סוחר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סוחר הוא אדם העוסק בהחלפת סחורות בסחורות - במקרה של סחר חליפין או סחורות בכסף בשוק מודרני, מבלי שחל שינוי פיזי, ייזום, בסחורה, אשר ברשותו.

פסל של סוחר בסינגפור

מבחינים בין "סוחר סיטונאי" המתווך בין היצרנים לבין ה"סוחר הקמעוני", הבא במגע עם הלקוחות הפרטיים, הקטנים. הסוחרים מגדילים את כוח המכירה של היצרנים באמצעות תחושותיהם לגבי הביקושים הצפויים מהלקוחות. הם גם מאתרים את מקורות הייצור הפוטנציאליים, בארצם ומחוץ לארצם, ומעודדים אותם לייצר כמויות גדולות יותר לשוק, כאשר הסוחר מזהה עליה בביקוש למוצרים מסוימים. מייחסים לסוחרים תרומה חשובה בהתפתחות הכלכלה העולמית. בעוד שמעמד ב"סיטונאי" נשמר גם היום, הרי במעמד ה"קמעוני" חל פיחות, בעקבות הרחבת רשתות השיווק.

תולדות המקצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל עוד התקיים סחר חליפין לא היה צורך בסוחרים רבים. האיכרים החליפו בינם לבין עצמם את עודפי מוצריהם, כאשר כל איכר רכש התמחות בייצור מוצר מסוים והיה לו יתרון יחסי בייצורו. באשר לצריכה של מוצרים אחרים, די היה ברוכלים שעברו בין בתי התושבים, והציעו מוצרים פשוטים תמורת מוצרי חקלאות עודפיים. החקלאי היה יכול להציע את מוצריו לבעל מלאכה אשר ביצע עבורו את השירות.

כלכלנים מדגימים מקום שבו אין צורך בסוחרים והמסחר כולו הוא מסחר חליפין, באמצעות אי בודד, כמו האי של רובינזון קרוזו שבו נמצא "ששת" המציע "שרות עבודה" ל"רובינזון" תמורת "מוצרים חקלאיים". במרוצת השנים גדל מספר החקלאים, עלה מספר צרכני המזון והציבור היה מגיע למרכז אשר בו התקיים שוק אחת לכמה ימים. התפתחות נוספת באה כאשר החקלאים מסרו את הסחר בתוצרת למומחה, העוסק במכירה שוטפת בכל ימות השבוע. הוא גם יכול לכוון את סוגי המוצרים שייצרו לפי מגמות הביקוש של הלקוחות, כפי שהסוחר המקצועי מצליח לזהות. כך נוצר מקצוע "הסוחר", המזהה את הביקושים והמגדיר ליצרנים מה כדאי להם לייצר, תפקיד מפתח בעולם המודרני.

במקרא מוזכר לראשונה המושג מטבע עובר לסוחר כאשר אברהם אבינו קונה מעפרון החיתי את מערת המכפלה ומשלם לו ארבע מאות שקל, עובר לסוחר. דהיינו, עיסקות עושים עם כסף, המוכר בתור העובר בין הסוחרים, הוא אמצעי התשלום.

סוגי הסוחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוחר מכין את החשבון, ציור יפני מאת Katsushika Hokusai

מבחינים בין שני סוגי סוחרים:

  1. הסוחר הסיטונאי, היוצר את הקשר בין היצרן לבין ה"סוחר הקמעוני". יש סיטונאים, שרק יוצרים את הקשר, מבלי שהסחורה תעבור לאחזקתם. הם רק מתווכים בין היצרן לסוחר הקמעוני ומפנים את הסוחר הקמעוני למקומות האחסון של הסחורה אצל היצרן. דוגמה בולטת ל"סיטונאי" הוא מחסן למכירת ירקות בשוק הסיטונאי או מחסן למוצרי מזון בשוק הסיטונאי, כמו השוק הקיים בתל אביב באזור רחוב לוינסקי. בכל עיר קיים ריכוז של חנויות סיטונאיות באזור נתון.
  1. הסוחר הקימעוני, המקשר בין היצרן, באמצעות ה"סיטונאי", לבין ציבור הצרכנים. דוגמה בולטת ל"קימעוני" היא של חנות המכולת או חנות הירקות השכונתית.

תפקיד הסוחר בפיתוח הכלכלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסוחרים ולמסחר היה תפקיד חשוב בהתפתחות הכלכלה המודרנית ורווחת תושביה. מגמה זו החלה כבר בתקופת התנחלות היוונים ביוון הגדולה והפיניקים באגן הים התיכון ואפילו היהודים באלכסנדריה שבמצרים. הסוחרים גילו מקורות למחצבים ולמוצרים מכל הסוגים ואפילו לבני אדם, שנמכרו בתור עבדים. הסוחרים הביאו את סחורתם למרכזי הערים החשובות בעולם של אז, בעיקר ברומא. משם השיגו סחורות אחרות וחזרו עמן לארצות מהם הביאו את המוצרים.

לקראת סיום העידן הרומאי התרחב המסחר העולמי למזרח והתרכז בסחר בבשמים: סחורה שאין לה משקל רב, נשמרת לטווח ארוך ונדירה, כלומר מחירה גבוה יחסית - מוצר אידאלי לסוחר. בתחילה היו אלה הנבטים שעסקו בסחר הבשמים. בהמשך הצטרפו אליהם בני עמים אחרים. בימי הביניים גילו סוחרים כמו מרקו פולו ארצות חדשות, בעיקר במזרח הרחוק והגיעו עד הודו וסין. מארצות רחוקות אלה הביאו מוצרים חדשים, אבנים יקרות, סוגי בדים וכמובן בשמים.

עם גילוי "העולם החדש" בשנת 1492, אשר הגיעו אליו בשל הרצון למצוא דרך חדשה לשוק הבינלאומי הרחב ב"הודו", הסחר הבינלאומי קיבל תנופה, אשר תוצאותיה מורגשות עד היום. תפקידו של הסוחר הסיטונאי כיום נותר כמו בעבר, יצירת הקשר בין היצרן בארצו ובארצות אחרות לבין הסוחר הקימעוני. במעמדם של הסוחרים הסיטונאים כמעט ולא חל פיחות במשך השנים.

המסחר הקימעוני סובל מפגיעה בעידן האחרון. הקמתן של רשתות השיווק דוחקות אותו מהשוק. עם זאת באזורים מסוימים ובמקצועות אחדים נשמר איתן מעמדו של הסוחר הקימעוני.

סוחרים יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוכלות ומסחר היו מקצועות מקובלים בקרב יהודים בתקופות ובאזורים בהם נאסר עליהם לעסוק בחקלאות ובמקצועות יצרניים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]