ארתאח

ארתאח
ارتاح
מידע
עיר טולכרם
מדינה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
קואורדינטות 32°17′52″N 35°01′00″E / 32.2977314°N 35.016629°E / 32.2977314; 35.016629
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארתאחערבית: ارتاح) הוא שם של כפר[1] מדרום לטולכרם, בגובה של כ-95 מטר מעל פני הים, שבתחילת 1967 הפך לשכונה הדרומית בעיר.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי וילנאי[2] מקור השם קשור באגדה הערבית כי כאן נח יעקב אבינו, באחד מנדודיו בארץ. משמעות המלה הערבית ראחה (راحة) היא - מנוחה. ראה להלן - אתרים בכפר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכפר מפוזרים רצפות פסיפס, שרידי בתים, שרידי חומות, בורות ועוד שמתוארכים לתקופה הרומית.

עד סיום סלילת הקטע של כביש 4 בין רעננה וחיפה במהלך המרד הערבי הגדול, עברה הדרך הראשית מתל אביב לחיפה בין קלקיליה לטולכרם באירתח.

בעקבות הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, בהן קיבלה ישראל את השטח עד המסילה המזרחית ההיסטורית, נמצאה אירתח בגדה המערבית של ממלכת ירדן קרובה מאוד לקו הירוק ולמסילת הרכבת.

בתחילת 1967 התנהל משא ומתן בין הנהגת הכפר ועיריית טולכרם שתוצאתו הייתה סיפוח הכפר לעיר וחיבור הכפר לרשת החשמל של טולכרם.[3]

אוכלוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדי אוכלוסין
שנה מס' תושבים הערות
1922 590 [4]
1931 841
1945 1,060
1961 1,216

כאמור, ב 1967 הפך הכפר לחלק מהעיר טולכרם ותושביו נכללו במספר תושבי העיר.

אחת המשפחות העתיקות בכפר היא משפחת אלפאח'ורי (الفاخوري), שנקראת כך על שום עיסוקה בעבר: קדרוּת.

במפקד האוכלוסין של שנת 1931 נמנו ארבעה נוצרים בין תושבי הכפר.

אדמות, חקלאות ומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטח הכפר היה 2,949 דונם, מתוכם 2,539 דונם בבעלות פרטית ועוד 410 דונם במושע. [4]

על אף היותו פרבר של העיר טולכרם, ארתח נמצאת בשטח B בשל הסמיכות לגדר ההפרדה.

התושבים מגדלים עצי הדר, שקדים, ענבים ותאנים וכן גידולי שדה. הישוב מחובר לרשת המים של טולכרם בשנות השבעים ונבנתה בריכת אגירה , אך החקלאות נשענת עדיין על מי גשמים וכן שלוש בארות ארטזיות. [5]

אתרים בכפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. "בנות יעקב" (بنات النبي يعقوب): על פי וילנאי[2] כאן היה מקום מנוחתו של יעקב אבינו ומדובר בשיבוש. השם המקורי היה בְּנָאיָאת יעקוב (بنايات يعقوب), כלומר הבניין של יעקב והוא השתבש לבָּנּאת יעקב (بنات يعقوب), כלומר הבנות של יעקב. מדובר במבנה עתיק בן שני חדרים גדולים, עם שתי כיפות. במבנה משובצים אבנים גדולות ולידו פזורים שרידי עמודים, בית בד, בורות מים ועוד. בעבר נהגו לחגוג במקום את "חג הנביא יעקב" והיו מגיעים אנשים מטול כרם ומהכפרים הסמוכים, לבקר במקום, להדליק נרות ולקיים נדרים.[5]
  2. מקאם שיח' עותמאן (مقام الشيخ عثمان): מערה ובה קברו של שיח' עותמאן. לא ידוע מיהו, אך התושבים מאמינים שהוא אחד מהצדיקים הקדושים.
  3. מקאם אל-סִת מרים (مقام الست مريم): מערה על שם אשה אלמונית. בעבר נהגו לבוא להתפלל במערה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארתאח בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מפה עם סימון הכפר, 1918 (באנגלית) הוכנה על ידי צבא בריטניה, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  2. ^ 1 2 זאב וילנאי, אריאל - אנציקלופדיה לידיעת א"י, עם עובד, 1976, עמ' 340
  3. ^ ג. שרוני, רעמים באירתח, מעריב, 22 בספטמבר 1967
  4. ^ 1 2 Palestine Remembered, إرتاح - Irtah ארתאח, Palestine Remembered, 2008
  5. ^ 1 2 ابو توفيق אבו תאופיק, قرية ارتاح הכפר ארתאח, Palestine Remembered