ראובן ריבלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ראובן (רובי) ריבלין
Reuven Rivlin as the president of Israel.jpg
נשיא מדינת ישראל
תאריך לידה 9 בספטמבר 1939 (בן 76)
תאריך לידה עברי כ"ה באלול ה'תרצ"ט
ממשלות 29
כנסות 12, 14 - 19
סיעה הליכוד, ליכוד-גשר-צומת, ליכוד-צומת, הליכוד ישראל ביתנו
תפקידים בולטים
עיסוק נוסף עורך דין

ראובן (רובי) ריבלין (נולד ב-9 בספטמבר 1939, כ"ה באלול ה'תרצ"ט), הוא נשיאהּ העשירי של מדינת ישראל, שהחל את כהונתו ב-28 ביולי 2014. קודם לכן היה חבר הכנסת מטעם הליכוד, יושב ראש הכנסת ושר התקשורת. עורך דין בהכשרתו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראובן ריבלין עם אחיו. מימין לשמאל: אליעזר (לייזי) ריבלין, אסתר הרלינג בנימין, ראובן (רובי) ריבלין, בשורה מעל: אבי בנימין.

ריבלין נולד בירושלים לפרופסור יוסף יואל ריבלין, מזרחן ומתרגם מערבית, ולרחל "ריי" ריבלין, שניהם בני משפחת ריבלין, שעלתה לירושלים בעליית תלמידי הגר"א, ונישאו זה לזו בנישואים שניים.[1]

למד בגימנסיה העברית רחביה[2] והיה חניך בשבט מצדה של תנועת הצופים.[3] בשנת 1957 התגייס לצה"ל ושירת במודיעין קרבי. ב-1958 סיים קורס קצינים, שירת כקצין מודיעין בגייסות השריון וקמ"ן אילת. בשירות המילואים שירת כעוזר קמ"ן חטיבה 16, קמ"ן אוגדת יהודה, במנהלת התרגילים של צה"ל תחת פיקודו של משה בר כוכבא, והגיע לדרגת רב-סרן.[4] במלחמת ששת הימים השתתף כקצין מילואים בחפ"ק חטיבה 55 שלחמה בקרב על ירושלים.[5] למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.

בין השנים 19811986 כיהן כחבר מועצת המנהלים של אל על, ובין השנים 19851988 היה יו"ר המוסד לבטיחות ולגיהות. שימש יועץ משפטי לאגודת הספורט בית"ר ירושלים,[6] יו"ר האגודה,[7] ומנהל קבוצת הכדורגל.

ריבלין גר בירושלים בשכונת יפה נוף, נשוי בשנית לנחמה ואב לארבעה. בצעירותו הפסיק לאכול בשר יונקים[8][9] ובשנת 2013 חדל מאכילת בשר עוף.[10][11]

פעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריבלין נואם בוועידת יסמין לקידום עסקים קטנים, דצמבר 2014

ריבלין כיהן כחבר מועצת העיר ירושלים בין השנים 1978-1983. הוא המשיך בפעילות פוליטית, ושימש יו"ר סניף תנועת החרות בירושלים ב-1986, ויו"ר ארגון הליכוד בשנים 1988-1993.

ב-1987 היה יו"ר סניף תנועת החרות בירושלים וכפטרונה הפוליטי של בית"ר ירושלים והתמודד על ראשות מרכז תנועת החרות הארצי מול אריאל שרון.[12]

ב-1988, כאשר כיהן כסגנו של טדי קולק, הצהיר ריבלין על רצונו להתמודד על ראשות עיריית ירושלים. הוא התמודד בבחירות הפנימיות בסניף הליכוד בירושלים על ראשות הרשימה, והיו שהעריכו[דרושה הבהרה] שהיו לו סיכויים טובים לנצח את קולק בבחירות לראשות העיר. חבר הכנסת אהוד אולמרט תמך ביריבו של ריבלין, שמואל פרסבורגר, ואף קרא לאנשיו בסניף לבחור בו ולא בריבלין. פרסבורגר ניצח בבחירות הפנימיות והפסיד לקולק בבחירות על ראשות העיר. חמש שנים לאחר מכן, בבחירות שהתקיימו ב-1993 נבחר אולמרט למועמד הליכוד לראשות העיר והחליט שלא לשבץ את ריבלין ברשימה למועצת העיר, זאת למרות היותו של ריבלין דמות מפתח בסניף ולמרות הציפיות שישבץ אותו במקום השני.

בכנסת ובממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראובן ריבלין, קריקטורה מאת רענן לוריא

ב-1984 ניסה לראשונה להתמודד לכנסת בסיועו של חבר המרכז והקבלן דודי אפל ממחנהו של דוד לוי.[13] נבחר לראשונה לכנסת ה-12 ב-1988, ושימש בה יושב ראש הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול, והיה חבר בוועדת הכנסת, בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת חוקה חוק ומשפט. ב-1992 משכשל בניסיונו לשוב ולהיבחר לכנסת, סייע לו אפל במציאת עבודה כעו"ד בפרויקטים בתחום הנדל"ן של מגדל הזוהר וחברת צביון שהיו קשורים לאפל.[13]

ריבלין חזר לתפקיד חבר הכנסת ב-1996, בכנסת ה-14, במקומו של אליהו בן-אלישר, שמונה לשגריר. בתקופה זאת, שימש בין היתר כחבר בוועדה מיוחדת לעניין לקחי אסון גשר המכביה, בוועדה לבחירת שופטים, בוועדה משותפת לתקציב הביטחון, בוועדת החינוך והתרבות ובוועדה משותפת לעניין הכרזה על שעת חירום.

בכנסת ה-15 שימש גם כיושב ראש סיעת הליכוד וכנציג האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים. כן היה חבר בשתי ועדות חקירה פרלמנטריות: ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין המצוקה הכספית המתמשכת של הרשויות המקומיות וועדת חקירה פרלמנטרית בנושא האלימות בספורט. החל לשמש בכנסת זו גם כסגן יושב ראש הכנסת.

כשהורכבה ממשלת הליכוד ב-2001, הוא נאלץ לוותר על תיק המשפטים כיוון שהתנהלו נגדו שבעה תיקי חקירה בנוגע ליחסיו עם הקבלן דודי אפל. שלוש וחצי שנים מאוחר יותר נסגרו שישה מהתיקים מפאת חוסר אשמה ואילו התיק השביעי בחשד לשיבוש מהלכי חקירה בפרשת איציק מרדכי נסגר בעילות של חוסר עניין לציבור וחוסר ראיות מספיקות.[14] ריבלין נאלץ להסתפק בתפקיד שר התקשורת, ובתגובה לסגירת התיקים אמר "מי יחזיר לי ולמשפחתי שלוש שנים וחצי קשות שלקחו לי. איך אפשר לחגוג כשאני יודע שיש המון אזרחים שלהם אין יכולת להתמודד מול מערכת הרשע הזאת?!".[15]

ב-19 בפברואר 2003, י"ז באדר א' ה'תשס"ג, נבחר לכהן כיושב ראש הכנסת בכנסת ה-16. בעקבות הכרזה של שופט בית משפט השלום על ביטול סעיף בחוק של הכנסת (פסק דין הנדלמן), ביקר את נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק על "המהפכה השיפוטית" שהוביל כנשיא בית המשפט העליון, שלדבריו התפתחה להפיכה שלטונית המכרסמת ב"יסודותיה המקודשים ביותר של הדמוקרטיה הישראלית".[16] ריבלין התנגד לתוכנית ההתנתקות ובעקבות דחייתה במשאל מתפקדי הליכוד פעל בסיעת הליכוד ובכנסת לסכלה. במקביל נהג לקרוא לכל הצדדים המעורבים לשמור על איפוק, לציית לחוק ולמנוע קרע בעם.

בכנסת ה-17 היה חבר בוועדת הכספים, בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, בוועדה לזכויות הילד, בשדולה למען ירושלים ובשדולה למען הדרוזים והצ'רקסים. היה יושב ראש של שתי ועדות משנה: ועדת המשנה בעניין עובדי אינטל וועדת המשנה בעניין שנת שמיטה. היה חבר בוועדת משנה בעניין מיגון יישובי עוטף עזה ומיגון מוסדות החינוך שבהם ובוועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי.

באפריל 2007 הכריז באופן רשמי כי בכוונתו להתמודד על תפקיד נשיא מדינת ישראל לאחר סיום כהונתו של משה קצב.[17] בסיבוב הראשון של ההצבעה לנשיאות בכנסת, שהתקיימה ב-13 ביוני 2007, הגיע למקום השני כשלראשון הגיע שמעון פרס (37 קולות לעומת 58 קולות לפרס). ריבלין החליט לפרוש, הכריז בהתרגשות "יחי נשיא המדינה, תחי מדינת ישראל" וקרא לחברי הכנסת לתמוך בפרס פה אחד.[18]

ב-30 במרץ 2009 נבחר לכהן בפעם השנייה כיושב ראש הכנסת בכנסת ה-18. בכנסת זו שימש גם יושב ראש ועדת הפירושים. בתקופת כהונתו זו נודע בזכות יחסיו החמים עם חברי הכנסת הערבים, על אף דעותיו המדיניות והתנגד ליישום המלצת הוועדה הפרלמנטרית להדיח את חברת הכנסת חנין זועבי בעקבות השתתפותה במשט לעזה.

בשנת 2012 קיבל את אות אביר איכות השלטון מטעם התנועה למען איכות השלטון בישראל.[19]

במסגרת הרשימה המאוחדת, הליכוד ישראל ביתנו, שובץ ריבלין במקום ה-11 לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה. בכנסת זו כיהן ריבלין כחבר בוועדת הכספים ובוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. היה חבר בוועדה המשותפת לקידום התחרות בענף המזון ושימש יו"ר שדולת ירושלים וכחבר בשדולה לחיזוק הקשר עם העם היהודי. במהלך כהונתו בכנסת התשע עשרה, שימש יושב ראש משלחת הכנסת ל-OECD. פעמים רבות התבטא בזכות הכרה ישראלית רשמית ברצח העם הארמני.[20]

נשיא המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השבעת ראובן ריבלין לנשיא, כשלצדו יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין והנשיא היוצא שמעון פרס
רובי ריבלין פותח בהתייעצויות עם המפלגות השונות לקראת הרכבת הממשלה לאחר הבחירות לכנסת העשרים.

ב-10 ביוני 2014 נבחר לנשיא העשירי של מדינת ישראל ברוב של 63 קולות, מול יריבו בסבב ההצבעה השני, ח"כ מאיר שטרית, למרות התנגדות עזה של ראש הממשלה בנימין נתניהו למועמדותו, שכללה ניסיון לבטל את מוסד הנשיאות.[21][22] במקומו נכנס לכנסת כרמל שאמה הכהן.[23]

ב-24 ביולי 2014 הושבע ריבלין לנשיא המדינה וב-28 ביולי נכנס לתפקיד. ב-10 באוגוסט 2014 סגר היועץ המשפטי לממשלה את הבדיקה שנפתחה בעניינו בחשד לקבלת כספים מקבלן הבניין ופעיל הליכוד, דוד אפל, לאחר ש"לא נמצא בסיס עובדתי לטענות שהועלו".[24]

בתחילת כהונתו היה ריבלין הנשיא הישראלי הראשון שהשתתף באירוע לזכר טבח כפר קאסם. באוגוסט 2014 שיגר אגרת ברכה לנישואים של ערבי עם יהודיה שהתאסלמה.

בנובמבר 2014 ביטל הופעה מתוכננת של הזמר עמיר בניון במשכן הנשיא, זאת בשל השיר "אחמד אוהב ישראל" של בניון, אשר לדעת ריבלין נחשב פוגעני.[25]

ריבלין הביע התנגדות להצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי, בניגוד לעמדת ראש הממשלה בנימין נתניהו אשר תמך בחוק. בעקבות זאת הוא ספג גינויים מפעילי ימין ואף הופצה תמונה שלו לבוש מדי אס אס.[26]

בדצמבר 2014 בחר העיתון הבריטי הגארדיאן בריבלין כאחד מגיבורי השנה של שנת 2014, משום ש"הפך למצפון הלאומי".[27]

ב-18 במאי 2015 העניקה אוניברסיטת בר-אילן לנשיא ריבלין תואר דוקטור לשם כבוד.[28]

ב-7 ביוני 2015 נשא בכנס הרצליה את "נאום השבטים". ריבלין תיאר את החברה בישראל כמפוצלת לרוב חילוני ציוני מוצק, ולמיעוטים דתי, חרדי וערבי ההולכים ומדמים לו בגודלם, כאשר תהום תרבותית דתית וזהותית פעורה בין המגזרים ומאיימת על החברה הישראלית. ריבלין קרא לייצר סדר ישראלי חדש על בסיס החלפת תפיסת הרוב והמיעוט הרווחת בתפיסה של שותפות.[29]

לאחר הצתת בית משפחת דוואבשה בדומא, התבטא ריבלין בתקיפות נגד האירוע, בפוסט שפירסם בדף הפייסבוק שלו כתב כי "בני עמי בחרו בדרך הטרור ואיבדו צלם אנוש".[30]

ב-25 באוקטובר 2015, באירוע לזכרו של יצחק רבין לציון 20 שנה להירצחו, התייחס ריבלין ליגאל עמיר: "כל עוד אני נשיא מדינת ישראל, לא יצא הרוצח לחופשי. תיבש ימיני, אם אחתום אי-פעם, על חנינה לאיש הארור הזה. לעולם לא".[31]

ב-13 בדצמבר 2015 נאם ריבלין בכנס של "הארץ" והקרן החדשה לישראל בארצות הברית. השתתפותו עוררה מחלוקת ומחאה רבה מאחר שבכנס השתתף גם נציג של "שוברים שתיקה". ריבלין לא ביטל את השתתפותו בכנס בתגובה למחאה אך כן הביע הסתייגות מ"שוברים שתיקה".[32]

ב-24 בפברואר 2016 ערך ריבלין מפגש בבית הנשיא עם ראשי הרשויות המקומיות הערביות אך סירב לאפשר לג'מאל זחאלקה מבל"ד להשתתף עקב מפגשו של האחרון עם משפחות מחבלים פלסטיניים ועמידת דקת דומיה לזכרם.[33]

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריבלין הוא איש ארץ ישראל השלמה ומאמין בזכותו של עם ישראל על כל ארץ ישראל, ובזכותה של מדינת ישראל לספח בנוסף למזרח ירושלים ורמת הגולן גם את יהודה, שומרון ועזה, וזאת בגישת פתרון המדינה האחת.[34]

ריבלין מאמין בתורת זאב ז'בוטינסקי ובהדר הבית"רי. הוא מאמין בשוויון זכויות אזרחי מלא ובפרט בשיתוף מלא של ערביי ישראל בציבוריות הישראלית. הוא שם דגש על הממלכתיות הישראלית, כפי שהיא מתבטאת במוסדות המדינה והממשל, ובראשם הכנסת. הוא ידוע ברגשנותו ובחשיבות הרבה שהוא מעניק לדגל ישראל, להמנון מדינת ישראל ולטקסים ממלכתיים ובפרט לטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות (בו נאם מספר פעמים כיושב ראש הכנסת).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ריבלין יוסף יואל (בן ראובן ריבלין ואיטה רבקה שפירא) וריבלין רחל "ריי" (בת אליהו יוסף ריבלין ואלטע זיסענוויין) באתר משפחת ריבלין.
  2. ^ רועי צ'יקי ארדרובי ריבלין בעקבות הרומנטיקה הירושלמית, באתר הארץ, 8 במאי 2013
  3. ^ סרטונים "בצופים הכרתי את אהבתי הראשונה ששברה את ליבי", באתר ‏mako‏‏, ‏8 בספטמבר 2013‏
  4. ^ אפי מלצר ורון כתרי, "בנושא האיראני המערכת המבקרת של הכנסת שואלת שאלות וגם מקבלת תשובות", מבט מל"מ 64, אוקטובר 2012
  5. ^ ראובן (רובי) ריבלין, המנורה שנמצאה בהר הבית: סמל לעם שלא מרפה, באתר nrg‏, 10 בספטמבר 2013
  6. ^ עו"ד ראובן ריבלין חוזר - לייצג את בית"ר ירושלים בביה"ד העליון, מעריב, 24 ביולי 1974
  7. ^ הנהלת בית"ר ירושלים גינתה את המתפרעים, מעריב, 16 ביוני 1969
  8. ^ לפי עדותו מעל בימת הכנסת, 28 באוקטובר 2009: "אני צמחוני. הכלב שלי נלקח לאיזו מכלאה, כי הוא נשך, או היה נדמה למישהו שהוא נשך אותו, וזה היה ליד בית-מטבחיים, הקרנטינה. כשראיתי איך שוחטים בעלי-חיים – מאז נהייתי צמחוני. זה כבר נושא של יותר מ-40 שנה".
  9. ^ סרטונים דנה ירקצי‏, הצמחונים מרוצים: "ריבלין יקרב עוד אנשים לרעיון", באתר וואלה! NEWS‏, 11 ביוני 2014 - כולל קטע בנושא זה מראיון בערוץ הכנסת עם נחמה דואק
  10. ^ כפי שהעידה אשתו של ריבלין בדבריה בריאיון שערכה נחמה דואק עם בני הזוג ריבלין, אשר פורסם במוסף "המוסף לשבת" של ידיעות אחרונות ב-13 ביוני 2014, עמ' 6–9. מתוך הדברים בעמוד 9: "ריבלין עבר לתפריט צמחוני אחרי שיום אחד הגיע עם כלבו, סטפן, לפנסיון שלידו הייתה משחטה. 'מאותו רגע הפסקתי לאכול בשר אדום של חיות יונקות', הוא מספר. 'ואחרי שראה את התחקיר של 'כלבוטק' על התרנגולות, הפסיק גם לאכול עוף. הוא רק אוכל דגים', אומרת אשתו".
  11. ^ דדי שי, רובי ריבלין, הנשיא הצמחוני הראשון של ישראל, באתר אנונימוס, 24 ביולי 2014
  12. ^ יוסף חריף, הוועידה: ארוכה הדרך לחרות, "מעריב", מוסף "שבת", 27 במרץ 1987. עמ' 2. באתר עיתונות יהודית היסטורית.
  13. ^ 13.0 13.1 איתמר לוין, אין ממצאים מחשידים בקשרי ריבלין-אפל, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 10 באוגוסט 2014
  14. ^ טל רוזנר, מזוז סגר 7 תיקים נגד ריבלין בחשד לטובת הנאה מאפל, באתר ynet‏, 8 באפריל 2004
  15. ^ מזוז סגר 7 תיקים נגד ריבלין, באתר ערוץ 7, 9 באפריל 2004
  16. ^ ריבלין: בג"ץ מוביל הפיכה שלטונית, באתר ערוץ 7, 25 במאי 2003
  17. ^ אמנון מרנדה, ריבלין הודיע רשמית: אני רץ לנשיאות, באתר ynet‏, 5 בפברואר 2007
  18. ^ אמנון מרנדה, אחרי הסיבוב הראשון: ריבלין פרש בדמעות, באתר ynet‏, 13 ביוני 2007
  19. ^ אבירי איכות השלטון לשנת 2012, באתר התנועה למען איכות השלטון בישראל
  20. ^ יהונתן ליס, מבוכה לטורקים: ריבלין הורה לציין בכנסת מדי שנה את רצח העם הארמני, באתר הארץ, 31 במאי 2011
  21. ^ סרטונים עמית סגל, ‏נתניהו מציע לבטל את מוסד הנשיאות, באתר ‏mako‏‏, ‏4 במאי 2014‏
  22. ^ זאב קם, ראובן ריבלין - הנשיא העשירי של מדינת ישראל, באתר nrg‏, 10 ביוני 2014
  23. ^ הזוכה הקטן של היום: כרמל שאמה הכהן, באתר nrg‏, 10 ביוני 2014
  24. ^ אביאל מגנזי ואלי סניור, היועמ"ש החליט לסגור בדיקה שהתקיימה נגד ריבלין, באתר ynet‏, 10 באוגוסט 2014
  25. ^ נועם (דבול) דביר ורן בוקר, הנשיא ריבלין ביטל הופעת עמיר בניון, באתר ynet‏, 25 בנובמבר 2014
  26. ^ יניב קובוביץ' ורויטל חובל, הפרקליטות הורתה למשטרה לחקור פרסום תמונות הנשיא ושרים לבושים במדי SS, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2014
  27. ^ ה"גרדיאן" בחר בריבלין כאחד מגיבורי שנת 2014, באתר nrg‏, 31 בדצמבר 2014
  28. ^ ד"ר לשם כבוד לנשיא המדינה, ערוץ 7
  29. ^ נועם (דבול) דביר, ריבלין: בישראל 4 שבטים והעוינות ביניהם גוברת, באתר ynet‏, 07.06.15
  30. ^ אהרן רבינוביץ, ‏הנשיא ריבלין: "בני עמי בחרו בדרך הטרור ואיבדו צלם אנוש", באתר כיכר השבת, 31 ביולי 2015
  31. ^ אריק בנדר, ‏ריבלין: "תיבש ימיני אם אי פעם אחתום על חנינה ליגאל עמיר", באתר מעריב השבוע, 25 באוקטובר 2015
  32. ^ יורי ילון, ‏ריבלין: "אף פעם לא הסכמתי עם דעות מערכת 'הארץ'", באתר ישראל היום, 13 בדצמבר 2015
    אסף נחום, ‏פוסט חריף של ערוץ 20 נגד ריבלין ותגובות נאצה: "איבד את הבושה", באתר מעריב השבוע, 14 בדצמבר 2015
    קלמן ליבסקינד, ‏משהו רע עובר על נשיא המדינה: ריבלין הולך ומתנתק, באתר מעריב השבוע, 15 בדצמבר 2015
  33. ^ איתמר אייכנר, נשאר בחוץ: ח"כ זחאלקה לא הוכנס לבית הנשיא, באתר ynet‏, 24 בפברואר 2016
  34. ^ צבי זינגר, ריבלין: בין הירדן לים תוכל להתקיים רק מדינה אחת, באתר מגפון, 28 באוקטובר 2011