הר הנגב

הר הנגב

הר הנגב, תצפית מעבדת
הר הנגב, תצפית מעבדת
מידע כללי
גובה מעל פני הים	1,037 מטר, בהר רמון
מדינה
מיקום	הנגב שבישראל
רכס הרים	הר הנגב
קואורדינטות	30°22′22″N 34°43′06″E
(למפת דרום הנגב מוגדלת)   הר הנגב (למפת דרום הנגב רגילה)   הר הנגב (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום הר הנגב (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום הר הנגב

מבט אל ראש אלות בהר הנגב הגבוה, עם פריחת צבעוני המדבר, ומרבד של בן-שלח מנוצה על המדרון.

הר הנגב (מכונה גם: הנגב המרכזי או הר הנגב המרכזי) הוא אזור הררי בנגב. שיא גובהו 1,037 מטרים בהר רמון, הפסגה הגבוהה ביותר בדרום מדינת ישראל. עליו נמצאת העיירה מצפה רמון, בגובה 850 מטרים מעל פני הים.

האקלים ששורר שם הוא חם ביום וקר מאוד בלילה (הטמפרטורות יורדות בו בחורף לעיתים קרובות אל מתחת ל-0 מעלות צלזיוס) ויבש (ממוצע המשקעים הוא 86 מילימטרים לשנה). שלג יורד בו כפעם בשנה ולעיתים אף יותר.

באזור אין נחלי איתן; נחלי האכזב הבולטים שם הם נחל צין (השני בגודלו בנחלי האכזב בארץ, שנשפך אל ים המלח), נחל רמון (המנקז את מכתש רמון ונשפך לנחל נקרות), ונחל נקרות (שנשפך לנחל הערבה). מקו פרשת המים של הר הנגב מנקזים מספר נחלים: נחל צין ונחל נקרות מנקזים את עברו המזרחי של קו פרשת המים אל דרום ים המלח והערבה, ונחל הבשור את עברו המערבי של קו פרשת המים אל הים התיכון דרך עזה.

גאוגרפיה

ההר נמצא במרכז האזור המכונה כיום "הנגב". מיקומו מדרום לרכס חתירה ורכס חצרה שבקמרי הנגב, ממערב לבקעת הערבה, מצפון למישורי פארן, חבל ארץ מישורי וגדול המפריד אותו מהרי אילת, ממזרח לחצי האי סיני ומדרום־מזרח לחולות חלוצה, המפרידים אותו ממערב הנגב.

ההר נתחם מצפון על ידי מצוק הצינים, המפריד אותו מבקעת צין, ממזרח על ידי מצוק ההעתקים, מדרום על ידי מצוקי אוביל והר כרכום, ממערב במורדות ההרים אל תוך סיני, ומצפון־מערב על ידי חולות עגור. על פי הגדרה זו ההר מתפרס של פני 90 ק"מ רוחב ו-67 ק"מ אורך, צורתו כמעגל ושטחו כ-4,000 קמ"ר (כ-14% מכלל שטחה של ישראל). קו פרשת המים הישראלי עובר בו במרכזו, כך שחציו המערבי מנוקז אל הים התיכון דרך נחל הבשור וואדי אל-עריש, וחציו המזרחי מנוקז אל ים המלח דרך נחל הערבה.

אזורי ההר

פסגת ההר, הר רמון (1,037 מ'), ממוקמת סמוך למרכזו הגאוגרפי. סביבה נמצאות הפסגות האחרות של אזור ההר הגבוה: הר לוץ (1,018 מ'), הר חריף (1,012 מ') והר רומם (1,006 מ'). פסגות גבוהות נוספות באזור זה הן הר שגיא, הר עריף והר כרכום, שנמצא בקצה ההר הדרומי. למרות מיקומו של אזור הפסגות הגבוהות ממש על גבול ישראל–מצרים, כל הפסגות נמצאות תחת שלטון ישראל.

המורדות הצפוניים של ההר, אלו שנקטעים באזור מצוק הצינים, מאופיינים בעיקר ברמות – נוף מישורי וגבוה מסביבתו, שנמצאת מחוץ לתחום ההר. באזור זה נמצאות רמת עבדת, רמת מטרד, רמת ברנע, רמת נפחא ונוספות. מעברן יורד תוואי השטח במערב דרך פתחת ניצנה וחולות חלוצה לכיוון מערב הנגב, ובמזרח במצוק הצינים אל בקעת צין.

במרכז ההר נמצא מכתש רמון. מאזורו משתפלים מזרחה ודרומה המורדות המזרחיים והדרומיים של ההר, לכיוון הערבה, ומנוקזים על ידי נחלי אכזב רבים, בהם נחל רמון, נחל נקרות, ונוספים, כולם נשפכים דרך נחל הערבה אל ים המלח. לכיוון דרום, בנוי ההר מצוקים הנופלים דרומה – בהם (מצפון לדרום): הקיר הדרומי של מכתש רמון, מצוקי עריף, צוקי אוביל וצוקי חדוד וצוקי פארן של מצוק ההעתקים. בין המצוקים מישורים ורמות נרחבים, בהם המישר, רמת סירה, רמת חדב ורמות עומר. שטחים אלה מנוקדים בהרים רבים דוגמת הר ילק, הר גזם, הר נקרות והר צוריעז.

התיישבות

ההתיישבות האנושית באזור כיום כוללת את העיירה מצפה רמון ומספר חוות בודדים. נוסף עליהן, קיימים באזור בסיסים רבים של צבא הגנה לישראל, המשמשים בעיקר לאימונים.

התחבורה האזרחית באזור נשענת בעיקר על כביש 40, עורק ראשי בנגב כולו החוצה את ההר, ומהווה את הדרך המרכזית לאילת. צה"ל משתמש גם בכביש 10, שעובר במערב ההר לאורך גבול מצרים, וחסום לתנועה אזרחית כמעט לאורך כל השנה.

בכלל, האזור נהנה מתיירות מדבר רבה, ועובר בו שביל ישראל. חלק מהמסלולים בהר עוברים בתוך שטחים צבאיים סגורים, שכן צה"ל מתאמן בו רבות, ולכן טיול בהם מצריך תיאום עם מערכת הביטחון הישראלית.

היסטוריה

יש המזהים את הר הנגב עם הר שעיר, בו התיישב העם האדומי, צאצאי עשו, על פי התנ"ך, לאחר שגירשו ממנו את החורי. בכל מקרה, הן על פי התנ"ך והן במחקר, ידוע כי האדומים שלטו על אזור ההר עד תקופת ההתנחלות, עת נדחקו להר שעיר (המקובל כיום, ממזרח לערבה) על ידי שבט שמעון, שגם התנחל בהר זה. בין הממצאים המזוהים עם בני שבט שמעון שנמצאו באזור זה ניתן למנות בתי ארבעת המרחבים וכתובות.

בהמשך, לאחר חורבן בית ראשון והתפרקות ממלכת יהודה, התיישבו באזור זה נבטים, והאזור נהיה לחלק מהממלכה הנבטית. הנבטים פיתחו לאורך ההר את דרך הבשמים, דרך חשובה בין חצי האי ערב ונמל עזה בעזה, וסחרו לאורכה. אתרים רבים של ערים עתיקות שהתקיימו לאורך הדרך נמצאו על ההר, ביניהם: חורבת קצרה, מצד נקרות, מצד סהרונים, מצד מחמל, מצד גרפון ועבדת, העיר המרכזית בדרך הבשמים. הדרך שגשגה לאורך מאות שנים, גם כאשר הנבטים ספגו מכות בהן כיבוש עזה על ידי ממלכת החשמונאים ונפילת הממלכה הנבטית בידי האימפריה הרומית. אולם לבסוף ננטשה הדרך.

ההר ישב שומם במשך כ-1,500 שנים, וגם בתקופת היישוב קודם הקמת מדינת ישראל לא הוקמה בו התיישבות. לאחר הקמת המדינה, בשנת 1952, הוקם בפאתי ההר ומחוצה לו שדה בוקר. היישוב הראשון והיחיד בהר עד היום, העיירה מצפה רמון, הוקמה על שפת מכתש רמון בשנת 1953 כמחנה פועלים שסללו את הכביש לאילת. כביש זה, הידוע בתור כביש 40, נחנך בשנה אחר כך כשהוא חוצה את ההר, ומחבר אותו לראשונה אל שאר חלקי הארץ.

בשנת 1989 הוכרזה שמורת טבע על מרבית שטח ההר – שמורת הר הנגב. שמורה זו הורחבה מספר פעמים והייתה לשמורה הגדולה ביותר במדינת ישראל. מאז פתיחתה ענף התיירות באזור נמצא בעלייה מתמדת.

הרים

ראו גם – הפסגות הגבוהות ביותר בישראל

מיקום	הר	תמונה	גובה במטרים	רכס	אזור	הערות
1	הר רמון		1,037	הר רמון	ההר הגבוה	פסגת הר הנגב
2	הר לוץ		1,018			רכס הרים רחב על גבול ישראל–מצרים
3	הר חריף		1,012			בפסגתו מחנה של צבא הגנה לישראל
4	הר רומם		1,006			סמוך לבורות לוץ
5	הר שגיא		996			הר דמוי טרפז
6	הר נס		992
7	הר עריף		956
8	הר עידו		953	הקיר הדרומי	מכתש רמון
9	הר עודד		946	רמת חדב
10	הר גזרון		926	הר רמון	צפון	על פסגת ההר קיימת תצפית מרחבית
11	הר המערה		922	הר לוץ	מערב	פסגה שטוחה
12	הר חמת		918	רכס חמת	צפון
13	הר ערוד		915	קרני רמון	מכתש רמון
14	הר הישיבה		908	הקיר הדרומי
15	הר חורשה		898	הר רמון	מערב
16	הר בתור		896		דרום	דרומית להר לוץ, על גבול מצרים
17	סכין רמון		864	הקיר הדרומי	מכתש רמון
18	הר אריכה		863	רכס מחמל
19	הר עיירים		860	הר גזרון	צפון
20	הר גמל		857	רכס מחמל
21	הר נפחה		846	רכס נפחה
22	הר כרכום		842	הר רמון	ההר הגבוה	קיים בו ריכוז של אתרים ארכאולוגיים ואמנות סלע
23	הר עקרב		835	הר חמת	צפון
24	הר סעד		802	הר נפחא
25	הר גרפון		782	רכס מחמל
26	הר דלעת		781		דרום
27	הר גבריאל		776
28	הר סרפד		770	הר עיירים	צפון
29	הר חסון		765		דרום
30	הר עפיפון		754	הקיר הדרומי	מכתש רמון
31	רכס קינן		750		דרום
32	הר מיכאל		737		דרום
33	הר לבני		733	רמת חדב
34	הר שזר		728
35	הר שמעי		728
36	הר ארדון		722	רכס מחמל	מזרח
37	הר חספס		715		דרום	במדרון הדרומי שלו מספר מערות
38	שן רמון		698	הקיר הדרומי	מכתש רמון
39	הר פיטם		694
40	הר חמרן		687	רמת ברנע	צפון
41	הר קמר		681
42	הר רתמים		679	רמת מטרד
43	הר עקב		674	רמת עבדת
44	הר לבן		673	רמת מטרד
45	הר חרוז		670		דרום
46	הר חדב		661	רמת חדב
47	הר גזם		654	רמות עומר	מזרח
48	הר ערקוב		654	רמת עבדת	צפון
49	הר אלדד		652			סמוך לכביש 40
50	הר אנמר		645	רכס מחמל	מזרח
51	הר מרפק		644	הקיר הדרומי	מכתש רמון
52	הר קטום		642
53	הר מחיה		634	רמת מטרד	צפון
54	הר מידד		629	רמת עבדת
55	הר קירטון		619		דרום
56	הר טריז		619	הקיר הדרומי	מכתש רמון
57	הר עזוז		610	רמת ברנע	צפון
58	הר גוונים		591	הקיר הדרומי	מכתש רמון
59	הר מעוק		586
60	הר טרף		584	רכס מחמל	צפון
61	חוד עקב		576	מצוק הצינים
62	הר סהרונים		576	הקיר הדרומי	מכתש רמון
63	הר רסיסים		571		צפון
64	הר ילק		568	רמת חדב	דרום
65	הר צוריעז		556
66	הר אפור		547	הקיר הדרומי	מכתש רמון
67	הר המישר		539	המישר	דרום
68	הר כיפה		520
69	הר סהרון		505	הקיר הדרומי	מכתש רמון
70	הר חלמיש		502		דרום
71	הר בדד		476	רמות עומר	מזרח
72	הר גלד		458
73	הר נשפה		432		דרום
74	הר משא		412	רמות עומר	מזרח
75	הר נקרות		405
76	הר מכביר		403		דרום
77	הר יהב		367	רמות עומר	מזרח
78	הר עומר		270

שמורת הר הנגב

ערך מורחב – שמורת הר הנגב

שמורת הר הנגב היא שמורת טבע מוכרזת בנגב המהווה את שמורת הטבע הגדולה בישראל, כששטחה הוא 1,094,918 דונם. השמורה הוכרזה לראשונה ב-21 בספטמבר 1989, ועברה מספר הרחבות מאז.

ראו גם

• הפסגות הגבוהות ביותר בישראל
• הר רמון

לקריאה נוספת

• טבע וארץ, כרך יח, חוברת 3- 1976 - גיליון מוקדש להר הנגב
• דני רבינוביץ, שמירת טבע בהר הנגב, החברה להגנת הטבע, תש"מ 1979

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הר הנגב בוויקישיתוף

• שמורת טבע הר הנגב, באתר רשות הטבע והגנים