בואינג E-4

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בואינג E-4B
Boeing E-4
בואינג E-4B של חיל האוויר של ארצות הברית
בואינג E-4B של חיל האוויר של ארצות הברית
מאפיינים כלליים
סוג מטוס שליטה ובקרה
ארץ ייצור ארצות הברית
יצרן בואינג
טיסת בכורה יוני 1973
תקופת שירות 1974[1]–הווה (כ־50 שנה)
צוות 4
נוסעים עד 112
יחידות שיוצרו 4
משתמש ראשי חיל האוויר של ארצות הברית
ממדים 
אורך 70.5 מטר
גובה 19.3 מטר
מוטת כנפיים 59.7 מטר
משקל המראה מרבי 360,000 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביצועים 
סייג רום 30,000 רגל (לפי אתר חיל האוויר האמריקאי)
45,000 רגל לפי אתר בואינג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בואינג E-4אנגלית: Boeing E-4) הוא מטוס המשמש למשימות שליטה ובקרה. כאשר נשיא ארצות הברית משתמש במטוס אייר פורס 1, נשלח מטוס בואינג E-4 לשדה תעופה סמוך למקום שהותו של הנשיא, על מנת לשמש גיבוי וחילוץ במקרה חירום. המטוס המבוסס על בואינג 747-200 האזרחי צויד באמצעים שיאפשרו לו לעמוד בפני פעימה אלקטרומגנטית ובמערכות אלקטרוניקה ותקשורת מתקדמות. המטוס מותאם לשמש כעמדת פיקוד אווירית לשליטה ותקשורת עם כלל הכוחות במקרה של מלחמה גרעינית או מצב חירום דומה. החלל העיקרי של המטוס כולל חדר פיקוד, חדר תדריכים, חדר ועידות, אזור עבודה מבצעית משותפת, חדר תקשורת ואזור מנוחה.

סך הכל נמצאים בשירות ארבעה מטוסים: שלושה מטוסים דגם E-4A שהוסבו לדגם E-4B ומטוס אחד שיוצר כ-E-4B.

מטוס ה-E-4 בנמל התעופה במינכן

המטוסים מצוותים ללהק השליטה והבקרה 595 של פיקוד התקיפה הגלובלית. לפחות מטוס אחד נמצא בכוננות תמידית. מלבד המשימות עבור הנשיא, מזכיר ההגנה של ארצות הברית והמטות המשולבים, משמש המטוס גם לסיוע בבקרה ושליטה במשימות של סוכנות FEMA במקרים של אסונות טבע.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בואינג E-4 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ (דגם A), 1980 (דגם B)