בוהומיל בוצ'ק

בוהומיל בוצ'ק
Bohumil Boček
	בוהומיל בוצ'ק
לידה	4 בנובמבר 1894; סיביצה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	16 באוקטובר 1952 (בגיל 57); ולדיצה, צ'כוסלובקיה
מדינה	צ'כוסלובקיה
השתייכות	הצבא האוסטרו-הונגרי; צבא צ'כוסלובקיה
תקופת הפעילות	1914–1948 (כ־34 שנים)
דרגה	גנרל ארמייה
תפקידים בשירות
	מפקד הקורפוס ה-1; ראש המטה הכללי
פעולות ומבצעים
	מלחמת העולם הראשונה; מלחמת העולם השנייה
עיטורים
	אזרחות כבוד של ברנו (2 באפריל 1946); עיטור קוטוזוב, דרגה 1; מדליית "אומץ מול האויב"; מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945; מדליה על שחרור פראג; מדליית הניצחון; בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;

בוהומיל בוצ'ק (בצ'כית: Bohumil Boček‏; 4 בנובמבר 1894 – 16 באוקטובר 1952) היה גנרל ארמייה צ'כוסלובקי, אשר פיקד על כוחות במהלך מלחמת העולם השנייה, ולאחר המלחמה מונה לראש המטה הכללי של צ'כוסלובקיה. נהרג במהלך הטיהורים שליוו את עליית הקומוניסטים לשלטון בצ'כוסלובקיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוצ'ק נולד בסיביצה ב-4 בנובמבר 1894. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא גויס לצבא האוסטרו-הונגרי ולחם בחזית המזרחית. בדצמבר 1916 הוא נפל בשבי הרוסי, ושם התגייס ללגיונות הצ'כוסלובקיים שלחמו לצד הרוסים למען שחרור ארצם. עם סיום המלחמה הוא חזר לצ'כוסלובקיה שבינתיים זכתה בעצמאותה, והתגייס לצבא הצ'כוסלובקי כמפקד פלוגה.

ב-1935 מונה בוצ'ק למפקד משמר הגבול הצ'כוסלובקי. בעקבות הכיבוש הגרמני של צ'כוסלובקיה במרץ 1939, עבר בוצ'ק לשרת בצבא הממשלה - כוח הביטחון הרשמי של הפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה. כעבור זמן קצר הוא עזב והצטרף לארגון המחתרת "אובראנה נארודנה" ("הגנה על האומה"). בפברואר 1940, הצליחו הגרמנים לחסל את מרבית הנהגת הארגון, ובוצ'ק נאלץ להימלט לצרפת. הוא הצטרף אל הממשלה הצ'כוסלובקית הגולה, ולאחר נפילת צרפת נמלט עמה לבריטניה. הוא מילא תפקידים מנהליים במשרד ההגנה של הממשלה הגולה, ובמקביל עבר קורס צניחה במטרה לצאת לפעולות בעורף האויב. עם זאת, פציעה בעמוד השדרה מנעה ממנו לצאת לשירות פעיל. משפחתו נותרה בצ'כוסלובקיה כל אותו הזמן, וב-26 באוקטובר 1942, נרצחה אשתו בידי הגרמנים במחנה מאוטהאוזן.

ב-15 באפריל 1944 הוא מונה לסגן מפקד בריגדת השריון הצ'כוסלובקית העצמאית. באוגוסט של אותה שנה, הוא נשלח לברית המועצות, ומונה למפקד הבריגדה ה-1 שלחמה לצד הצבא האדום בחזית המזרחית. בדצמבר של אותה שנה, הוא קודם לתפקיד סגן מפקד הקורפוס ה-1. ב-8 במרץ 1945 הוא מונה למפקד הקורפוס. עם סיום המלחמה, הוא חזר לצ'כוסלובקיה ומילא תפקיד מפתח בשיקום הצבא הצ'כוסלובקי. ב-12 באפריל 1945 הוא מונה לראש המטה הכללי.

בפברואר 1948, השתלטו הקומוניסטים על צ'כוסלובקיה. בוצ'ק תמך בהשתלטות, ואף פעל לטהר את הצבא מגורמים אנטי-קומוניסטיים. עם זאת, בנו התנגד לשלטון הקומוניסטי, נעצר ונידון למאסר עולם. בעקבות כך, סר חינו של בוצ'ק בעיני השלטון, והוא פוטר מתפקיד הרמטכ"ל ב-31 ביולי 1948. הוא מונה למפקד הקולג' הצבאי, וב-1950 סולק מהצבא. בפברואר 1952 הוא נעצר, וביולי של אותה שנה נערך לו משפט מכור מראש. הוא הואשם בבגידה ובריגול, ונידון למאסר עולם. הוא נפטר בכלא ולדיצה ב-16 באוקטובר 1952 כתוצאה מהתנאים הירודים בכלא.

ב-22 במאי 1962 ביטל בית המשפט צבאי צ'כוסלובקי את ההאשמה בריגול נגדו, אולם הותיר על כנה את ההאשמה בבגידה. ב-8 בינואר 1972 בוטלה גם האשמה זו. לאחר מהפכת הקטיפה הוחזרו לו דרגתו ועיטוריו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוהומיל בוצ'ק באתר החברה להנצחות צבאיות
בוהומיל בוצ'ק באתר הגנרלים של מלחמת העולם השנייה