בז שחור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ניסוח בלתי אנציקלופדי-תרגום מכונה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
קריאת טבלת מיוןבז שחור
Sooty Falcon, Allée des Baobabs near Morondava, Madagascar
בז צעיר
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששמצב שימור: פגיע
פגיע (VU)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: בזאים
משפחה: בזיים
תת־משפחה: בזים
סוג: בז
מין: בז שחור
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg falco concolor
טמינק, 1825
תחום תפוצה
Falco concolor distr

כחול: טווח חורף
כתום: מושבות רבייה

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הבז השחור (שם מדעי: falco concolor) הוא ציפור ממשפחת הבזיים הנפוץ בעיקר באזור המזרח התיכון, בלוב, מצרים, איי ים סוף מול חופי סודאן, ג'יבוטי, אתיופיה, איי וחופי צפון מערב ערב הסעודית, דרום מערב ערב הסעודית, צפון מערב תימן, דרום ישראל, דרום ירדן, בחריין, איי המפרץ הפרסי, קטר, עומאן, איחוד האמירויות הערביות ודרום מערב פקיסטן. מרבית אוכלוסיית הבזים השחורים מבלים את תקופת החורף במדגסקר, אולם חלק קטן מבלים אותו בחופי מוזמביק ומזרח דרום אפריקה, ובחלקו הדרומי של טווח הרבייה. הבז השחור הולך ונכחד ומכיוון שרוב מושבות הרבייה שלו אינם נגישים לבני אדם או נמצאים באזורים מוגנים, נראה כי מספרי הבז בירידה עקב לחצים במושבות החורף או בנדידה. שימוש מתגבר בחומרי הדברה הוצע כגורם, אבל אנליזת ביצים הראתה ריכוז נמוך של חומרים אלו בציפור זו. [2]

תיאור כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבעם של הבזים הבוגרים הוא אפור כחלחל, אך בצעירים קצוות נוצות הכנפיים והראש חיוורים, נוצות הבטן צהובות עם פסי אפור, והגרון, העורף והלחיים כולם צהבהבים. כנפי הבז ארוכות וחדות וזנבו ארוך. אורכו כ-35 סנטימטרים, ומשקלו כ-150 גרם. בלסתו העליונה בליטה דמוית שן, ובמקביל לה נמצא פגימה בלסת התחתונה. הנחיריים מעוגלים ויש פגימה ביניהם. הבז השחור תופס את טרפו באוויר, לאחר שארב לו תוך כדי ריחוף.

בתי גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבז השחור מקנן בסביבות חמות וצחיחות: צוקים, איים סלעיים קטנים והרי מדבר. תקופת הרבייה היא בסתיו, עם נדידות ציפורים קטנות מהן הבז ניזון. את שאר השנה, מבלה הבז במרחבי דשא, ובמרחבים פתוחים עם עצים.[3]

הבז השחור מקנן בישראל באזורים: דרום מדבר יהודה, הנגב ובאילת[4]

מבנה החברה ורבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבז נודד בדרך כלל ביחידות, בזוגות או בלהקות קטנות. הוא מבלה את רוב יומו בתוך קינו. הוא מקנן בסוף יולי או באוגוסט, במושבות. העיתוי של הקינון מאוחר בשנה, מה שמאפשר לספק לאפרוחים ציפורי שיר כטרף. גודל התטולה נעה בין שתיים לשלוש ביצים, ותקופת הדגירה נעה בין 27 ל-30 ימים. הגוזלים מצמיחים נוצות 32-38 ימים לאחר שהם בוקעים. הנקבה מטפלת במטלות הדגירה, והזכר מספק לה ולאפרוחים אוכל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בז שחור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בז שחור באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ http://www.iucnredlist.org/details/22696446/0
  3. ^ www.birdlife.org/datazone/speciesfactsheet.php?id=3606
  4. ^ סקר קינון בזים שחורים, בישראל מ 2011