בורסת פריז

**בורסת פריז**
תאריך ייסוד	24 בספטמבר 1724
עיר	פריז
מדינה	צרפת
בעלים	Euronext
מדדים	CAC 40
	www.euronext.com

בורסת פריז הוא שוק ניירות הערך של צרפת, שהתמזג עם הבורסות של אמסטרדם, ליסבון ובריסל בספטמבר 2000 ליצירת חברת Euronext לניהול משותף שלהן^[1]. נכון לשנת 2022, מניות של 795 חברות רשומות בה למסחר עם שווי שוק כולל של למעלה מ-4.5 טריליון דולר.^[2] בנובמבר 2022 עקפה בורסת פריז את הבורסה של לונדון כבורסה בעלת השווי הגדול באירופה, בעקבות הברקזיט שגרם לנפילה בשער הלירה שטרלינג וירידה בשווי החברות בלונדון^[3].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1563 הוקם בפריז מקום מפגש של סוחרים שהיה הגרעין של מה שעתיד להפוך לבורסה של פריז, שהיא הרביעית שהוקמה בצרפת, הוותיקה ביותר היא זו של ליון, שנוסדה בשנת 1540. הבורסה הראשונה בפריז נוסדה בשנת 1639. זה היה מתאריך זה שבו סוחרים של ניירות ערך בעיר קיבלו את התואר "agents de change" - סוכן מניות. תפקיד רשמי שהמלך שארל התשיעי יצר בצו ב-1572. מעמדו של סוכן מניות אושר באופן סופי שלוש מאות שנים מאוחר יותר ב-1816, בפקודת המלך לואי ה-18. קיומן של חברות מניות בצרפת הוא ותיק אך החל מחברת הודו המערבית הצרפתית, שהוקמה ב-1664, כמו גם "Compagnie d'Afrique" והבנק הכללי של ג'ון לו ב-1716 הן הפכו למטרות לספקולציות. זמן קצר לאחר מכן, צו של מועצת המדינה, ב-24 בספטמבר 1724, ייסד את הבורסה של פריז במטרה לערוך מסחר מסודר בניירות ערך. נוכחות נשים נאסרה בבורסה מאז הקמתה ועד 1967.

לבורסה של פריז היו מיקומים רבים, אבל היא תמיד נשארה בלב פריז. בתחילת המאה ה-19, הפעילות של הבורסה של פריז התמסדה ועברה לבניין "Palais Brongniart", או "Palais de la Bourse", מבנה בצורת מקדש רומי נאו-קלאסי מלבני עם אכסדרה קורינתית ענקית הסוגרת על חדר מרכזי מקומר עם ארקדה. עיצוביו זכו להערכה רבה על ידי נפוליאון והוא נתן האדריכל ברונגיאה משימת תכנון של מספר פרויקטים ציבוריים נוספים בסוף הקריירה שלו.

מהמחצית השנייה של המאה ה-19, שוקי המניות הרשמיים בפריז הופעלו על ידי חברת Compagnie des agents de change. מספר העוסקים בכל אחד מאזורי המסחר השונים של הבורסה היה מוגבל. היו כ-60 ברוקרים רשמיים. ברוקר היה צריך להיות אזרח צרפתי, להיות מומלץ על ידי סוכן לשעבר או עיזבונו, ולקבל אישור של שר האוצר, והוא מונה בצו של נשיא הרפובליקה. רשמית, הברוקרים כלומר הם היו רק מתווכים. בספרות הפיננסית, הבורסה של פריז מכונה לפיכך שוק מונע הזמנות, בניגוד לשווקים מונעי ציטוטים או שוקי סוחרים, שבהם קביעת המחיר מטופלת על ידי סוחר או עושה שוק. בפריז, רק ברוקרים רשמיים יכלו לקבל עמלה, בשיעור הקבוע בחוק, על פעולתם כמתווכים.

עד סוף שנות ה-80 של המאה ה-20, השוק פעל עם זירת מסחר של ברוקרים בבניין הבורסה. בשנת 1986 הבורסה של פריז החלה ליישם מערכת מסחר אלקטרונית CAC - Cotation Assistée Continu. המעבר הושלם עד 1989, שהמסחר הפך אוטומטי לחלוטין. בניין הבורסה גם אירח את בורסות הנגזרים הפיננסיים הצרפתיים MATIF ו-MONEP, עד שהן גם הפכו אוטומטיים לחלוטין ב-1998.

בשנת 2000 בורסת פריז הפכה לחלק מיורונקסט, יחד עם בורסות אמסטרדם ובריסל^[4]. ביולי 2001, הפכה יורונקסט לחברה ציבורית שהנפיקה את מניותיה וגייסה 670 מיליון יורו^[5].

מבנה ומדדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוק המניות הצרפתי היה מחולק לשלושה חלקים: ה-Premier Marché, שנקרא בעבר הרשימה הרשמית, כולל חברות צרפתיות וזרות גדולות, ואת רוב הנפקות האג"ח. השוק השני, כולל חברות בינוניות, בעוד ש-Nouveau marché (השוק החדש) כולל חברות סטארט אפ צומחות במהירות המחפשות הון למימון התרחבות^[6]. שוק נוסף, Marché Libre, אינו מוסדר, אך מנוהל על ידי Euronext Paris עבור עסקאות בניירות ערך שאינם רשומות בשלושת השווקים האחרים. בתחילת 2005 ביצעה Euronext רפורמה ברישום, כדי להגביר את הנראות והנזילות של חברות קטנות ובינוניות בשווקיה ויצרה רשימה אחת - Eurolist by Euronext, אשר מרכזת את כל השווקים המפוקחים. מפברואר 2005, כל החברות של השוק הראשון, השני והחדש קובצו יחד בשוק אחד ובשלושה קטגוריות. ב-4 באפריל 2005 צרפו לרשימה חברות מבורסות אמסטרדם, בריסל וליסבון.

שוק ה'נובו מרשה' (Nouveau marché), "שוק חדש", הוקם ב-1996 כדי לאפשר לחברות קטנות ובינוניות המאופיינות בצמיחה גבוהה לגייס הון, בעיקר חברות היי-טק^[6]}. שלושה חברות ישראליות הונפקו בשוק זה: "ויקון" (VCON)^[7], "CMT מדיקל"^[8] וקרן "אסטרה השקעות טכנולוגיות"^[9].

המדדים העיקריים של הבורסה כוללים את:

CAC 40 - מדד הדגל של בורסת פריז. המדד מייצג מדד משוקלל היוון של 40 המניות הנסחרות ביותר מבין 100 המניות ששווי השוק הוא הגדול ביותר.
CAC Next 20 - מדד של מניות 20 החברות ששווי השוק שלהן מדורג אחרי אלו מבין 40 החברות המרכיבות את ה-CAC 40. הן משמשות מועמדות אפשריות להחליף את חברי מדד CAC 40, כאשר יש שינויים בשווי השוק שלהן.
CAC Mid 60 - מדד המייצג את 60 המניות שווי השוק הגדול ביותר אחרי ה-CAC 40 וה-CAC Next 20. המדד הושק ב-2005, כאשר מספר המניות במדד הצטמצם מ-100 ל-60 במרץ 2011.
CAC Small - מדד המייצג את כל שאר המניות ברשימה הראשית שאינן כלולות במדדים האחרים