בארון ואקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בארון ואקה
Baron Divavesi Waqa
בארון ואקה
בארון ואקה
לידה 31 בדצמבר 1959 (בן 61)
מחוז בוה, נאורו
מדינה נאורונאורו  נאורו
השכלה
עיסוק פוליטיקאי, מלחין עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה עצמאי
נשיא נאורו ה־14
11 ביוני 201327 באוגוסט 2019
(6 שנים ו־11 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בארון דיוואווסי ואקהנאורית: Baron Divavesi Waqa, נהגה: bærˈʌn dɪvʌveɪˈsiː wɑˈkʌ; נולד ב-31 בדצמבר 1959) הוא פוליטיקאי נאורי שכיהן כנשיא נאורו משנת 2013 עד 2019. לפני כן כיהן כשר החינוך בממשלת נאורו, ומשנת 2003 עד 2019 היה חבר הפרלמנט של נאורו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואקה נולד במחוז בוה ב-31 בדצמבר 1959.

ואקה נבחר בבחירות לראשונה לפרלמנט של נאורו במאי 2003 מטעם מחוז בוה. הוא כיהן כשר החינוך בממשלת נאורו תחת הנשיא לודוויג סקוטי, אך הוא נאלץ לעזוב את תפקידו לאחר שהוחלף על ידי רנה האריס, ונותר כחבר פרלמנט.

ביוני 2013 נבחר ואקה לנשיאות נאורו לאחר שהצליח להביס את שר האוצר לשעבר ומועמד האופוזיציה רולנד קון בתמיכתם של 13 חברי פרלמנט שהצביעו בעד מול חמישה שהצביעו נגד[1]. הנשיא לשעבר מרקוס סטיבן בירך על היבחרו והוריש לו את ממשלתו[2].

בחודש ינואר 2014 שרד ואקה הצבעת אי-אמון שהועלתה נגדו בפרלמנט לאחר שהביא לגירושו של שופט השלום התושב היחיד, האוסטרלי פיטר לו, ולביטול אשרת השהייה של נשיא בית המשפט העליון ג'פרי ארנס, אף הוא אזרח אוסטרליה[3]. הפרלמנט של נאורו האשים את ממשלתו בחוסר תפקוד, לאחר שהממשלה גם ביקשה לנסח הצעת חוק מצב חירום בעזרתם של עורכי דין מפיג'י[4]. לאחר שהצבעת אי-האמון נכשלה, ואקה המשיך לכהן בתפקידו[5].

בבחירות באוגוסט 2019 ואקה הפסיד את מושבו בפרלמנט ואיבד את הנשיאות; לאחר מכן בהצבעה בפרלמנט נבחר ליונל אינגימאה לנשיא החדש.[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בארון ואקה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]