באמצע הרומן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
באמצע הרומן
באמצע הרומן.jpg
מידע כללי
מאת חנוך ברטוב
שפת המקור עברית
סוגה רומן
הוצאה
הוצאה מהדורה ראשונה - עם עובד
מהדורה שנייה - ספרית מעריב
שנת הוצאה מהדורה ראשונה - 1984
מהדורה שנייה - 1988
מספר עמודים מהדורה ראשונה - 381
מהדורה שנייה - 356
קישורים חיצוניים
OCLC 12321603
הספרייה הלאומית 001074604, 001258827

באמצע הרומן הוא ספרו של חנוך ברטוב, שיצא לאור בהוצאת עם עובד בשנת 1984.

הספר מתאר את ניסיונו של בן זועם וממורמר לכתוב, בעל כורחו, את סיפורו של אביו. האב הוא סופר מתוסכל, שקם באמצע כתיבת הרומן, שלשמו נטל לו שנת חופשה מעבודתו כעורך ספרותי בעיתון ערב, ונסע לארצות הברית למסע הרצאות חפוז בעקבות מלחמת יום הכיפורים. בנו הוא היסטוריון, השקוע בכתיבת עבודת הדוקטורט שלו.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נסיעתו של בלפור שו"ב, גיבור הספר, הייתה אמורה להימשך שלושה שבועות, שבסופם ישוב ארצה ויחזור אל הרומן שלו, שעליו המשיך לעבוד עד רגע יציאתו מן הבית ממש. אלא שהשתלשלות האירועים, שראשיתם הן בעבר הקרוב, בביקורו הקודם בארצות הברית והן בעבר הרחוק, בילדותו ובנעוריו, מביאה לכך, שמסעו בגולה מתמשך עוד ועוד. למשפחתו הוא מודיע, שבאמריקה מעוניינים להוציא את ספרו, שאת כתב היד שלו לקח עמו לנסיעה, והוא רואה חובה לעצמו להישאר שם עד שיוסדרו כל ענייני התרגום וההוצאה, אך האמת, שהוא ממשיך לשמור מפניהם, שונה לגמרי.

רק כשגיסתו, בת קיבוץ שנישאה לפרופסור יהודי-אמריקאי אחרי שנואשה מנסיונותיה לכבוש את הוליווד, מתקשרת אל אחותה להודיע לה, שבלפור אושפז במצב קשה, לאחר התקף לב חמור, בבית חולים בסן פרנסיסקו, מתחילים העניינים לנוע בין ירושלים, שם מתגורר הבן נמרוד במרחק רחובות ספורים מדודו, מאיר, הסופר הנודע שצלו מירר את חיי אחיו הצעיר מנעוריו, ללונג איילנד, שם גרה ענת, הבת הצעירה שהפכה עורף לישראל וירדה עם בעלה, בן עשירים אמריקאי, ולוס אנג'לס, שם מתגוררת הדודה איילת עם בעלה ג'רי. תמר, אשתו של בלפור, מצליחה בעמל רב לשכנע את נמרוד לנסוע מיד אל אביו החולה, אולי גוסס, בתקווה שיגיע בעוד מועד להתפייס אתו ואולי אף להשיבו ארצה. לאחר שלושה ימים טרופים של הכנות בהולות, חוסר שינה ומתיחות עצבים, מגיע נמרוד לניו יורק בכוונה להמשיך מיד עם אחותו לקליפורניה, ושומע ממנה, כי האב נפטר בלי שיחזור להכרתו כשמטוסו של הבן היה בדרכו מישראל לאמריקה.

כשנמרוד ישן, לבסוף, בבית אחותו, מגיע טלפון מסתורי מאישה, סוכנת ספרותית, שבלפור הכיר עוד בביקורו הראשון באמריקה ונתקע בביתה בביקורו השני, בנסיבות בלתי ברורות. היא מצליחה להניע את נמרוד, הזועם והחשדן, לבוא אליה לקבל כתב יד של ספר, שעליו אינה מוכנה להרחיב את הדיבור בטלפון. נמרוד נענה בלית ברירה, בניגוד לרצונו, ובבואו אל הדירה, מיד עם כניסתו אל פנימה החשוך, הוא שומע את קול אביו מדבר. ללא הסבר, המום לחלוטין, הוא מובל, מושב על כיסא מרופד ושומע את קול אביו מספר על ילדותו ונעוריו.

רק כעבור דקות ארוכות משתתק הקול, שבעליו מת לפני שעות אחדות בקצה השני של ארצות הברית, עולים האורות וקארן, בעלת הדירה, מפענחת את המסתורין. בדירה, היא מסבירה, הותקנה עוד לפני בואה לשם מערכת הקלטה משוכללת, מוסווית, וכאשר התגורר אצלה בלפור כאשר השהה את שובו הביתה, הקליטה את סיפוריו האינסופיים שלא בידיעתו ושמרה על הקלטות, מחשש שישמיד אותן כפי שהשמיד את כתב היד שהביא עמו מן הארץ. זה הספר שעליו דיברה, ולדעתה הוא עולה פי כמה על הרומן, שבכתיבתו עסק לפני נסיעתו ובמהלכה, עד שהשליך אותו למשרפת האשפה. נמרוד לוקח עמו את הילקוט עם 24 הקלטות של קול אביו, המספר על חייו, ומאותו רגע הוא נשאב אל תוך הסיפור ומשתעבד לו בניסיונו ליצור ממנו את הספר, שאביו הוא מחברו אך עליו המשימה לכתוב אותו.

מנקודה זו נע הספר לסירוגין בין ההווה, שהוא חייו של נמרוד, ההיסטוריון, ולבטיו עם עבודת הדוקטורט שלו בהיסטוריה של היישוב הישן בארץ ישראל, עם התקרבותו לדת ועם בעיות הפריון שלו ושל אשתו, לבין העבר, שהוא סיפור תולדותיו ומצוקותיו של אביו, כפי שהוא מתגלה לפניו ב-24 הקלטות ובמצבור גדול של דפים, רשימות ופתקים, שהגיעו אליו מן הבית שבו שהה אביו בחודשי חייו האחרונים, לרבות מכתב שכתב לבנו ולא שלח. צירופי הדברים ששמע מאחותו וגיסו, מדודתו ודודו ומקארן, המאהבת הנושנה-חדשה, חושפים לפניו את שלוש השנים האחרונות לחיי אביו - אדם תקוע, כפי שהוא מגדיר את עצמו, החותר בציפורניו במחילה בעובי האדמה ומקווה להיחלץ אל אור היום ולחזור הביתה. מכל אלה מתאמץ נמרוד ליצור את הספר, שיהיה חיי אביו, ובינתיים הוא עצמו נתקע ללא מוצא, עד לרגע השחרור ממועקת המשימה שנטל על עצמו.

הספר גדוש רמזי מפתח שונים לדמויות בעולם הספרות הישראלי ולא מעט פרטים אוטוביוגרפיים מחיי ברטוב עצמו.