לדלג לתוכן

בזבוז לבנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף בזבוז הלבנון)
קריאת טבלת מיוןבזבוז לבנון
מצב שימור
מצב שימור: פגיענכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: פגיע
פגיע (VU)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
תת־סדרה: תרופודה
משפחה: פרושיים
סוג: בזבוז
מין: בזבוז לבנון
שם מדעי
Serinus syriacus
בונפרטה, 1850
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בזבוז לבנון (שם מדעי: Serinus syriacus) הוא מין של ציפור ממשפחת הפרושיים.

בזבוז לבנון גדול במקצת ודומה לבזבוז אירופי אך צבעיו בהירים יותר. החזה, הבטן והזנב צהובים. מצחו צהוב, גרונו בהיר יותר, זנבו ארוך יחסית. טבעת העין צהובה בהירה. לצעירים גוון חלודי בולט. אזור המחיה שלהם הוא בדרך כלל במורדות הרים שבהם יש עצים ושיחים מפוזרים. אורך גוף: 12–14 ס"מ. משקל: 10–14 גרם.

תפוצה ומגמות אוכלוסין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור התפוצה של בזבוז הלבנון מצומצם ביותר ומתרכז בחרמון הסורי והישראלי, בהרי השוף שבלבנון ובצפון ירדן. הוא נודד בסתיו דרומה לאזורים מדבריים בנגב, בהרי אילת ובסיני. בישראל, בין 100 ל-150 זוגות דוגרים בחרמון, בגובה של 1200–1800 מטרים מעל לגובה פני הים. בחורף נצפה במספרים קטנים בהר הנגב, אזור ניצנה והרי אילת.

אוכלוסיית בזבוזי הלבנון נמצאת בירידה. כיום מצב השימור שלו מוגדר "פגיע", לאחר שבעבר נחשב ליציב. מין זה, שזקוק לאספקת מים יומית מושפע מאוד משנות בצורת שבעקבותיהן מצטמצם מלאי הזרעים שמהם הוא ניזון, ושלוליות/שלוגיות, המשמשות אותו לשתייה. בנוסף, כריתת יערות, רעיית יתר וגורמים נוספים מאיימים על עתידו.

בחודשים אפריל-מאי, עת השלגים מפשירים, בני הזוג בונים קן בעצי מחט ובו מטילה הנקבה, בדרך כלל, 4 ביצים.

הדגירה נמשכת שבועיים וכעבור שבועיים נוספים הגוזלים פורחים מהקן. בשלב זה בני הזוג "מטפסים" בגובה כדי לקיים מחזור קינון נוסף ואם התנאים יאפשרו, ייתכן אף מחזור קינון שלישי. בתום עונת הקינון הבזבוזים מתקבצים ללהקות גדולות וקולניות ועם בוא הסתיו - ספטמבר-אוקטובר, כולם נודדים דרומה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בזבוז לבנון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ בזבוז לבנון באתר הרשימה האדומה של IUCN