בחינת הבגרות בהיסטוריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בחינות הבגרות בהיסטוריה הן שתי בחינות בגרות מטעם משרד החינוך בישראל, להן נדרש כל נבחן על מנת להיות זכאי לתעודת בגרות מלאה[1].

הבגרות בהיסטוריה היא בהיקף 2 יחידות לימוד חובה וניתן להרחיב את המקצוע ל-5 יחידות, בתוספת שלוש יחידות בחירה. הבגרות בהיסטוריה מורכבת משני שאלונים - היסטוריה א' והיסטוריה ב'. השאלון הראשון מהווה 40% מהציון הסופי בשתי יחידות היסטוריה ועוסק בלאומיות ובתקופת בית שני או בערים וקהילות בימי הביניים. השאלון השני מהווה 60% מהציון הסופי במקצוע ועוסק בתקופת השואה ובהקמת מדינת ישראל. כל חלק עוסק הן בהיסטוריה היהודית והן בהיסטוריה העולמית[2].

החל משנת תשע"ו בתוכנית הרפורמה החדשה ללמידה משמעותית התבטלו השאלונים היסטוריה א' והיסטוריה ב', ושני השאלונים חוברו לשאלון אחד שבו הנושאים הם: בית שני, לאומיות, ציונות, הקמת מדינת ישראל וסוגיות נבחרות בתולדות המדינה[3]. היבחנות בבחינת הבגרות בהיסטוריה מהווה 70% מהציון הכולל הסופי. כמו כן הורד החלק של השואה מן הבגרות וכדי לקבל את 30% הנדרשים לבגרות, על תלמיד לבצע עבודה על נושא השואה[4].

במשך כשנתיים העבודה נכתבה במסגרת הנושא "מלחמת העולם השנייה והשואה", ומשנת תשפ"א נבחנו התלמידים על מלחמת העולם השנייה והשואה בבחינת הבגרות, ואילו על הנושאים "ערים וקהילות בימי הביניים" או "בית שני", שעד אז נכללו בבחינת הבגרות, נכתבה העבודה הפנימית. זאת ועוד, לראשונה הורשו התלמידים להשתמש בחומר פתוח בבואם לענות על פרק "מלחמת העולם השנייה והשואה" בבחינת הבגרות כאשר הם יקבלו שעה לצורך מענה על השאלות שבפרק הספציפי. בתום שעה יכניסו התלמידים את חומר העזר לתיקם ויקבלו את שאר פרקי הבחינה - "לאומיות וציונות", "המאבק על הקמת מדינת ישראל" ו"סוגיות נבחרות בתולדות מדינת ישראל". משך הבחינה על כל פרקיה, החל משנת תשפ"א - 3 שעות, כאשר עד אז עמד על שעתיים וחצי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Nuvola apps bookcase.png ערך זה הוא קצרמר בנושא חינוך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.