בוקר הוצאתם להורג של הסטרלצים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בוקר הוצאתם להורג של חיילי הסטרלצי
Утро стрелецкой казни
Surikov streltsi.jpg
צייר וסילי סוריקוב
תאריך יצירה 1881
טכניקה וחומרים שמן, על בד
ממדים בס"מ 379 אורך × 281 רוחב
מיקום גלריית טרטיאקוב
מוסקבה שברוסיה

"בוקר הוצאתם להורג של חיילי הסטרלצי"רוסית: Утро стрелецкой казни) הוא ציור מאת וסילי סוריקוב המוקדש למרד הסטרלצי בשנת 1698 אשר כשל.

סוריקוב החל לעמול עליו ב-1878 במוסקבה, שם התגורר לאחר סיום האקדמיה הקיסרית לאמנות בסנקט-פטרבורג; זהו ציורו הראשון העוסק בנושא היסטורי.

הציור מציג רגעים ספורים טרם הוצאתם להורג של חיילי הסטרלצי ומתמקד במצבם הנפשי של הנידונים בעידן פיוטר הגדול ברגע של משבר היסטורי.

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1682 וב-1698 התחוללו שתי התקוממויות של הסטרלצי. ההתקוממות הראשונה התרחשה בשל שלוש סיבות: ראשית, דמי שירותם היה נמוך ושולם באופן לא עקבי. שנית, עקב חוסר פיקוח ממשלי, מפקדי הסטרלצי הפכו לאדונים והכריחו את חייליהם יחד עם בני משפחותיהם לעסוק בעיבוד אדמתם. שלישית, בשל מותו של הצאר פיודור, אחיו של איוואן, אחיו של פיוטר הגדול מאימו החורגת – מריה מילוסלבסקיה, ב-1682, מונה פיוטר לכס המלוכה. קלאן מילוסלבסקים ובראשו סופיה, אחותו של פיודר, נותרו חסרי שביעות רצון, ונפוצה שמועה כי מתוכנן ניסיון התנקשות נגד איוואן. הסטרלצי הסתערו על הקרמלין ב-25 במאי על-פי לוח-שנה גרגוריאני. לפיכך, מונו 2 שליטים: איוואן – הצאר הראשי ופיוטר – הצאר המשני, אולם בשל אי-כשירותם למשול, איוואן חלה ואילו פיוטר היה בן 10, סופיה הייתה לעוצרת עד גיל בגירותו של פיוטר ב-1689. באותה השנה סופיה ארגנה ניסיון רצח של פיוטר וידה על התחתונה, עקב כך נשלחה למנזר נובודוויצ'י.

ב-1698, בעת שהותו של פיוטר באירופה, מונה כחליפו על ענייני המדינה פיודר רומודנובסקי. הוא ציווה לסטרלצי המוסקבאיים לנוע אל גבול צפון-מערב, אולם בשל הסכנה הטמונה בכך נטשו הסטרלצי את עמדתם הצבאית וצעדו ברוח-מרי לבירה. המרד דוכא תחת פיקודו של הגנרל פטריק גורדון. עם שובו של פיוטר, נפתחה חקירה וכאלף סטרלצי הוצאו להורג, אחרים גורשו ממוסקבה.

קומפוזיציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הציור מציג שני גיבורים ראשיים – פיוטר הצעיר היושב על סוסו על-יד הקרמלין, וסטרלץ אדום שיער המצוי בסערת נפש שאינו מקבל את גורלו, המביט בחמה על הצאר. בידו השמאלית הוא אוחז נר העולה בלהבה. למעשה, הוא מרכזה האמוציונלי של הקומפוזיציה. פיוטר מביט אל הסטרלצי במבט לא פחות נוקב – הוא סמוך ובטוח בצדקתו.

יתר הדמויות בציור אמוציונליות אף הן: סטרלץ שחור-זקן נושא עיניו בזעף מסביבו – הוא נכנע לגזר דינו. דעתו של הסטרלץ צחור-שיער השתבשה עקב האימה מן העונש הקרב; מידו הרפויה נחטף נרו על ידי חייל, והוא אינו מבחין בילדים שלצידו. ראשו המורכן של הסטרלץ הניצב על העגלה מבשר על גורלו המר. סטרלץ שכוחותיו אפסו נגרר על ידי חיילים אל הגרדום. על הקרקע מושלכים גלימתו וכובעו של הסטרלץ השביעי בקומפוזיציה, ופתיל נרו מעומעם מעט כזכר לנוכחותו. בשברון לב שואגת אשת הסטרלץ הצעירה; בנה נצמד אליה וטמן את פניו בקפלי בגדיה. בכובד צנחה ארצה זקנה, על-ידה צועקת ילדה אחוזת יראה במטפחת אדומה.

הטרגיות של הרגע מועברת על ידי צבעים כהים המאפיינים את היצירה. סוריקוב בחר להציג בוקר סתיו ערפילי לאחר ליל גשום. כמו כן, הוא השתמש בטכניקת קירוב האובייקטים, על ידי כך קיצר את המרחק בין לובנויה מייסטו, כנסיית וסילי הקדוש, והקרמלין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]