בודוג שומלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בודוג שומלו
Somló Bódog
אין תמונה חופשית
לידה 21 ביולי 1873
ברטיסלאבה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבד 28 בספטמבר 1920 (בגיל 47)
קלוז'-נאפוקה, ממלכת רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות המרכזי האז'ונגארד בקלוז' עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע משפטן, פילוסוף, מרצה באוניברסיטה, סוציולוג עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בודוג (פליקס) שומלוהונגרית: Somló Bódog, בשמו הקודם פליישר, ברטיסלבה, 21 ביולי 1873 - קלוז'-נאפוקה, 28 בספטמבר 1920) היה עורך דין, פילוסוף למשפט, אתנוגרף, סוציולוג, פרופסור באוניברסיטה הונגרי-יהודי.
יחד עם אדה הרקאני ודיולה פיקלר היה בין מקימי "האגודה למדעי החברה".

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בודוג שומלו היה בנם של ליפוט פליישר, מהנדס ושל יוזפין ויינברגר.[1] הוא למד בקלוז'-נפוקה, בלייפציג, ובהיידלברג. בשנת 1899 הפך למרצה למשפטים באוניברסיטת קלוז' ובשנת 1903 גם במדע המדינה. הוא לימד גם באקדמיה למשפטים באוראדיה משנת 1899. הוא מונה לפרופסור באוניברסיטת קלוז' בשנת 1905. משנת 1918 היה פרופסור למדע המדינה ולמשפט בינלאומי באוניברסיטת בודפשט. הוא התאבד בשנת 1920 כיוון שלא יכול היה להשלים עם הסכם השלום בטריאנון שנטל שטחים נרחבים מהונגריה.

פעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־29 במרץ 1903, קיימה האגודה למדעי החברה ישיבה בה דר' בודוג שומלו קרא את מחקרו בנושא: התאוריה של ההתפתחות החברתית וכמה יישומים מעשיים. גיליון מרץ של כתב העת "המאה העשרים" (Huszadik Század) פרסם את נוסח ההרצאה והציג את הוויכוח שלאחר מכן. המשורר אנדרה אדי כתב על כך מאמר. הטקסט המעוות של המאמר נשלח לשר כהסתה נגד המלוכה. בסופו של דבר אדי חולץ על ידי הפרלמנט - מה שאדי ראה כניצחון המאבק נגד אנשי הדת. שומלו המשיך להסתתר ברקע ולהימנע מאור הזרקורים. (("המאה העשרים" היה כתב עת בורגני מתקדם למדעי החברה, שפורסם בין השנים 19001919 ומשנת 1901 ואילך בהוצאת האגודה למדעי החברה. עורכי כתב העת היו גוסטב גראץ (1900–1903), בודוג שומלו (1903-1906) ואוסקר יאסי משנת 1906 עד לפירוק כתב העת)).

בשלב הראשון בקריירה של שומלו, עד שנת 1910, הייתה לסוציולוגיה האבולוציונית של הרברט ספנסר השפעה רבה. עבודות התקופה השנייה מפריכות את הראשונה. הוא נטש את תחום הסוציולוגיה הנטורליסטית ומרכז העניין שלו הפך הפילוסופיה של החוק והמוסר. עבודתו הראשונה ששרדה "הפרלמנטריזם במשפט ההונגרי", היא עבודה בהיסטוריה של המשפט. לדעתו, פרלמנטריזם יכול להיות רק תופעה חולפת בחיי האנושות והממשלה, ברמת התפתחות מסוימת. עבודותיו סוציולוגיה (1901), אתיקה (1900) ופילוסופיה משפטית (1901) המחישו בבירור את קווי המחשבה שהשפיעו עליו באופן מכריע: הסוציולוגיה האבולוציונית של ספנסר, תיאורית התובנה של דיולה פיקלר והסוציולוגיה של קרל מרקס.

תיאורית התובנה של פיקלר עצמה מלמדת אנשים ליצור בצורה רציונלית חוק, מדינה, התאחדות, וכך כל מוסד, אם הם מגלים כי שצרכיהם מוגשים טוב יותר על ידי המוסד חדש מאשר על ידי הקודם. בהיות התהליך רוחני, שומלו הסיק שחוקיות סוציולוגית אינה אפשרית. שומלו דחה במהרה את הקשר לפיו הגורמים התורמים ליצירת תופעה חברתית אפשריים רק בגוף האדם, כלומר שהם פסיכולוגיים.

עבודתו נמשכה עד מותו ומשמשת עד היום חוקרים וסטודנטים כאחד.

עבודותיו העיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשפת המקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Parlamentarizmus a magyar jogban (Bp., 1896);
  • Törvényszerűség a szociológiában (Bp., 1898);
  • A nemzetközi jog bölcseletének alapelvei (Bp., 1898);
  • Ethika. (Pozsony, 1900);
  • Jogbölcselet. (Pozsony, 1901);
  • Szociológia. (Pozsony, 1901);
  • Zur Gründung einer beschreibenden Soziologie (Berlin, 1909);
  • Der Güterverkehr in der Urgeschellschaft (Bruxelles - Leipzig, 1909);
  • A szokás jog. Kolozsvár : Stein J., 1914. 31 p.[2]
  • A helyes jog elmélete (Kolozsvár, 1914);
  • Machiavelli / Somló Bódog. Budapest : Politzer Zsigmond és Fia, 1921.30 p.[3]
  • Gedanken zu einer ersten Philosophie (Berlin – Leipzig, 1926);
  • Juristische Grundlehre (Leipzig, 1927).
  • Értékfilozófiai írások / szerk., az előszót és a jegyzeteket írta Szegő Katalin. Kolozsvár : Pro Philosophia ; Szeged : JATE BTK Filozófia Tansz., 1999. (Ser. A magyar nyelvű filozófiai irodalom forrásai ; 1.) ISBN 963-482-410-2
  • Műveinek jegyzéke: megjelent: Állambölcseleti töredék. Somló Bódog írásai és hátrahagyott jegyzetei egy megírni tervezett Állambölcseletből. Budapest, Gondolat, 2016. /Juris Dictio; Florilegium/ (264.) ISBN 978 963 693 684 6 169–187. old.

בתרגום מהונגרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרלמנטריזם בחוק ההונגרי (עמ '1896);
  • לגיטימציה בסוציולוגיה (עמ '1898);
  • עקרונות המשפט הבינלאומי (עמ '1898);
  • אתיקה . (ברטיסלבה, 1900);
  • פילוסופיה משפטית . (ברטיסלבה, 1901);
  • סוציולוגיה . (ברטיסלבה, 1901);
  • Zur Gründung einer beschreibenden Soziologie (ברלין, 1909);
  • Der Güterverkehr in der Urgeschellschaft (Bruxelles - Leipzig, 1909);
  • ההרגל הוא החוק. קלוז 'נאפוקה : שטיין ג'יי, 1914. 31 עמ '. [4]
  • תורת החוק הימני (קלוז'-נפוקה, 1914);
  • מקיאוולי / סומלו בודוג. בודפשט : זיגמונד פוליצר ובנו, 1921.30 עמ '. [5]
  • Gedanken zu einer ersten Philosophie (ברלין - לייפציג, 1926);
  • Juristische Grundlehre (לייפציג, 1927).
  • פילוסופיה של כתיבה/עריכה, הקדמה ותווים מאת קטלין סגה. קלוז'-נאפוקה: פילוסופיה פרו; סגדתי: המחלקה לפילוסופיה של 1999(סר. מקורות לספרות פילוסופית הונגרית; 1.) ISBN 963-482-410-2
  • רשימת עבודותיו:פורסם:Fragment of Philosophy State. כתביו של שומלו בודוג ושאר הערות מהפילוסופיה הממלכתית המתוכננת. בודפשט, מחשבה, 2016.ISBN 978 963 693 684 6 169-187 p.

ספרות בנושא[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bárd János: S. B. jogászati alapvetése (Huszadik Század, 1918. 1.);
  • Moór Gyula: S. B. (Budapest, 1921);
  • Szabadfalvi József: Somló Bódog (1873-1920). Magyar Jogtudósok IV. Szerk. Hamza Gábor. Budapest, 2014. 53-67. old.
  • Takács Péter: Somló Bódog élet- és pályarajza dokumentumokkal illusztrálva. Jog – Állam –Politika. Jog- és Politikatudományi Folyóirat. 8. évf. 2016/4. szám [megj.: 2017],
  • Takács Péter: Somló Bódog élete és pályája. & Képek, dokumentumok [Somló Bódog életéből]. megj: Állambölcseleti töredék. Somló Bódog írásai és hátrahagyott jegyzetei egy megírni tervezett Állambölcseletből. Budapest, Gondolat, 2016. /Juris Dictio; Florilegium/ (264.) ISBN 978 963 693 684 6 191–224. & 239–250 old.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Hidas Zoltán: A kezdetek: Pulszky Ágost és Somló Bódog pozitivista társadalomelmélete. Egyetemi jegyzet.
  • Nagy Endre: Magyar szociológiatörténet. Egyetemi jegyzet.
  • Somló Bódog. Magyar Életrajzi Index. Petőfi Irodalmi Múzeum (Hozzáférés: 2015. november 15.)
  • Magyar életrajzi lexikon II. (L–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1969.
  • Szegvári Katalin: Somló Bódog jogelméletéről
  • Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Budapest: Magyar Zsidó Lexikon. 1929. Online elérés

בתרגום מהונגרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Magyarországi egyetemi tanárok életrajzi adattára 1848–1944 I. Zsidó és zsidó származású egyetemi tanárok". Eötvös Loránd Tudományegyetem. ELTE Eötvös Kiadó. 2012. בדיקה אחרונה ב-22 ביוני 2015. 
  2. ^ Klny. a Farkas Lajos-emlékkönyvből.
  3. ^ Klny. a Társadalom c. folyóirat I. évf. 1. számából.
  4. ^ Klny. a Farkas Lajos-emlékkönyvből.
  5. ^ Klny. a Társadalom c. folyóirat I. évf. 1. számából.