57]. השיכונים נבנו בהדרגה על ידי חברת משכנות[58][59].
  • מצקין - השכונה הוקמה בראשית שנות ה-50[60] על שטח פרדסו של חיים מאיר מצקין[61]. בשנת 1960 הותקן בשכונה טלפון ציבורי[62]. בשנת 1965 נחנך בית הנוער העובד בשכונה[63].
  • פרוגרסיבים -
  • אלי כהן

שכונות מערב העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-30 התפתחה כפר סבא דרומה בהקמת שכונות הפועלים, וצפונה. בשנת 1937 הוקמה שכונת אליעזר בריחוק מה מהמושבה. לאחר מלחמת העולם השנייה הוחל בהתפשטות אל השטח ממערב לרחוב כצנלסון של היום.

  • אליעזר - הוקם כשכונת פועלים ה' מצפון מערב לכפר סבא, בצמוד, ממזרח, לכביש הראשי לכיוון רמת הכובש. השכונה הוקמה על 200 דונם של הקרן הקיימת[64] שנרכשו מתרומה של אליעזר מדרום אפריקה[65]. השטח חולק ל-90 חלקות של 2-דונם ו-25 חלקות של דונם[66]. בשלב ראשון, בשנים 1937–1938 הוקמו 45 בתים. בשלב שני, הוקמו עוד 50 בתים[67]. השכונה תוכננה על ידי אריה שרון והוקמה על ידי סולל בונה[68]. חלק מהשכונה השתייכה למחוז טול כרם של ארץ ישראל, מחוז שונה מזה לה השתייכה כפר סבא ועל כן השכונה לא השתייכה מוניציפלית לכפר סבא[69][70]. באוגוסט 1948 סופחה השכונה לכפר סבא[71]. עם זאת, המשיכו ענייני השכונה להתנהל על ידי ועד השכונה[72].
  • שבזי - השכונה הוקמה בשנת 1944 בצמוד לשכונת אליעזר, ממערב לכביש לרמת הכובש, עבור עולים מתימן[71] וטורקיה. מפני שהבנייה נעשתה במהלך מלחמת העולם השנייה, נבנו הבתים ללא ברזל. 38 משפחות ראשונות התיישבו בבתים דו-משפחתיים, שכללו כל אחד חדר אחד ומטבח, ושטח של דונם למשק עזר[73]. בתחילה נודעה השכונה כ"שכונת התימנים".
  • למפרט - שכונת למפרט גובלת עם קריית ספיר ממערב. בסוף שנות העשרים של המאה ה-20[74] ניטע על שטח של 218 דונם פרדס בבעלות של שלמה למפרט מארצות הברית. הפרדס הקפיד על עבודה עברית ויחס טוב לפועליו. בשנת 1941 הוחלט על עקירת הפרדס, במה שהעלה האשמות בין ימין לשמאל על הגורמים להחרבת רכוש יהודי[75][76][77]. בשנת 1947 נבנה על שטח הפרדס, על ידי סולל בונה כקבלן ביצוע[78], שיכון למפרט עבור משוחררי הבריגדה היהודית. בתי השכונה נבנו מבלוקים, באיכות גבוהה[79]. בשנת 1966 הוקם בשכונה, בפינת רחובות המעפילים וויצמן, בניין בן שמונה קומות, הראשון בגובה כזה בכפר סבא[80].
  • אקרמן - הוקם בסוף שנות ה-40[81]
  • סירקין - הוקם בשנת 1948[82][83].
  • שיכון עלייה - הוקם בראשית שנות ה-50 על ידי משרד העבודה. בינואר 1950 דובר על הקמת 500 יחידות דיור לעולים חדשים בלבד[54]. בשנת 1963 נקבע שהשכונה תקרא על שמו של הנשיא יצחק בן צבי[84].
  • ותיקים - רישום ותכנון לקראת הקמת השכונה, עבור כ-140 יחידות דיור לפועלים ותיקים, התקיים בסוף שנת 1949[72][54]. 80 בתים ראשונים היו לקראת גמר בנייה במאי 1950[85] ובאוגוסט 1950 הוגרלו הבתים בין הנרשמים[86].
  • סביוני הכפר - הוקם במאה ה-21

אתרים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הח'אן שנבנה לראשונה לפני כ-100 שנה משמש כיום את עיריית כפר-סבא
  • בית הפועלים עמל - בית הפועלים עמל ברחוב בן-גוריון מספר 57 הוקם ב-1936 עת פרוץ המאורעות, לאחר שהעיר נחרבה שלוש פעמים. הקמתו נועדה לסמן את האחיזה האיתנה בשטח. התכנון הופקד בידיו של האדריכל הצעיר אריה שרון, בוגר בית הספר באוהאוס. כל התושבים התגייסו לעבודות הבנייה, תרמו מכיסם לבנים וכ-300 ימי עבודה. הבניין מאופיין בשפה פונקציונלית-מודרניסטית והאולם מכיל 800 מקומות ישיבה. מיד עם חנוכתו באוגוסט 1937 נהפך הבניין למוקד חשוב של אסיפות שמשכו אליהן את כל הצמרת הפוליטית. לאורך השנים חגגו בתי הספר את טקסיהם וחגיהם באולם ותיאטרונים העלו בו הצגות. ב-1954 נבנה אגף נוסף בקדמת המבואה שכלל מזנון וקופות כרטיסים והמקום שינה ייעודו לקולנוע. ב-2003 נמכר עמל, בסכום מגוחך, בידי ההסתדרות, לחברת האחים אליהו, ומאז הוא נטוש. סביב הקולנוע גינה יפהפייה אשר תוכננה על ידי חתן פרס ישראל, מתכנן הגנים ליפא יהלום.
  • קריית ספיר – במבנה שתוכנן על ידי האדריכל מרדכי בן חורין שוכנים:
    • מוזיאון ארכאולוגי פעיל - ממצאים ארכאולוגיים וקטעים מרצפות פסיפס שנמצאו בחפירות באזור כפר־סבא. המוזיאון מפעיל גם את הגן הארכאולוגי בתל כפר-סבא העתיקה (שכונת הדרים בכ"ס), שם נערכת פעילות ייצור שמן והפקת יין במתקנים משוחזרים.
    • אולם הראשונים - חדר תצוגה שבו ניתן לראות תעודות וקטעי עיתונות, המציגים יחדיו את סיפורה של המושבה כפר-סבא. צילומים מוגדלים של ראשוני כפר-סבא מרוכזים באמצע החלל.
  • הח'אן – מבנה שהוקם בשנת 1906 ונהרס שלוש פעמים. כיום שוכנים בו משרדים של עיריית כפר-סבא. בסמוך לו שני עצי אקליפטוס שניטעו לפני כ-100 שנה והבאר הראשונה של כפר-סבא.
  • גן הזיכרון – במתחם נמצאים גם בית הקברות הצבאי וחלקת קבורה לחללי הגירוש הטורקי - פליטי תל אביב, שרובם נקברו אלמונים.
  • גן נפגעי הטרור - לזכר שלושה תושבי כפר סבא שנרצחו בפיגועי טרור. בגן נמצא פסל של נערה לזכר נועה אורבך, תלמידת תיכון, שנרצחה על ידי מחבל פלסטיני ב- 13 במרץ 2002. הפסל הוא נובויה ימגוצ'י, תושב עין הוד.
  • האנדרטה לנופלי קלקיליה – אנדרטה לזכר 18 חיילי צה"ל שנהרגו בפעולת התגמול שהתבצעה ערב מלחמת סיני בלילה של ה-11 באוקטובר 1956. בפעולה פוצצה משטרת קלקיליה, אך כוח החסימה של הצנחנים שהתמקם על התל של חירבת צופין התגלה על ידי הירדנים וכותר, ובניסיון לחלצו נפלו קורבנות רבים משני הצדדים. האנדרטה הוקמה בכניסה לאזור התעשייה, ברחוב ויצמן, בצד הכביש המוביל לקלקיליה. האנדרטה עשויה מסלע עליו חקוקות המילים מספר תהלים קכז :כחצים ביד גבור כן בני הנעורים ושמות הנופלים בפעולה.
  • בית ספר אוסישקין - מבנה בית ספר שתוכנן על ידי האדריכל חתן פרס ישראל אריה שרון בסגנון הבינלאומי בשנת 1941.
  • נבי ימין - מבנה קבר מן התקופה הממלוכית השוכן במזרח העיר באתרו של יישוב קדום. הקבר מיוחס לבנימין בן יעקב ומושך אליו מתפללים יהודים רבים. מעבר לכביש, אל מול נבי ימין נמצא מבנה קבר נוסף.
מראה בקניון ערים
  • נחל הדס - נחל הזורם מדרום ליישוב ומהווה את אחד מיובליו של נחל קנה ולאחר מכן נחל הירקון. על אף שהנחל כיום מוזנח ומוזרמים בו מי קולחין, הרי שהצמחייה הגדלה סביבו מהווה בית גידול ייחודי לאזור.
  • פארק כפר סבא - פארק גדול במזרח כפר סבא המשתרע על פני שטח של 250 דונמים וגובל עם אצטדיון לויטה. בפארק משטחי דשא נרחבים, בריכה אקולוגית, מצפור, מגרש משחקים לילדים ופטנק, מגרש החלקה לגלגיליות, בית קפה, מבוך עצים ועוד. בפארק מפוזרים פסלי ברזל של האמן ניצן יואל אבידור.
  • קניון ערים - קניון עירוני פתוח הממוקם במרכז העיר. בקניון חנויות רבות, מדשאה גדולה ורחבה המארחת פעילויות מגוונות במועדים ובחגים.
  • גן מנשה - גן בצפון-מערבה של העיר ובלבו גבעה שעליה נטועים עצים גדולים בני כ-90 שנה. הברון פליקס דה מנשה רכש את הפרדס עליו ניצב הגן בשנת 1936, ותכנן להקים במקום את ביתו. עד שבנה אותו נטע בו גן גדול, אך הבית לא הוקם מעולם, והגן הפך לאחד הגנים הפרטיים הגדולים והמרשימים ביותר בארץ.

וועדת ההיגוי של הוועידה הבינלאומית והתערוכת קלינטק מקיימת בכל שנה את תחרות עשר הרשויות המקומיות ה״ירוקות״. כפר-סבא בולטת בכך שנבחרה על ידי הוועדה במשך חמש פעמים רצופות.

חינוך ותרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היכל התרבות של כפר סבא בתכנון האדריכל אריה אלחנני ובחזיתו תבליט קיר מאת האמן נפתלי בזם
המבנה בתכנונו של האדריכל בן-חורין בקריית ספיר
בריכת הנופרים במרכז ספיר.
אודיטוריום בית ספיר במבט ממדרחוב ירושלים
גן קדושי קהיר בכפר סבא

החינוך בכפר־סבא היה ידוע במשך שנים רבות באיכותו ובאחוז הגבוה של המסיימים לימודי בגרות בהצלחה. בשנת 2007 היו בעיר שישה-עשר בתי ספר יסודיים, שבע חטיבות ביניים ואחד-עשר בתי ספר תיכוניים[87]. בתי הספר התיכוניים של כפר־סבא משרתים גם את היישובים הקהילתיים כוכב יאיר, צור יגאל, כפר מל"ל, שדה ורבורג, נירית, מתן, מעלה שומרון, אלפי מנשה ועוד. כפר־סבא קרובה לשני מוסדות להשכלה גבוהה: מכללת "בית ברל" והקמפוס של "האוניברסיטה הפתוחה" ברעננה.

עיקר הפעילות התרבותית של כפר־סבא מתרכזת ב"קריית ספיר". במתחם שני מבני ציבור. באחד, "היכל התרבות העירוני" בתכנון האדריכל זוכה פרס ישראל אריה אלחנני, מתקיימים מופעי תיאטרון, מוזיקה ומחול במסגרת מפעל מינויים, ושוכנים בו הספרייה העירונית, חדרי העיון למבוגרים, אתר ההנצחה לבני כפר־סבא שנפלו במלחמות ישראל (יד לבנים) ואולם הראשונים המוקדש לתולדות כפר־סבא. היכל התרבות שופץ ונפתח מחדש בשנת 2014. במבנה השני במקום, אשר תוכנן בשנת 1973 על ידי האדריכל מרדכי בן-חורין, שוכנים אודיטוריום למופעים בהיקף קטן יותר (נחנך ב-1976[88]), המוזיאון הארכאולוגי של כפר־סבא, הקונסרבטוריון העירוני, ספרייה וחדר העיון לילדים, וכן אולם ספורט.

מבחינת מוזיקה פועלים בעיר תזמורת כלי הנשיפה כפר סבא בניצוחו של נחמן יריב, המקהלה הקאמרית כפר סבא בניצוחו של אהרון חרל"פ והתזמורת הקאמרית כפר סבא 'סולני ישראל' בניצוחו של בנימין יוסופוב.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכפר-סבא מספר אולמות ספורט בבתי הספר ובקריית ספיר, אבל עיקר פעילות הספורט העממי והתחרותי מרוכזת לאורך הציר הצפוני של העיר, רחוב בן-יהודה. לאורך הרחוב וסביבו מצויים ממערב למזרח אולם הספורט ובריכת השחייה בבית ספר אונים, מגרשי אתלטיקה, המטווח העירוני, הקאנטרי קלאב, אצטדיון לויטה (אצטדיון הכדורגל העירוני) והספורטק. רחוב בן-יהודה עצמו הוא מסלול פופולרי להליכה ספורטיבית.

בכפר סבא נמצא גם אחד מהסקייטפארקים הגדולים בארץ, העשוי מבטון שנבנה בשנת 2011.

תעשייה ומסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכפר-סבא שני אזורי תעשייה ואזורי מסחר ספורים. באזור התעשייה הוותיק שוכנים בין היתר מפעלי תעשייה כדוגמת "טבע", "סימונס" והמרכז של ערוצי הלוויין "yes", ואזור "עתיר ידע" המיועד לתעשיית היי־טק. אזורי המסחר נמצאים לאורך רחובה הראשי של כפר־סבא, רחוב ויצמן, במרכז הקניות בסמוך לכיכר העיר, "קניון ערים", ובאזורי התעשייה שם הוקמו קניונים וחנויות ענק. בשנת 2009 נפתח מרכז קניות "G", וב-2015 נפתח בו מתחם קולנוע מרשת "סינמה סיטי". ב-2015 נפתח "קניון כפר סבא הירוקה" ליד מחלף כפר סבא רעננה צפון וב-2016 נפתח קניון "אושילנד" באזור "עתיר ידע".

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחנה המרכזית בעיר בשנת 1996

כפר-סבא שוכנת בין שני צירי תחבורה עיקריים. כביש מספר 4 ממערב וכביש חוצה ישראל (כביש מספר 6) ממזרח. בין שני צירים אלה נסלל כביש רוחב מספר 531 המאפשר כניסה נוחה לתוך העיר מדרום.

שתי תחנות רכבת משרתות את תושבי העיר. שתיהן שוכנות בין מסלוליו של כביש 531, בתחום השיפוט של הוד השרון בקרבת גבולה עם כפר סבא. תחנת הרכבת כפר סבא בקצה רחוב נורדאו בכפר סבא ותחנת הרכבת הוד השרון ברחוב סוקולוב בקטע המחבר בין שתי הערים.

למרות התכנון העירוני שנועד למנוע צפיפות יש בכפר-סבא מצוקת חנייה בחלק קטן מאזורי המגורים הסמוכים לאזורי המסחר המרכזיים, באזורי המסחר במרכז העיר, ובקרבת בית חולים מאיר. העירייה נקטה בשורת צעדים שכללו: הקמת חניונים, הגבלת חנייה ברחובות מסוימים באזורי מגורים לדיירי האזור בלבד, וחנייה בתשלום, למי שאינו תושב כפר סבא, בחניונים וברחובות הסמוכים לאזורי המסחר, אך צעדים אלה לא הועילו לפתרון יסודי של הבעיה.

העירייה מתכננת קו BRT (מערכת אוטובוסים מהירה) שיעבור במרכז העיר (רחובות ויצמן וטשרניחובסקי)[89].

סמל העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל העיר כפר סבא משקף את אופייה של העיר. במרכז הסמל מופיע הח'אן שהוא המבנה הראשון בכפר סבא, ומשמש כיום את עיריית כפר סבא. לצידו של הח'אן במרכז, נטועים שני עצי האקליפטוס שניטעו בשנת 1906. בסמל משולבים זה לצד זה מבני תעשייה, מבני מגורים ועצי הדרים אשר אפיינו את כפר-סבא במשך שנים רבות. הסמל עוצב על ידי יעקב אבוקאי בשנת 1953.

ראשי העירייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אליהו אוסטשינסקי (1937 - 1939) – מוותיקי האיכרים במושבה. כיהן כנשיא המועצה הממונה של כפר־סבא ללא זכות הכרעה.
  • אברהם קרן (קירכנר) (1939 – 1951) – נציג הסתדרות העובדים.
  • מרדכי סורקיס (1951 – 1962) – נציג מפא"י.

ראשי העירייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרדכי סורקיס (1962 – 1965) – נציג מפא"י. סורקיס שכיהן כראש מועצה וכראש העירייה הראשון של כפר־סבא. פרש ממפא"י בשנת 1965 והיה מראשי רשימת רפ"י. מעשה זה לא התקבל בעין יפה בקרב תושבי העיר. לא עמדה לסורקיס זכות ראשונים והוא נכשל בבחירות לעירייה שנערכו בשנת 1965.
  • זאב גלר – (1965 – 1982) נציג מפא"י. אחראי לעיצוב דמותה המודרנית של כפר־סבא. בשנת 1982 נפטר גלר במהלך ישיבת מועצת העיר. לאשתו, טובה גלר, הוענקה אזרחות כבוד בחודש דצמבר 2005.
  • יצחק ולד (1982 – 2003) – נציג מפלגת העבודה. החליט לא להשתתף בבחירות 2003.
  • יהודה בן חמו (2003 - ) – זכה בראשות העירייה בסיבוב בחירות שלישי.
ראשי עיריית כפר סבא
אליהו אוסטשינסקי אברהם קרן מרדכי סורקיס זאב גלר יצחק ולד יהודה בן חמו
1937 - 1939 1939 - 1951 1951 - 1965 1965 - 1982 1982 - 2003 2003 -

רבני העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים תאומות

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נתונים דמוגרפים, אתר עיריית כפר סבא
  2. ^ קדמוניות היהודים, ספר 13, פרק 15א
  3. ^ "מלחמת היהודים", א כא ט
  4. ^ מסכת נידה סא ע"א
  5. ^ טעות מצערת, דבר, 8 במאי 1963
  6. ^ מכתב מפתח תקווה, הפועל הצעיר, 12 באוגוסט 1910
  7. ^ לזכרו של ברוך פריבר, דבר, 21 במרץ 1983
  8. ^ אתר העיר כפר סבא, פרק ההיסטוריה.
  9. ^ מילים יעקב אורלנד, לחן מרדכי זעירא
  10. ^ פרופיל כפר סבא באתר הלמ"ס
  11. ^ בכפרים הנטושים בשרון, דבר, 24 באוקטובר 1949
  12. ^ אגודה צרכנית בכפר ימין, דבר, 23 בנובמבר 1949
  13. ^ הודעת תנועת המושבים על השביתה, דבר, 4 במאי 1950
  14. ^ אברהם רגלסוןהפלגה אל נוה ימין, על המשמר, 12 במאי 1950
  15. ^ כפר סבא - ייסלל כביש חדש, מעריב, 14 בפברואר 1965
  16. ^ כפר סבא לפני בנייה גדולה, דבר, 21 באוגוסט 1950
  17. ^ הונח היסוד ל-2000 יחידות דיור לעולים בכפר סבא, דבר, 22 ביולי 1951
  18. ^ 18.0 18.1 18.2 נפתלי בן משה, כיצד בונים שיכון לעולים, על המשמר, 22 ביולי 1955; המשך
  19. ^ תושבי מעברת כפר סבא תובעים, דבר, 27 באוקטובר 1952
  20. ^ סופרנו בכפר סבא ש. אנגל כותב, דבר, 26 בספטמבר 1952
  21. ^ נמשכת ההסתה במעברות נגד ההעברה לשיכון, דבר, 28 באוקטובר 1952
  22. ^ ראשוני המשתכנים ממעברת כפר סבא עוברים לשיכון קבע, דבר, 13 בנובמבר 1952
  23. ^ בביתו החדש כמו באווירון, דבר, 21 בנובמבר 1952
  24. ^ לקח השיכונים במעברת כפר סבא, הצופה, 10 בדצמבר 1952
  25. ^ עופר אדרתהלילה בו הועלו תושבי מעברת כפר סבא למשאיות, באתר הארץ, 8 ביולי 2016
  26. ^ 500 יחידות-דיור הוקמו בשיכון קפלן, דבר, 19 באוגוסט 1953
  27. ^ משתכנים בכפר סבא קובלים על חברת חצרות הדר, על המשמר, 26 באפריל 1954
  28. ^ התחילה להתברר תביעה משפטית נגד חצרות הדר, משמר, 1 ביוני 1955
  29. ^ תושבי שיכון קפלן דורשים בירור, דבר, 7 באוגוסט 1955
  30. ^ שיכון קפלן בכפר־סבא הועבר לרשות "עמידר", דבר, 17 בנובמבר 1959
  31. ^ מעשה בעתו, דבר, 22 בנובמבר 1959
  32. ^ שכונת קפלן בכ"ס לרשות "עמידר", דבר, 23 באוגוסט 1960
  33. ^ 33.0 33.1 33.2 יוסי בייליןכפר סבא - סבתא, דבר, 9 במאי 1973
  34. ^ כפר סבא-העיר ה־27 בישראל, דבר, 1 באפריל 1962
  35. ^ 1000 דירות - בשיכון ג. יוספטל, מעריב, 10 בספטמבר 1962
  36. ^ שלמה אנגלכיבוש קלקיליה הפורעת - קץ לתקופה, דבר, 16 ביוני 1967
  37. ^ סיבוב בחצרות האחוריות של כפר-סבא וגם הצעה לחקלאות עירונית לעיר
  38. ^ רועי צ'יקי ארדבשכונה הערבית של כפר סבא קונים חשמל מקלקיליה, ועדיין סובלים מחברת החשמל הישראלית, באתר הארץ, 6 ביולי 2015
  39. ^ בכפר סבא, דבר, 24 בספטמבר 1933
  40. ^ כפר סבא, דבר, 21 ביולי 1933
  41. ^ כפר סבא, דבר, 24 באוקטובר 1933
  42. ^ הגרלת המגרשים של שכונת פועלים ד', דבר, 12 ביולי 1934
  43. ^ קופת מלוה לעובדים בכפר-סבא, דבר, 10 ביוני 1936
  44. ^ מועצת כפר סבא מקימה 5 בתים לפליטים, דבר, 21 במרץ 1945
  45. ^ מעפילי ווג'ווד וביריה שוכנו בכפר סבא, דבר, 16 באוגוסט 1946
  46. ^ מ. הלנברג, כפר סבא לשלטון פועלים מתקדם, על המשמר, 7 בנובמבר 1950
  47. ^ 47.0 47.1 כפר סבא: "בתנאים של משק סגור", באתר גלובס, 15 במרץ 1999
  48. ^ פרוטוקול 55/16-11/11, ישיבת מועצה שלא מן המניין של עירית כפר סבא, 1 בספטמבר 2011, עמוד 54
  49. ^ עירית כפר סבא מקדמת בניית 1250 דירות ברות השגה, אתר הדירות, 18 בספטמבר 2011
  50. ^ כפר סבא, דבר, 20 באפריל 1951
  51. ^ כפר סבא, דבר, 13 במרץ 1952
  52. ^ ארגון בעלי קיוסקים ומזנונים, דבר, 4 בדצמבר 1953
  53. ^ שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, מעריב, 1 באפריל 1964
  54. ^ 54.0 54.1 54.2 בכפר סבא, דבר, 8 בינואר 1950
  55. ^ בהפועל המזרחי בכפר סבא, הצופה, 1 באוקטובר 1946
  56. ^ 250 דירות לשיכון עממי, הצופה, 29 במרץ 1946
  57. ^ הריזרבה הקרקעית, הצופה, 16 במרץ 1947
  58. ^ חברת משכנות בהתפתחותה, הצופה, 9 בינואר 1948
  59. ^ 1542 דירות לעולים וותיקים, הצופה, 10 במאי 1955
  60. ^ אנו מודיעים שהגשנו בקשות, הצופה, 15 בנובמבר 1953
  61. ^ חיים מאיר מצקין, חרות, 18 באפריל 1953
  62. ^ כפר סבא, הותקן טלפון ציבורי, מעריב, 8 במאי 1960
  63. ^ נחנך בית הנוער העובד בשיכון מוצקין בכפר סבא, דבר, 19 במרץ 1965
  64. ^ שכון נוסף לפועלי כפר סבא, דבר, 2 באוקטובר 1935
  65. ^ שכונת פועלים חדשה ליד כפר סבא, דבר, 4 בנובמבר 1937
  66. ^ שכונה לפועלים בכפר-סבא, דבר, 15 ביולי 1937
  67. ^ הרחבת שכונת אליעזר ליד כפר־סבא, דבר, 25 ביולי 1938
  68. ^ שכונת פועלים "אליעזר" ליד כפר־סבא, דבר, 20 בדצמבר 1938
  69. ^ מס עסקים, הצופה, 21 ביוני 1944
  70. ^ עשר שנים לשכונת אליעזר, דבר, 5 באוקטובר 1947
  71. ^ 71.0 71.1 שכונת אליעזר סופחה לכ"ס, על המשמר, 31 באוגוסט 1948
  72. ^ 72.0 72.1 ההסתדרות בכפר סבא ובעיותיה, דבר, 28 בנובמבר 1949
  73. ^ משכנות לעולי ישראל, שכונת עולים תימנים, דבר, 22 במאי 1945
  74. ^ בחברת יכין, דבר, 28 בנובמבר 1929
  75. ^ החרבת רכוש יהודי במושבה, דבר, 30 במאי 1941
  76. ^ מי אשם בעיקרת פרדס למפרט בכפר סבא, דבר, 3 בספטמבר 1941
  77. ^ מי אשם באמת בעקירת פרדס למפרט, המשקיף, 8 בספטמבר 1941
  78. ^ מלחמת מפא"י על השלטון באגודת פועלי הבנין בכפר סבא, קול העם, 26 בינואר 1948
  79. ^ כיצד בונים שיכון באמריקה ובישראל, חרות, 15 בספטמבר 1953
  80. ^ תמורות בדרכי השיווק וברמתו , דבר, 9 בספטמבר 1966
  81. ^ ליקויים בשירות הדואר בכפר סבא, על המשמר, 12 בספטמבר 1948
  82. ^ כפר סבא, משמר, 13 בינואר 1950
  83. ^ ככל הנראה זו השכונה שהוקמה על שטח הפרדס של סגורוביץ ועל כן נקראה עד אמצע 1949 שכונת סגורוביץ. ראו: כפר סבא, על המשמר, 8 באפריל 1949. וראו גם ליקויים בשירות הדואר בכפר סבא, על המשמר, 12 בספטמבר 1948
  84. ^ שיכון עליה בכפר סבא על שם י. בן צבי, דבר, 2 ביוני 1963
  85. ^ י. לבנון, ביקור־חטף במקומות בהם מוקמים שיכוני הוותיקים, דבר, 31 במאי 1950
  86. ^ הגרלת בתים למשתכנים ותיקים בכפר סבא, דבר, 29 באוגוסט 1950
  87. ^ מוסדות החינוך בעיר
  88. ^ היכל התרבות וקריית ספיר
  89. ^ BRT כפר סבא


ערך מומלץ
Article MediumPurple.svg