בולאוואיו
| |||
 | |||
| מרכז בולאוואיו | |||
| מדינה |
 זימבבואה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | בולאוואיו | ||
| שטח | 1,706.8 קמ"ר | ||
| גובה | 1,358 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 653,337[1] (2012) | ||
| ‑ צפיפות | 380 נפש לקמ"ר (2012) | ||
| קואורדינטות | 20°10′12″S 28°34′48″E / 20.17000°S 28.58000°E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
| www.citybyo.co.zw | |||
בולאוואיו (באנגלית: Bulawayo) היא עיר במעמד של מחוז בזימבבואה. העיר שוכנת בחבל מטבללנד (Matabeleland) במערב זימבבואה, במרחק של 439 קילומטרים מהארארה, בירת זימבבואה. בעיר מתגוררים 653,337 (נכון ל-2012),[1] והיא העיר השנייה מבחינת גודל אוכלוסייה בזימבבואה, אחרי הארארה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסביבות שנות ה-40 של המאה ה-19 בני הנדבלה (Ndebele) היגרו מאזור דרום אפריקה של היום לאזור מטבללנד. כשהם הגיעו לשם מלכם מזיליקזי (Mzilikazi), או בנו לובנגולה (Lobengula), הקימו את העיר תחת השם קובלואוואיו (KoBulawayo) כבירתם החדשה.
ב-1893 החלה מלחמת מטבלה הראשונה, במהלכה כוחות חברת דרום אפריקה הבריטית שמרכזה היה בדרום אפריקה כבשו את קובולאוואיו, הבריחו את הנדבלה צפונה והחריבו את העיר. לאחר המלחמה ססיל רודז, ממנהיגי החברה, הורה להקים את ההתיישבות מחדש תחת השם בולאוואיו. ההתפתחות התעכבה בעקבות מצור שהטילו עליה הנדבלה במלחמת מטבלה השנייה ב-1896. בסופו של דבר הבריטים הצליחו לשחרר את בולאוואיו כעבור מספר חודשים ובהמשך הביסו את הנדבלה סופית.
בולאוואיו חזרה להתפתח כהתיישבות קולוניאלית וב-1897 היא קיבלה מעמד של עיירה. ב-1943 היא קיבלה מעמד של עיר.
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בולאוואיו הייתה המרכז התעשייתי של זימבבואה עד שבעשורים האחרונים של המאה ה-20 המחסור בתשתיות ראויות בעיר גרם למעבר של מפעלים רבים להארארה. למרות זאת התעשייה עדיין מהווה חלק חשוב בכלכלה המקומית. ענפים אחרים בכלכלה המקומית כוללים חקלאות וכרייה.
חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעיר נמצאים מספר מוסדות להשכלה גבוהה, בהם אוניברסיטת המדע והטכנולוגיה של זימבבואה ואוניברסיטת סולוסי.
תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
את העיר משרת נמל התעופה הבינלאומי ג'ושוע מקבוקו נקומו, הקרוי על שם המדינאי הזימבבואי ג'ושוע נקומו.
