ארן מאלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גיליון כתב העת "Angry Penguins" שהוקדש לארן מאלי. בשער תמונה של סידני נולאן בהשראת השיר "Petit Testament" (עדות קטנה) שגם מצוטט מצד ימין למטה.

ארנסט לילור מאליאנגלית Ernest Lalor Malley, ובקיצור "ארן מאלי") הוא משורר בדיוני, שהומצא כחלק מאחת המתיחות הספרותיות הידועות ביותר באוסטרליה.

הוא ואוסף שיריו הומצאו בתוך שעות ספורות על ידי שני משוררים אוסטרליים בכוונה ללעוג לשירה מודרנית, ולהוכיח שהיא חסרת ערך ספרותי. השירים התפרסמו במגזין השירה המודרנית "Angry Penguins" (פינגווינים כועסים) בגיליון הסתיו של 1944 שהוקדש כולו למשורר. המתיחה, שנחשפה זמן קצר לאחר מכן, הנחיתה בתחילה מהלומה קשה על המגזין, עורכיו, ועל השירה המודרנית באוסטרליה כולה.

לאחר שוך הסערה זכו המשורר הבדיוני ושיריו להערכה מחודשת, והם המשיכו להופיע בפרסומים שונים, להילמד במוסדות ספרותיים ולהוות השראה לאומנים אחרים.


יצירת המתיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יימס מקאולי הארולד סטיוארט
ג'יימס מקאולי (ימין) והארולד סטיוארט, 1944

ג'יימס מקאולי והארולד סטיוארט היו שני משוררים מסידני, ששירתו יחדיו בתפקיד עורפי בצבא האוסטרלי, ושנאו את סגנון השירה המודרנית שהתפשט באותה התקופה. הם החליטו ליצור שירה חסרת צורה וגרועה במכוון, ולנסות לפרסמה במגזין "Angry Penguins" של מקס האריס, משורר צעיר וכוכב עולה מאדלייד.

השניים כתבו שישה עשר שירים במשך אחר צהריים אחד, כשהם שואלים משפטים מספרים ומאמרים אקראיים שהיו אותה עת על שולחנם, שכללו בין השאר את שייקספיר ודוח על שטחי הרבייה של יתושים, וחיברו אותם בצורה שהייתה לדעתם לא קוהרנטית וגרועה מבחינה ספרותית.

הם הוסיפו לכך ביוגרפיה פיקטיבית וטראגית של המשורר ארן מאלי: הוא נולד בבריטניה בשנת 1918, והיגר עם משפחתו לאוסטרליה ב-1920 לאחר מות אביו. אמו מתה בשנת 1933, וארן התפרנס מעבודות שונות, עד שלקה במחלת גרייבס ומת בגיל 23. לאחר מותו מצאה אחותו, אתל, את שיריו.

מקאולי וסטיוארט שלחו מכתב להאריס, עורך "Angry Penguins", שנשלח כביכול מאתל, בו סיפרה על סיפור חייו של מאלי וצירפה את שיריו וכמה תמונות.

פרסום השירים וחשיפת המתיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקס האריס עם אומנית ה-"Angry Penguins", ג'וי הסטר.

מקס האריס החליט להקדיש את גיליון הסתיו של 1944 כולו לעבודתו של ארן מאלי, והוא התפרסם ביוני של אותה שנה (בהמיספירה הדרומית הסתיו מתחיל במרץ). הגיליון עוטר בציורים בהשראת שיריו של מאלי שצייר סידני נולאן, שנודע בשנים שלאחר מכן כאחד הציירים האוסטרליים המובילים של המאה ה-20.

המתיחה נחשפה באותו החודש על ידי כתבת של עיתון בסידני שהכירה את מקאולי וסטיוארט, ושמעה אותם משוחחים אודות המעשה. החשיפה הכתה גלים בתקשורת על אף סערת מלחמת העולם השנייה (הפלישה לנורמנדי ארעה באותו החודש). המתיחה נתפסה כפרודיה מבריקה, ופרסומו במגזין - טיעון מוחץ כנגד המודרניזם שספג מכה קשה.[1]

מקס האריס הושפל והפך למושא ללעג. בנוסף, הוא הועמד למשפט באשמה של פרסום תועבה בשל כמה שורות משירתו של מאלי, והמגזין שלו נסגר זמן קצר לאחר מכן.

הערכה מחודשת של עבודתו של מאלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סידני נולאן, הצייר שאייר את הפרסום המקורי והוסיף ליצור מעל מאה יצירות בהשראת ארן מאלי.

האריס המשיך לדבוק בהערכתו לשירתו של מאלי על אף הלעג שספג, וטען שלעיתים המיתוס גדול יותר מיוצרו. הצטרף אליו סר הרברט ריד, משורר ומבקר ספרותי בריטי נודע, ואחד ממייסדיו של ה-Institute of Contemporary Arts (מוזיאון לאומנות עכשווית) בלונדון. ריד טען שאפשר ליצור אומנות גאונית גם אם כוונת היוצר היא זיוף, חיקוי ולעג.

גם משוררים מאסכולת ניו יורק נודעו בחיבתם למאלי. קנת קוצ', טען שמעשיהם של מקאולי וסטיוארט ראויים לחיקוי אבל לא כאקט פולמוסי אלא כאקט אומנותי. ג'ון אשברי טען שכוונות אינן רלוונטיות לתוצאות, ושתפיסתנו של טוב, רע, אמיתי ומזויף נתונים לשינוי מתמיד. השניים לימדו את שירתו של מאלי באוניברסיטת קולומביה ובברוקלין קולג', וכללו שניים משיריו במגזין האוונגרד שהשתתפו בעריכתו "Locus Solus" בשנת 1962.

בשנת 1992 נכללו כל שירי מאלי באנתולוגיה "The New Penguin Book of Modern Australian Poetry" של הוצאה המשויכת לספרי פינגווין.

בהשראת שיריו נוצרו מאות יצירות אומנות בידי כמה אמנים, ביניהם סידני נולאן שאייר את הפרסום המקורי משנת 1943. נולאן לבדו יצר מעל מאה תמונות, ביניהן פורטרטים של המשורר הדמיוני. הוא אף טען שיצירותיו המפורסמות העוסקות בנד קלי לא היו באות לעולם אלמלא ארן מאלי. בשנת 1974 הוצגו עבודותיו בהשראת מאלי בתערוכה "Ern Malley and Paradise Garden" (ארן מאלי וגן עדן) ב-"Art Gallery of South Australia" (גלריית האומנות של דרום אוסטרליה). בשנת 2009 הוצגה במוזיאון לאומנות מודרנית "Heide Museum of Modern Art" בסידני תערוכה בשם "Ern Malley: The Hoax and Beyond" (ארן מאלי: המתיחה ומעבר לה) שכללה מסמכים מקוריים ועבודות של סידני נולאן ואחרים.[2][3][4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Fall and Rise of Ernest Lalor Malley כריסטין וורטהים (אנגלית)
  2. ^ ביוגרפיה של סידני נולאן ננסי ד. ה. אנדרהיל (אנגלית)
  3. ^ Ern Malley: The Hoax and Beyond (אנגלית)
  4. ^ ארן מאלי: מבוא, דייוויד רייני (אנגלית)