לדלג לתוכן

הר הנגב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "מרכז הנגב" מפנה לכאן. לערך העוסק בבניין בבאר שבע שנקרא כך, ראו מרכז הנגב (בניין).
הר הנגב
הר הנגב, תצפית מעבדת
הר הנגב, תצפית מעבדת
הר הנגב, תצפית מעבדת
מידע כללי
גובה מעל פני הים 1,037 מטר, בהר רמון
מדינה ישראלישראל ישראל
מיקום הנגב שבישראל
רכס הרים הר הנגב
קואורדינטות 30°22′22″N 34°43′06″E / 30.3728°N 34.7182°E / 30.3728; 34.7182
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מבט אל ראש אלות בהר הנגב הגבוה, עם פריחת צבעוני המדבר, ומרבד של בן-שלח מנוצה על המדרון.

הר הנגב (מכונה גם: הנגב המרכזי או הר הנגב המרכזי) הוא אזור הררי בנגב. שיא גובהו 1,037 מטרים בהר רמון, הפסגה הגבוהה ביותר בדרום מדינת ישראל. עליו נמצאת העיירה מצפה רמון, בגובה 850 מטרים מעל פני הים.

האקלים ששורר שם הוא חם ביום וקר מאוד בלילהטמפרטורות יורדות בו בחורף לעיתים קרובות אל מתחת ל-0 מעלות צלזיוס) ויבש (ממוצע המשקעים הוא 86 מילימטרים לשנה). שלג יורד בו כפעם בשנה ולעיתים אף יותר.

באזור אין נחלי איתן; נחלי האכזב הבולטים שם הם נחל צין (השני בגודלו בנחלי האכזב בארץ, שנשפך אל ים המלח), נחל רמון (המנקז את מכתש רמון ונשפך לנחל נקרות), ונחל נקרות (שנשפך לנחל הערבה). מקו פרשת המים של הר הנגב מנקזים מספר נחלים: נחל צין ונחל נקרות מנקזים את עברו המזרחי של קו פרשת המים אל דרום ים המלח והערבה, ונחל הבשור את עברו המערבי של קו פרשת המים אל הים התיכון דרך עזה.

ההר נמצא במרכז האזור המכונה כיום "הנגב". מיקומו מדרום לרכס חתירה ורכס חצרה שבקמרי הנגב, ממערב לבקעת הערבה, מצפון למישורי פארן, חבל ארץ מישורי וגדול המפריד אותו מהרי אילת, ממזרח לחצי האי סיני ומדרום־מזרח לחולות חלוצה, המפרידים אותו ממערב הנגב.

ההר נתחם מצפון על ידי מצוק הצינים, המפריד אותו מבקעת צין, ממזרח על ידי מצוק ההעתקים, מדרום על ידי מצוקי אוביל והר כרכום, ממערב במורדות ההרים אל תוך סיני, ומצפון־מערב על ידי חולות עגור. על פי הגדרה זו ההר מתפרס של פני 90 ק"מ רוחב ו-67 ק"מ אורך, צורתו כמעגל ושטחו כ-4,000 קמ"ר (כ-14% מכלל שטחה של ישראל). קו פרשת המים הישראלי עובר בו במרכזו, כך שחציו המערבי מנוקז אל הים התיכון דרך נחל הבשור וואדי אל-עריש, וחציו המזרחי מנוקז אל ים המלח דרך נחל הערבה.

פסגת ההר, הר רמון (1,037 מ'), ממוקמת סמוך למרכזו הגאוגרפי. סביבה נמצאות הפסגות האחרות של אזור ההר הגבוה: הר לוץ (1,018 מ'), הר חריף (1,012 מ') והר רומם (1,006 מ'). פסגות גבוהות נוספות באזור זה הן הר שגיא, הר עריף והר כרכום, שנמצא בקצה ההר הדרומי. למרות מיקומו של אזור הפסגות הגבוהות ממש על גבול ישראל–מצרים, כל הפסגות נמצאות תחת שלטון ישראל.

המורדות הצפוניים של ההר, אלו שנקטעים באזור מצוק הצינים, מאופיינים בעיקר ברמותנוף מישורי וגבוה מסביבתו, שנמצאת מחוץ לתחום ההר. באזור זה נמצאות רמת עבדת, רמת מטרד, רמת ברנע, רמת נפחא ונוספות. מעברן יורד תוואי השטח במערב דרך פתחת ניצנה וחולות חלוצה לכיוון מערב הנגב, ובמזרח במצוק הצינים אל בקעת צין.

במרכז ההר נמצא מכתש רמון. מאזורו משתפלים מזרחה ודרומה המורדות המזרחיים והדרומיים של ההר, לכיוון הערבה, ומנוקזים על ידי נחלי אכזב רבים, בהם נחל רמון, נחל נקרות, ונוספים, כולם נשפכים דרך נחל הערבה אל ים המלח. לכיוון דרום, בנוי ההר מצוקים הנופלים דרומה – בהם (מצפון לדרום): הקיר הדרומי של מכתש רמון, מצוקי עריף, צוקי אוביל וצוקי חדוד וצוקי פארן של מצוק ההעתקים. בין המצוקים מישורים ורמות נרחבים, בהם המישר, רמת סירה, רמת חדב ורמות עומר. שטחים אלה מנוקדים בהרים רבים דוגמת הר ילק, הר גזם, הר נקרות והר צוריעז.

ההתיישבות האנושית באזור כיום כוללת את העיירה מצפה רמון ומספר חוות בודדים. נוסף עליהן, קיימים באזור בסיסים רבים של צבא הגנה לישראל, המשמשים בעיקר לאימונים.

התחבורה האזרחית באזור נשענת בעיקר על כביש 40, עורק ראשי בנגב כולו החוצה את ההר, ומהווה את הדרך המרכזית לאילת. צה"ל משתמש גם בכביש 10, שעובר במערב ההר לאורך גבול מצרים, וחסום לתנועה אזרחית כמעט לאורך כל השנה.

בכלל, האזור נהנה מתיירות מדבר רבה, ועובר בו שביל ישראל. חלק מהמסלולים בהר עוברים בתוך שטחים צבאיים סגורים, שכן צה"ל מתאמן בו רבות, ולכן טיול בהם מצריך תיאום עם מערכת הביטחון הישראלית.

יש המזהים את הר הנגב עם הר שעיר,[1][2] בו התיישב העם האדומי, צאצאי עשו, על פי התנ"ך, לאחר שגירשו ממנו את החורי. בכל מקרה, הן על פי התנ"ך והן במחקר, ידוע כי האדומים שלטו על אזור ההר עד תקופת ההתנחלות, עת נדחקו להר שעיר (המקובל כיום, ממזרח לערבה) על ידי שבט שמעון, שגם התנחל בהר זה. בין הממצאים המזוהים עם בני שבט שמעון שנמצאו באזור זה ניתן למנות בתי ארבעת המרחבים וכתובות.

בהמשך, לאחר חורבן בית ראשון והתפרקות ממלכת יהודה, התיישבו באזור זה נבטים, והאזור נהיה לחלק מהממלכה הנבטית. הנבטים פיתחו לאורך ההר את דרך הבשמים, דרך חשובה בין חצי האי ערב ונמל עזה בעזה, וסחרו לאורכה. אתרים רבים של ערים עתיקות שהתקיימו לאורך הדרך נמצאו על ההר, ביניהם: חורבת קצרה, מצד נקרות, מצד סהרונים, מצד מחמל, מצד גרפון ועבדת, העיר המרכזית בדרך הבשמים. הדרך שגשגה לאורך מאות שנים, גם כאשר הנבטים ספגו מכות בהן כיבוש עזה על ידי ממלכת החשמונאים ונפילת הממלכה הנבטית בידי האימפריה הרומית. אולם לבסוף ננטשה הדרך.

ההר ישב שומם במשך כ-1,500 שנים, וגם בתקופת היישוב קודם הקמת מדינת ישראל לא הוקמה בו התיישבות. לאחר הקמת המדינה, בשנת 1952, הוקם בפאתי ההר ומחוצה לו שדה בוקר. היישוב הראשון והיחיד בהר עד היום, העיירה מצפה רמון, הוקמה על שפת מכתש רמון בשנת 1953 כמחנה פועלים שסללו את הכביש לאילת. כביש זה, הידוע בתור כביש 40, נחנך בשנה אחר כך כשהוא חוצה את ההר, ומחבר אותו לראשונה אל שאר חלקי הארץ.[3]

בשנת 1989 הוכרזה שמורת טבע על מרבית שטח ההר – שמורת הר הנגב. שמורה זו הורחבה מספר פעמים והייתה לשמורה הגדולה ביותר במדינת ישראל. מאז פתיחתה ענף התיירות באזור נמצא בעלייה מתמדת.

עמוד ראשי
ראו גם – הפסגות הגבוהות ביותר בישראל
מיקום הר תמונה גובה במטרים רכס אזור הערות
1 הר רמון 1,037 הר רמון ההר הגבוה פסגת הר הנגב
2 הר לוץ 1,018 רכס הרים רחב על גבול ישראל–מצרים
3 הר חריף 1,012 בפסגתו מחנה של צבא הגנה לישראל
4 הר רומם 1,006 סמוך לבורות לוץ
5 הר שגיא 996 הר דמוי טרפז
6 הר נס 992
7 הר עריף 956
8 הר עידו 953 הקיר הדרומי מכתש רמון
9 הר עודד 946 רמת חדב
10 הר גזרון 926 הר רמון צפון על פסגת ההר קיימת תצפית מרחבית
11 הר המערה 922 הר לוץ מערב פסגה שטוחה
12 הר חמת 918 רכס חמת צפון [4]
13 הר ערוד 915 קרני רמון מכתש רמון
14 הר הישיבה 908 הקיר הדרומי
15 הר חורשה 898 הר רמון מערב
16 הר בתור 896 דרום דרומית להר לוץ, על גבול מצרים
17 סכין רמון 864 הקיר הדרומי מכתש רמון
18 הר אריכה 863 רכס מחמל
19 הר עיירים 860 הר גזרון צפון
20 הר גמל 857 רכס מחמל
21 הר נפחה 846 רכס נפחה
22 הר כרכום 842 הר רמון ההר הגבוה קיים בו ריכוז של אתרים ארכאולוגיים ואמנות סלע
23 הר עקרב 835 הר חמת צפון
24 הר סעד 802 הר נפחא
25 הר גרפון 782 רכס מחמל
26 הר דלעת 781 דרום
27 הר גבריאל 776
28 הר סרפד 770 הר עיירים צפון
29 הר חסון 765 דרום
30 הר עפיפון 754 הקיר הדרומי מכתש רמון
31 רכס קינן 750 דרום
32 הר מיכאל 737 דרום
33 הר לבני 733 רמת חדב
34 הר שזר 728
35 הר שמעי 728
36 הר ארדון 722 רכס מחמל מזרח
37 הר חספס 715 דרום במדרון הדרומי שלו מספר מערות
38 שן רמון 698 הקיר הדרומי מכתש רמון
39 הר פיטם 694
40 הר חמרן 687 רמת ברנע צפון
41 הר קמר 681
42 הר רתמים 679 רמת מטרד
43 הר עקב 674 רמת עבדת
44 הר לבן 673 רמת מטרד
45 הר חרוז 670 דרום
46 הר חדב 661 רמת חדב
47 הר גזם 654 רמות עומר מזרח
48 הר ערקוב 654 רמת עבדת צפון
49 הר אלדד 652 סמוך לכביש 40
50 הר אנמר 645 רכס מחמל מזרח
51 הר מרפק 644 הקיר הדרומי מכתש רמון
52 הר קטום 642
53 הר מחיה 634 רמת מטרד צפון
54 הר מידד 629 רמת עבדת
55 הר קירטון 619 דרום
56 הר טריז 619 הקיר הדרומי מכתש רמון
57 הר עזוז 610 רמת ברנע צפון
58 הר גוונים 591 הקיר הדרומי מכתש רמון
59 הר מעוק 586
60 הר טרף 584 רכס מחמל צפון
61 חוד עקב 576 מצוק הצינים
62 הר סהרונים 576 הקיר הדרומי מכתש רמון
63 הר רסיסים 571 צפון
64 הר ילק 568 רמת חדב דרום
65 הר צוריעז 556
66 הר אפור 547 הקיר הדרומי מכתש רמון
67 הר המישר 539 המישר דרום
68 הר כיפה 520
69 הר סהרון 505 הקיר הדרומי מכתש רמון
70 הר חלמיש 502 דרום
71 הר בדד 476 רמות עומר מזרח
72 הר גלד 458
73 הר נשפה 432 דרום
74 הר משא 412 רמות עומר מזרח
75 הר נקרות 405
76 הר מכביר 403 דרום
77 הר יהב 367 רמות עומר מזרח
78 הר עומר 270

שמורת הר הנגב

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שמורת הר הנגב

שמורת הר הנגב היא שמורת טבע מוכרזת בנגב המהווה את שמורת הטבע הגדולה בישראל, כששטחה הוא 1,094,918 דונם[5]. השמורה הוכרזה לראשונה ב-21 בספטמבר 1989, ועברה מספר הרחבות מאז.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הר הנגב בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]