ארנולד הוברקן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארנולד הוברקן
ארנולד הוברקן, דיוקן עצמי
לידה 28 במרץ 1660
דורדרכט, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 באוקטובר 1719 (בגיל 59)
אמסטרדם עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות תור הזהב של הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי Jacob Levecq עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Romulus and Remus discovered by the Herdsman Faustulus, Sacrifice of Iphigenia, The Painter and his Model עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ארנולד הוברקןאנגלית: Arnold Houbraken;‏ 28 במרץ 166014 באוקטובר 1719) היה צייר וסופר הולנדי מדורדרכט, שנודע בעיקר כביוגרף של ציירי תור הזהב של הולנד.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוברקן נשלח תחילה ללמוד מיוהאנס דה האן, שלימוד אותו את מלאכת התחריט. לאחר שנתיים למד אמנות אצל וילם ואן דרינלבורץ', שהיה איתו במהלך שנת 1672. לאחר מכן למד 9 חודשים אצל ג'ייקובוס לבק ולבסוף, ארבע שנים אצל סמואל ואן הושטראטן. [1] בשנת 1685 התחתן עם שרה ססבוט, וסביב 1709 עבר מדורדרכט לאמסטרדם. ארנולד הוברקן צייר ציורים, דיוקנאות ונופים מיתולוגיים ודתיים.

הוא ידוע בעיקר בזכות התיעוד ההיסטורי על האמנות של הציירים ההולנדים (1718–1721). כאשר נפטר בנו ג'יקובס, הוא עזר בהגהות האחרונות של כתב היד לפני הפרסום. תחילה פרסם מדריך לאמנים לנושאי ציור אפשריים. תלמידיו הרשומים היו מתיאיס בלן, יוהאן גרהאם ובנו ג'ייקוב. [2]

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארנולד הוברקן, האומן והדוגמנית, 1690

להוברקן היו עשרה ילדים. בנו ג'ייקובס הוברקן (1698–1780) היה חרט של דיוקנאות ואייר ספרים, כולל ספרים של אביו. בתו אנטונינה הוברקן הפכה גם היא לחרטה של ​​מוציא לאור באמסטרדם, והיא ידועה בזכות איורים של ​​נופים עירוניים ומבנים עם בעלי חיים ואנשים. גם בתו כריסטינה הוברקן הייתה אמנית.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו של ארנולד הוברקן נמכרו במשך המאה ה-18. ג'יקוב קמפו וויירמן פרסם את גרסתו המעודכנת לספרו של הוברקן, בצורת סדרה שפורסמה גם כסט שלם בשנת 1769. [3] תחריטיו של הוברקן על האמנים הם בחלק מהמקרים הדיוקנאות היחידים ששרדו את האנשים האלה.

ארנולד הוברקן, אתנה מבקרת את אפולו

הראשון שביצע המשך ליצירתו של הוברקן היה יוהאן ואן גול בשנים 1750–51.[4] אף על פי שהספרים הללו נמכרו היטב, במהלך המאה ה -19 ירד ערכם בעיני היסטוריוני האמנות, כאשר נמצאו שיש בהם אי דיוקים ואפילו דברי דיבה. נראה שהוברקן הקפיד מאוד לבדוק את מקורותיו וכיום מקבלים יותר את הפרשנות האישית שלו, בבחינתה המודרנית. צריך להתעלם משיפוטו בגלל בעיות איות שמות האמנים, ולדחות את האשמות שהוא לאומני. כי כתב שכל האמנים הללו הם "הולנדיים". בתקופתו הגבולות הפוליטיים השונים בין הולנד, גרמניה ופלנדריה היו ארעיים ולא קבועים. צורת האיות בהולנד של שמות נקבעה על ידי צו נפוליאון בסוף המאה ה-18. למעט המקרים שבהם האמן נפטר צעיר למדי, או שהיצירות שלו אבדו במהלך מלחמות שונות, יש מעט מאוד אמנים שנכללו בספרו ההיסטורי, שלא תלויים במוזיאונים בינלאומיים כיום.

היסטוריון האמנות המודרני הראשון שפרסם עדכון ליצירתו היה אדריאן ואן דר וויליגן, בשנת 1866. [5] מאז הוא נשאר מקור יקר ערך עבור היסטוריונים לאמנות.

ספרו הוא אחד מ־1000 היצירות החשובות ביותר בספרות ההולנדית מימי הביניים ועד ימינו. [6]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (1711) Aen den heere Jakob Zeeus, den Wolf in 't schaepsvel ter drukpersse bestellende In: De wolf in 't schaepsvel
  • (1712) Inhoud van 't Sieraad der Afbeelding In: Des menschen begin, midden en einde
  • (1718) De groote schouburgh der Nederlantsche konstschilders en schilderessen (The Great Theatre of Dutch Painters)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארנולד הוברקן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Dictionary for Art Historians". arthistorians.info. Retrieved 13 June 2012.
  2. ^ Arnold Houbraken in the RKD
  3. ^ Jacob Campo Weyerman on Google books. Retrieved 13 June 2012 – via Google Books.
  4. ^ Johan van Gool in Google books. Retrieved 13 June 2012 – via Google Books.
  5. ^ Adrian van der Willigen in Google books. 2 September 2008. Retrieved 13 June 2012 – via Google Books.
  6. ^ Website of the Basic Library of the dbnl, the section on the Eighteenth century (in Dutch)